סוכנות הביון של דרום קוריאה מעריכה שצפון קוריאה עשויה לערוך ניסוי גרעיני בין ה-16 באוקטובר (עוד חמישה ימים) ל-7 בנובמבר. כלומר בין כינוס קונגרס המפלגה הקומוניסטית הסינית לבין בחירות האמצע בארה"ב.

צפון קוריאה ערכה את הניסוי הגרעיני הראשון שלה ב-2006 ומאז ביצעה סך הכול שישה ניסויים גרעיניים עד 2017, כאשר היחסים עם ארה"ב של ממשל טראמפ החלו להתחמם, והניסויים נעצרו. ב-2018 הרסה לכאורה צפון קוריאה את אתר הניסויים הגרעיניים שלה (Punggye-ri), אך מעולם לא אפשרה לפקחים חיצוניים להיכנס למתקן אחרי שפוצץ ולבדוק שהוא אכן נהרס.

מאז ינואר 2022 ביצע מנהיג צפון קוריאה, קים ג'ונג און, יותר מ-40 ניסויים בכלי נשק שאינם גרעיניים – טילים היפרסוניים, טילים בליסטיים בין-יבשתיים (ICBMs) וטילים בליסטיים המסוגלים לשאת ראשי חץ גרעיניים, הטסים במסלולים שנועדו לעקוף מערכות הגנה אוויריות.

קים מפתח נשק גרעיני כדי להרתיע "כוחות זרים" מלשאוף לשנות את משטרו בכוח. בתחילת ספטמבר דיווחנו על חוק חדש שהעביר "הפרלמנט" של צפון קוריאה, לפיו המדינה תוכל לבצע מתקפה גרעינית "אוטומטית" אם היא תחוש שקיים איום ממשמש ובא על מנהיגות המשטר, אם היא חשה שעומדים להתקיף אותה בגרעין או אם קיומה של המדינה או של אנשיה מאוים.

עם זאת, קים עדיין לא הוכיח באמצעות ניסוי שהוא מסוגל להכניס ראש נפץ גרעיני לטיל בליסטי, אלא רק אמר שהוא מסוגל. הניסוי הגרעיני האחרון שביצע התרחש מתחת לאדמה, עם פצצת מימן בעוצמה מוערכת של 60-50 קילוטון (יש גם שהעריכו שהעוצמה הייתה 250 קילוטון).

אם קים יעבור לשלב הבא ויערוך ניסוי בראש נפץ גרעיני "מיניאטורי", כלומר כזה שניתן להרכיב על טיל בליסטי, הדבר ייתפס כאיום ישיר על ארה"ב, ויאלץ את ממשל ביידן לחשוב מחדש על מדיניות ההגנה שלו נגד צפון קוריאה.

אלא שביצוע ניסוי גרעיני מעל פני הקרקע אינו עניין של מה בכך. ניסוי כזה עשוי לגרום נזק נלווה לספינות דיג קוריאניות, סיניות ויפניות, לטיסות בין-לאומית באזור וגם עלול להביא סיכונים בריאותיים מקרינה שתגיע לאזורים מיושבים. סין, הנחשבת פטרון של צפון קוריאה, תתקשה לתמוך בכך.