ב-31 באוגוסט 2022 קיבלו הבוסטרים של פייזר ומודרנה את אישור מנהל המזון והתרופות האמריקני (ה-FDA). לאחר האישור המליץ ה-CDC לתת אותם לאנשים בגילים 12 ומעלה. לאחר מכן החלו לתת אותם בישראל.

הבוסטרים מותאמים לזני האומיקרון השונים. הם מכילים אלמנטים מתת-הווריאנטים BA.4 ו-BA.5 של (וריאנט) האומיקרון. פייזר ומודרנה לא סיימו לבצע בדיקות קליניות, והציגו רק נתוני בדיקות פרה-קליניות שנעשו על עכברים. הם גם הציגו נתוני בדיקות קליניות שנעשו על שילוב שונה – עם תת ווריאנט BA.1 – המעניק לדברי החברות הגנה גם נגד BA.4 ו-BA.5.

כעת, מחקר חדש שנערך ברשת המרכזים הרפואיים "קליבלנד קליניק" בקרב 10,800 עובדים שקיבלו את אחד הבוסטרים, טוען כי יעילותם (efficacy) של הבוסטרים עומדת על כ-30% (בעבר דרש ארגון הבריאות העולמי שכדי שחיסון יאושר צריכה להיות לו יעילות של 50%). החוקרים ניתחו מידע החל מה-12 בספטמבר, מעט אחרי שהבוסטרים אושרו לשימוש. הם סיכמו את מחקרם באמירה כי נמצאה "השפעה הגנתית צנועה של החיסון נגד קוביד-19, בקרב מבוגרים בגיל העבודה". עם זאת, המחקר עדיין לא עבר ביקורת עמיתים או פורסם בכתב עת מדעי, ולכן לא ניתן להעריך בשלב זה את איכותו או מהימנותו.

מחקר קודם, שערך ה-CDC ופורסם ב-22 בנובמבר דיווח כי יעילות הבוסטרים (Absolute vaccine effectiveness) היא 50% או נמוך מכך, בקרב אנשים שקיבלו קודם לכן שתי מנות חיסון מקוריות או יותר. בגילים 18 עד 49 היעילות הייתה 41%, בגילים 50 עד 64 היא הייתה 50% ובקרב בני 65 ומעלה – קבוצת הגיל הנמצאת בסיכון הגבוה ביותר – הבוסטרים סיפקו הגנה של 32% לכל היותר. עם זאת, המחקר לא בחן את יעילות החיסון במניעת מחלה קשה.

שני מחקרים אחרים שערך ה-CDC העריכו את ההגנה שמעניקים הבוסטרים מפני אשפוז. מחקר אחד העריך כי הבוסטרים מעניקים הגנה של 57%, ואילו השני העריך כי הם מעניקים הגנה של 84% בקרב בני 65 ומעלה. המחקרים ספגו ביקורת כיוון שאנשים שנמצאו חיוביים לקורונה וגם לשפעת הוצאו מהם, וכיוון שעיתוי מתן הבוסטר ביחס לחיסונים קודמים משפיע על יעילותו. המחקרים גם פורסמו בכתב העת של ה-CDC בהוצאה עצמית, ולא בז'ורנל חיצוני העובר ביקורת עמיתים (ה-CDC קידם באגרסיביות את חיסוני הקורונה לאורך כל המגיפה).