ב-2021 התברר שחברת הנדל"ן הסינית Evergrande (אחת הגדולות בסין), אינה מסוגלת לשלם את מלוא חובותיה לבנקים. חברות נדל"ן נוספות הודיעו גם כן שלא יוכלו לשלם. החברות עצרו את הבנייה ביותר מ-100 ערים בסין, ואנשים ששילמו ממיטב כספם חששו שלא יראו את הדירות לעולם.

המשבר נגרם לאחר שהמשטר הסיני הגביל את גובה החוב שיזמים יכולים לקחת על עצמם כדי לממן פרויקטי נדל"ן. ללא היכולת להגדיל את החוב, חברות הנדל"ן הסיניות לא יכלו לצמוח, נאלצו לצמצם תוכניות בנייה ולהכריז על "פשיטת רגל" של פרויקטים.

לממשלה הייתה מטרה – לפגוע בחברות נדל"ן שחובן הכולל נאמד ב-5 טריליון דולר (כשליש מהתמ"ג הכולל של סין), בניסיון להפחית את הסיכונים הפיננסיים שיוצר מגזר הבנייה לכלכלת סין. כיום מגזר הבנייה מייצר עד שליש מהתמ"ג של סין. ממשלת סין מנסה להסיט את הצמיחה לכיוון בר קיימה.

משבר הנדל"ן יצר שלושה סיכונים: הראשון הוא לבנקים, שהם המלווים העיקריים לחברות נדל"ן בסין; השני הוא לחברות הנדל"ן; והשלישי הוא לציבור, ששילם מראש משכנתא על דירות שבנייתן טרם הסתיימה ואולי גם לא תסתיים. רבים יצאו להפגין, איימו על הבנקים ודרשו שיחזירו להם את כספם.

אלא ששלושת הסיכונים האלה ניתנים תיאורטית לניהול. הפיקוח ההדוק של המשטר הסיני על הבנקים מאפשר לו להלוות להם כספים לכיסוי החובות, כפי שעשה בעשור הקודם, או לשנות את גובה החוב שמותר לחברות הנדל"ן להחזיק. בסוף ספטמבר, למשל, הזרים הבנק המרכזי לששת הבנקים הגדולים בסין כ-84 מיליארד דולר. הפיקוח ההדוק של המשטר גם מאפשר לו לדכא מהר מחאות המוניות. אנשים היוצאים להפגין עלולים לספוג עונשים הנגזרים ממערכת דירוג האשראי של סין, כמו שלילת לימודים לילדי "הסרבנים", שלילת הלוואות בעתיד או אפילו הפקעת הדירות שרכשו.

במילים אחרות, תוצאות משבר הנדל"ן יהיו תלויות באופן בו המשטר יאכוף את הפיקוח ההדוק על הבנקים, את השליטה הדרקונית באזרחים, ובאופן בו יסייע לחברות הנדל"ן. אם יצליח לנהל את שלושת הסיכונים שלהלן, הסיכון העיקרי עבורו יהיה פגיעה בצמיחה של סין (שכן מגזר הנדל"ן אחראי לכשליש מהתמ"ג). ייפגעו מכך מדינות כמו וייטנאם, המייצאת 95 אחוז ממוצרי הפלדה שלה לתעשיית הנדל"ן הסינית. אם לא יצליח לנהל את הפיקוח, התוצאה תהיה משבר כלכלי, פוליטי וחברתי אדיר.

מתוך "המהלך הבא במשחק השחמט העולמי", נובמבר 2022