האנליסט ריין בריג'ס מסוכנות GPF לניתוחים גיאופוליטיים כותב: "העולם מתחלק בימים אלה לשני מחנות יריבים – אחד בהובלת ארה"ב ואחר בהובלת סין. אלא נדמה שאיש לא סיפר על זה לגרמנים".

קנצלר גרמניה, אולף שולץ, חתם השבוע על הסכם המעביר 24.9 אחוז מנמל המבורג הגרמני לידי ענקית הספנות הסינית COSCO שבבעלות ממשלת סין, תוך שהוא מבטל את התנגדותם של שותפיו הקואליציוניים ושל שישה משרדים ממשלתיים.

המשרדים טענו כי ההסכם "מרחיב באופן לא פרופורציונלי את ההשפעה האסטרטגית של סין על תשתיות התחבורה הגרמניות והאירופיות, כמו גם את התלות של גרמניה בסין".

שולץ מתכוון גם לאשר בשבועות הקרובים לחברה הסינית Sai Microelectronics לרכוש את מפעל ייצור השבבים של חברת Elmos הגרמנית, אף על פי שהביון הגרמני הזהיר את הקנצלר שלא לעשות כך.

בתחילת נובמבר יוביל הקנצלר משלחת לסין. נשיא "פדרציית התעשייה הגרמנית" ומנכ"לי סימנס ופולקסווגן ילוו אותו. מרצדס, דויטשה בנק ו-SAP סירבו להצטרף.

"מכל זה עולות מספר שאלות", כותב בריג'ס: מדוע מיהרה ברלין לאשר את עסקת נמל המבורג לפני הנסיעה? למה לקחת אנשי עסקים לביקור דיפלומטי? ולמה לנסוע עכשיו לסין, כאשר המערב מנסה ליצור חזית אחידה נגד רוסיה וסין? – מה הדחיפות?

בריג'ס מציע שהסיבה נעוצה במודל הכלכלי הגרמני שתלוי כולו במסחר. כדי לאושש אותו, גרמניה מוכנה "למכור" את מדיניות החוץ שלה לכל המרבה במחיר. כפי שחתמה בעבר על עסקה עם רוסיה לבניית צינור נורדסטרים 2, אף על פי שממשל טראמפ הזהיר אותה שלא לעשות כך, כעת היא חותמת על עסקאות עם הסינים, למרות אזהרות מוקדמות דומות.