ארה"ב אוסרת כיום על מכירה לסין של ציוד אמריקני לייצור שבבים, וגם על מכירה של חלק מהשבבים עצמם, במיוחד מעבדים גרפיים המשמשים במערכות בינה מלאכותית ובמחשבי-על העוסקים בזיהוי דיבור ובניתוח אובייקטים בתמונות, כמו גם בהפעלת מערכות נשק ואיסוף מודיעין.

האמריקנים רואים בהתפתחות סקטור השבבים הסיני סיכון לביטחון הלאומי שלהם, שכן הטכנולוגיה הסינית יכולה לשמש ביישומים צבאיים בין היתר. לכן הם פועלים בכל הדרכים האפשריות במטרה למנוע מסין את הטכנולוגיה שתאפשר לה לפתח את הסקטור הזה.

בדצמבר 2022 שכנעו האמריקנים את הולנד ויפן להצטרף ל"סגר" על תעשיית השבבים הסינית. בהולנד נמצאת חברת ASML – היצרנית הגדולה בעולם של מכונות ליטוגרפיה (מכונות לייצור שבבים מתקדמים) החולשת על 95% מהשוק. ביפן נמצאות חברות המחזיקות ב-5% מהשוק. הסגר הטיל מכה קשה על תעשיית השבבים הסינית, המתקשה לייצר שבבים מתקדמים עבור יישומים חדשים הדורשים זאת.

כעת החלה בייג'ינג לנקום בחזרה באינטרסים האמריקניים, אם כי הנקמה כירורגית וזהירה. ב-31 במארס דווח כי "מינהל מרחב הסייבר של סין" יערוך "סקירת אבטחת סייבר" של מוצרי חברת "מיקרון טכנולוגיות" האמריקנית, העוסקת בייצור שבבי זיכרון למחשבים ופועלת בסין. החברה מחזיקה בנתח של כ-26% משוק שבבי ה-DRAM העולמי.

"סקירת האבטחה" רומזת כי בייג'ינג עשויה לטרגט חברות טכנולוגיה אמריקניות נוספות הפועלות בסין בתחום שבבי הזיכרון, וייתכן שאף חברות מערביות שאינן אמריקניות, בתגובה ל"סגר" שהוטל עליה. ניסיון העבר מלמד ש"בדיקות" או "סקירות" מעין אלה מובילות לעתים קרובות להגבלות על יכולתן של החברות למכור את מוצריהן או להציע את שירותיהן בסין.

עם זאת, סביר להניח שבייג'ינג תיזהר שפעולותיה לא יביאו לסנקציות מערביות נוספות על סקטור הטכנולוגיה שלה, שינתקו אותו עוד יותר מגישה לטכנולוגיה מערבית ויפגעו מכה אנושה בהתפתחותו.