עד היום הטיל האיחוד האירופי שתי סנקציות עיקריות על הנפט הרוסי. הראשונה הייתה איסור על מדינות האיחוד לייבא נפט גולמי רוסי דרך הים (בצינורות אפשר להמשיך לייבא). והשנייה, שנכנסה לתוקפה בתחילת דצמבר, אסרה על חברות בתחומי האיחוד האירופי ובריטניה להעניק "שירותים ימיים" לחברות או מדינות (מחוץ לאיחוד האירופי) הרוצים לייבא נפט מרוסיה במחיר הגבוה מ-60 דולר לחבית.

הרציונל היה פשוט – כאשר חברה רוצה לשנע נפט מרוסיה באמצעות אונייה, היא צריכה כיסוי ביטוחי. מכיוון שעד דצמבר 2022 כ-60 אחוז מהכיסויים הביטוחיים לספינות נעשו דרך הארגון הבריטי International Group of P&I Clubs, כאשר חברות או מדינות מחוץ לאיחוד האירופי ירצו להמשיך להשתמש בכיסוי הביטוחי של החברה הבריטית, הם ייאלצו להתחייב שהנפט שהם מייבאים מרוסיה לא יהיה יקר יותר מ-60 דולר לחבית, אחרת לא יקבלו כיסוי.

מטרת הסנקציות הייתה ועודנה לפגוע ביכולתו של פוטין לממן את המלחמה באוקראינה באמצעות הכנסות גבוהות ממכירת נפט. האם זה הצליח? דוח חדש שפרסם המרכז למחקר על אנרגיה ואוויר נקי (CREA) שמושבו בפינלנד, טוען כי שני מנגנוני הסנקציות האלה גורמים לקרמלין נזק של 160 מיליון אירו ביום (הפסד הכנסות), נתון שצפוי לעלות ל-280 מיליון דולר ביום החל מה-5 בפברואר, כאשר המנגנון יכלול לא רק נפט גולמי, אלא גם מוצרי נפט מזוקקים שרוסיה מייצאת (דלקים מסוגים שונים).

מחברי הדוח טוענים כי בדצמבר 2022, למשל, גרמו הסנקציות לירידה של 12 אחוז בייצוא הנפט הגולמי של רוסיה, לירידה של 23 אחוז במחירי המכירה שלו, ובסך הכול לירידה של 32 אחוז בהכנסות הנפט הגולמי הרוסי.

היום הנפט המיוצא מרוסיה (Urals Oil) נסחר בשוק במחיר נמוך מ-60 דולר לחבית. עם זאת, הדוח מעריך כי רוסיה עדיין מכניסה כ-640 מיליון יורו ביום מיצוא דלקי מאובנים, ירידה מהשיא של מיליארד יורו שנרשם בין מארס למאי 2022.

בקרמלין לא מקבלים בינתיים את מסקנות הדוח, על פי דיווח בסוכנות הידיעות הרוסית Interfax, בו צוטט דמיטרי פסקוב, דוברו של הנשיא ולדימיר פוטין, באומרו שמוקדם מדי להעריך את ההשפעה שיש לסנקציות מכיוון ששוק האנרגיה העולמי תנודתי מדי ויצואני הנפט הרוסי טרם התמודדו עם לקוחות שהושפעו מתקרת המחיר.

בתוך כך מתכננים בקרמלין מהלכי נגד לסנקציות המערביות. בסוף דצמבר הוציא פוטין צו האוסר אספקת נפט גולמי ודלקים ללקוחות זרים המשתפים פעולה עם "תקרת המחיר" שקבע המערב. הצו ייכנס לתוקף ב-1 בפברואר.

במרכז למחקר על אנרגיה ואוויר נקי (CREA) מציעים להקטין את תקרת המחיר, מ-60 דולר לחבית ל-35 דולר לחבית ואף מתחת לזה, כדי שלסנקציה יהיה אפקט משמעותי יותר שיגבה כ-100 מיליון אירו נוספים ביום מההכנסה הפוטנציאלית של רוסיה (מבלי לפגוע ביכולתה הכלכלית להמשיך לייצר את הנפט).

בקרמלין יכולים כמובן לנקוט בצעדי נגד להעלאת מחיר הנפט בשוק, למשל באמצעות הקטנת כמות הנפט המיוצא מרוסיה.