רוסיה החלה לפרוס בים הבאלטי ספינות מלחמה חמושות בנשק גרעיני טקטי, לראשונה מאז המלחמה הקרה, כך מסרו שירותי המודיעין הנורווגי בדוח מה-13 בפברואר. על פי הדוח, הספינות שייכות לצי הרוסי הצפוני.

"בשל החולשה של רוסיה בנשק קונבנציונלי, חשיבותו של נשק גרעיני גדלה עבורה באופן משמעותי", נכתב בדוח שתורגם בכלי תקשורת רבים. "כוחות ההרתעה האסטרטגיים והאזוריים של רוסיה נעשו לפיכך חשובים יותר ויותר עבור עוצמתה הצבאית של רוסיה".

"החלק העיקרי של הפוטנציאל הגרעיני הוא בצוללות ובספינות הצי הצפוני", מציין הדוח הנורווגי. "נשק גרעיני טקטי הוא איום רציני במיוחד במספר תרחישים מבצעיים שבהם מדינות נאט"ו עשויות להיות מעורבות".

הדוח של שירותי המודיעין הנורווגיים מציין גם שהמתחים המתמשכים בין רוסיה לבין המערב יכולים להגדיל אף יותר את האיום הגרעיני של רוסיה כלפי נאט"ו, בשל העובדה ש"ההחלטות של רוסיה מאופיינות באי אמון חריף בכוונות של המערב". הדוח מוסיף שהקונפליקט המקומי יכול להפוך למלחמה מקיפה יותר עם "מעורבות צבאית ישירה של רוסיה, האו"ם, נאט"ו ונורווגיה".

רוסיה היא "האיום הגדול ביותר" על אירופה

הדוח מציין גם כי רוסיה תמשיך לתחזק, לשכלל ולפתח את מאגרי הנשק הגרעיני שלה בשנים הבאות. על פי הדוח מ-2022 של שירותי המחקר של הקונגרס שהתמקד בנושא הנשק הגרעיני של רוסיה, הכוח הגרעיני שלה מורכב הן ממערכות אסטרטגיות ארוכות-טווח – הכוללות טילים בליסטיים בין-יבשתיים (ICBMs), טילים בליסטיים הנורים על ידי צוללות (SLBMs) ומפציצים כבדים – והן מערכות לטווח בינוני וקצר יותר.

גם הדוח הזה מציין שהקרמלין משכלל במהירות את הכוח הגרעיני, ומחליף את המערכות מהתקופה הסובייטית במערכות טילים חדשות, בצוללות ובצי אווירי. "למרות שכלי הנשק הגרעיניים של רוסיה התמעטו באופן חד מאז סיום המלחמה הקרה, היא מחזיקה במצבורים של אלפי ראשי-חץ, ש-1,500 מהם פרוסים בטילים ובמפציצים המסוגלים להגיע לטריטוריה של ארה"ב", מציין הדוח מ-2022.

הדוח הנורווגי פורסם קצת לפני ששר ההגנה של נורווגיה, ביורן ארילד גראם, הזהיר ש"רוסיה מציבה את האיום הגדול ביותר על נורווגיה", כמו גם על שאר אירופה. הוא הוסיף שהעימות של מוסקבה עם המערב יהיה "ממושך". ביורן אמר את הדברים ב-13 בפברואר לאחר שקיבל את הדוח מרשות הביטחון הלאומית של נורווגיה (NSM).

בנוסף, על פי הדיווחים ברשת AP, סגן ראש שירותי הביון הנורווגיים, לארס נורדרום, הצהיר כי לרוסיה יש את היכולת לחבלה מכוונת במתקני הדלק והגז הנורווגיים. גם סופי ניסטרום, ראש רשות הביטחון הלאומי של נורווגיה (NSM), הזהירה מפני ניסיונות חבלה מצד רוסיה, והצהירה כי "כל אירופה תסבול" אם מתקני הדלק והגז שלה ייפגעו על ידי רוסיה. למרות זאת, שירותי ביטחון הפנים של נורווגיה מסרו כי אינם מאמינים שיש סבירות שרוסיה תבצע השנה חבלה בנורווגיה.

תוך כדי כך מגיעות למדינות המערב קריאות מצד נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי לתגבר את החימוש של אוקראינה ואת הסיוע הנוסף למדינתו, שתיכנס ב-24 בפברואר לשנה השנייה מאז תחילת העימות עם רוסיה. גם המזכיר הכללי של נאט"ו, ג'נס סטולנברג, קרא לבעלות ברית נוספות לתגבר את אספקת התחמושת לקייב, הנמצאת בסיבוב חדש של מתקפה מצד רוסיה.