ב-8 בינואר פרצו אלפי מפגינים למוסדות הממשל של ברזיל בעיר הבירה ברזיליה, בה שוכנים הקונגרס, בית המשפט העליון וארמון הנשיאות. המפגינים, המזוהים עם ז'איר בולסונארו, לשעבר נשיא ברזיל, ניפצו רהיטים, הרסו יצירות אמנות, שברו חלונות וגם הציפו את אחד מאולמות הקונגרס בעזרת זרנוקי מים.

אחרי שעות ספורות הצליחו כוחות הביטחון להוציא את המפגינים מהבניינים ולהשיב את השליטה על בנייני הממשל. כ-400 מעצרים בוצעו במהלך הלילה.

הנשיא לואיז (לולה) דה סילבה האשים את בולסונארו בתדלוק ההפגנות. בולסונארו, מצידו, גינה את ההתקפות על בנייני הממשל והטיח ביקורת בנשיא לולה על האשמות השווא נגדו. בתוך כך הורה בית המשפט להשעות את מושל ברזיליה מתפקידו למשך 90 יום, פרק זמן בו תיבדק התנהלותו לפני ובמהלך הפריצה לבנייני הממשל.

למה זה חשוב?

פריצה למבני הממשל של ברזיל מהווה איום על היציבות והלגיטימיות של הנשיא הנכנס, ועלולה להוביל למחאות נוספות וליצירת אקלים של אי ודאות וחוסר יציבות במדינה.

לכן במהלך החודש הקרוב תתוגבר האבטחה בבירת ברזיל. הרשויות יעסקו בהעמדה לדין של הפורצים, באיתור הגורמים שתמכו בהם פיננסית, ובניסיון להפגין יציבות ושליטה בנעשה. מכיוון שמרבית הגורמים הפוליטיים בברזיל, בהם בולסונארו, בעלי בריתו בקונגרס וגנרלים בכירים בכוחות המזוינים של ברזיל, אינם תומכים בניסיונות להחליף את השלטון באופן לא דמוקרטי – קשה לצפות האם הפריצה למבני הממשל תוביל למחאות נוספות או לשינוי מהותי כלשהו בפוליטיקה של ברזיל.

עוד בדצמבר עלו חששות שמכיוון שרבים מבוחריו של בולסונארו מאמינים שהבחירות נגנבו מהם, הם יצאו ל"הפגנות כעס" גדולות.

רקע

ב-30 באוקטובר זכה מועמד השמאל והנשיא לשעבר, לואיז אינסיו לוּלה דה סילבה, בבחירות לנשיאות ברזיל. הוא השיג 50.9 אחוז מהקולות, וגבר בדוחק על מועמד הימין המכהן ז'איר בולסונארו, שטען בחודשים שקדמו לבחירות כי מבוצעת הונאת בחירות נגדו.

בולסונארו הגיש תביעה לבית הדין העליון לבחירות, בטענה שחלו תקלות בכמה מכונות הצבעה ישנות ולכן יש לפסול את פתקי ההצבעה שלהן, אך בית הדין דחה את התביעה. ניצחונו של דה סילבה אושר על ידי בית המשפט העליון של ברזיל, והוכר על ידי בעלות בריתה הבין-לאומיות של המדינה.

למרות זאת, תומכי בולסונארו יצאו לרחובות בטענה לזיוף הבחירות וקראו לצבא להתערב. הם חסמו כבישים מרכזיים ברחבי המדינה והקימו מחאות.