אחרי 15 הצבעות השיג לבסוף קווין מקארתי הרפובליקני מספיק קולות כדי להיבחר ליו"ר בית הנבחרים ה-55 של ארה"ב. בחירת יו"ר לבית הנבחרים היא הצעד החוקתי הראשון של כל קונגרס חדש, ומאז 1923 היא נחשבה לטקס פורמלי בלבד מכיוון שהיו"ר נבחר בתום הצבעה אחת.

מדוע, אם כן, מקארתי נבחר רק לאחר ארבעה ימים ו-15 הצבעות? על פי חבר הקונגרס אנדרו אוגלס מטנסי, הסיבה נעוצה במו"מ מתמשך שהתנהל מאחורי הקלעים בין מקארתי למספר חברי קונגרס רפובליקנים, שמטרתו הייתה להבטיח שמקארתי יעמוד בהבטחותיו ולא ישנה אג'נדה במהלך הקדנציה.

אוגלס עצמו היה מעורב במו"מ, במסגרת חברותו ב-House Freedom Caucus – קבוצה של רפובליקנים שמרנים בבית הנבחרים. הקבוצה נוסדה ב-2015 במטרה לקדם ממשל מוגבל, חופש כלכלי וחירויות פרט. חבריה נוקטים בדרך כלל עמדות בנושאים שמרניים יותר מאלה של המפלגה הרפובליקנית כולה, תוך התנגשות עם הנהגת המפלגה, בניסיון להשפיע על כיוון ההתקדמות.

מבחינת אוגלס, מטרת המו"מ הייתה לקבוע את כללי המשחק בקונגרס החדש. הוא סיפר שכמה מהנושאים שנידונו בתהליך המו"מ היו:

1. הסכמה על שימוש ב-Jeffersonian Motion – הליך פרלמנטרי נדיר יחסית, המאפשר לכל אחד מחברי בית הנבחרים להגיש הצעה להדיח את יו"ר הבית מתפקידו. ההליך משמש בדרך כלל כאמצעי להפעלת לחץ על הדובר או כמוצא אחרון כאשר כשלו מאמצים אחרים לפתור סכסוכים.

2. הסכמה על כינוס ועדה בסגנון "ועדת צ'רץ'" (Church Committee) שתבחן את השימוש ב-FBI ובארגונים ממשלתיים אחרים כנשק נגד שמרנים ונגד העם האמריקני באופן כללי. ועדת צ'רץ' הייתה ועדה נבחרת של הסנאט בשנות ה-70 שחקרה את השימוש לרעה שנעשה ב-CIA, ב-NSA, ב-FBI ובסוכנויות ממשלתיות אחרות. הוועדה נקראה על שם היו"ר שלה, הסנאטור פרנק צ'רץ', והיא הוקמה בתגובה לגילויים על פעילות בלתי חוקית של סוכנויות אלה, כולל ריגול מקומי, מזימות התנקשות (נגד ממשלות בחו"ל) וניצול לרעה של כוח אחר. הוועדה קיימה שורה של דיונים פומביים, במהלכם שמעה עדויות של גורמי ממשל, קציני מודיעין ועדים נוספים, ולבסוף הפיקה שורה של דוחות שפירטו את ממצאיה והמלצותיה לרפורמה.

3. הסכמה שהצעות חוק שיוצגו לקונגרס יעסקו בנושאים יחידים ולא במספר נושאים. היום ניתן להגיש הצעת חוק בעלת ריבוי נושאים שאינם בהכרח קשורים זה בזה (מה שמכונה חקיקת אומניבוס). הצעות חוק כאלה משמשות כדרך לזרז את תהליך החקיקה, בכך שהן מאפשרות למחוקקים להצביע על מספר נושאים קשורים בו זמנית. אחת הביקורות נגד חקיקת אומניבוס היא שבכוחה לשמש גם כדרך "להגניב פנימה" הוראות שנויות במחלוקת שאולי לא יעברו אם היו נשקלות בנפרד.

4. הסכמה להביא להצבעה בקונגרס את "תוכנית הגבול של טקסס" שהגו כמה רפובליקנים במטרה לבלום את ההגירה פנימה. בתוכנית ארבעה שלבים: השלמת בניית הגבול הפיזי, תיקון מדיניות האכיפה בגבול, אכיפת החוק לגבי מהגרים בתוך ארה"ב, ופגיעה בקרטלים וארגונים פליליים.

5. הסכמה לסיים את מגבלות הקורונה שעדיין קיימות, ולעצור את המימון עבורן.

6. הסכמה לעצור את העליות ב"תקרת החוב". תקרת החוב היא מגבלה חקיקתית על כמות החוב שממשלת ארה"ב רשאית לשאת. תקרת החוב נקבעת על ידי הקונגרס ונועדה לשלוט ברמת ההלוואות והחובות הממשלתיות. כאשר הממשלה מגיעה לתקרת החוב, אסור לה ללוות עוד כסף עד שהקונגרס ינקוט פעולה להעלאת תקרת החוב. תקרת החוב מועלית בדרך כלל מעת לעת כדי לאפשר לממשלה לעמוד בהתחייבויותיה הכספיות ולהימנע מחדלות פירעון. מדובר בנושא שנוי במחלוקת ורגיש מבחינה פוליטית, שכן הוא מאפשר לממשלה לחרוג מניהול פיננסי תקין של הוצאותיה.

7. הסכמה לתת לחברי House Freedom Caucus יותר מושבים בוועדת החוק של בית הנבחרים. הוועדה מפעילה כוח גדול בקונגרס באמצעות קביעת התיקונים שניתן להוסיף לטיוטות חקיקה, או קביעת איזה חוק יעלה להצבעה או ייחסם.

נזכיר כי יש נושאים נוספים שככל הנראה ירצו מקארתי והמפלגה הרפובליקנית לקדם. קראו כאן.