הסבר:

1. ב-1990 עברה צ'ילה משלטון צבאי לדמוקרטיה. פטריסיו איילווין מונה לנשיא והנחה להעביר את ניהול תשתיות המדינה ואת ניהול השירותים החברתיים לידי המגזר הפרטי (כפי שמנחה חוקת המדינה מ-1980). בשלושת העשורים הבאים מכרה הממשלה אדמות לחברות פרטיות והעבירה חלק ממערכת הפנסיה של המדינה, מביטוחי הבריאות ומהחינוך לידי הסקטור הפרטי (הציבור יכול לבחור בין חינוך פרטי לציבורי).

2. ב-2010 נבחר לנשיא מועמד המרכז-ימין סבסטיאן פיניירה. אחרי ארבע שנים הוא הוחלף בסוציאליסטית מיצ'ל בצ'לט, וב-2018 שוב חזר לשלטון. בעשור זה נע הספקטרום הפוליטי בצ'ילה בין קואליציות מרכז-ימין, שקידמו שוק חופשי, לקואליציות מרכז-שמאל שקידמו תוכניות סוציאליסטיות, אך לא רצו לשנות לגמרי את מדיניות השוק החופשי שהאיצה את הצמיחה הכלכלית של צ'ילה.

3. בעשור זה גם פרצו מחאות המוניות נגד אי שוויון, עליית מחירים ושחיתות פוליטית. במחאות לקחו חלק בני המַפּוּצֶ'ה (הילידים של מרכז צ'ילה) שטענו כי האדמות שייכות לאבותיהם ולא לחברות פרטיות.

4. כדי להשקיט את המחאות אישר באוקטובר 2020 הקונגרס הצ'יליאני לבצע משאל עם לשכתוב החוקה. 78 אחוז מהצ'יליאנים הצביעו בעד, ובמאי 2021 נערכו בחירות לוועדה החוקתית שתנסח את החוקה החדשה. בבחירות השיג השמאל רוב שיאפשר לו לנסח את החוקה על פי האידיאולוגיה שלו.

5. ניצחון נוסף לשמאל התרחש בדצמבר 2021, כאשר נבחר לנשיא גבריאל בוריץ', סוציאליסט רדיקלי. בוריץ' טען כי על המדינה להפקיע חזרה את האדמות, את הפנסיה, את החינוך ואת הבריאות מידי הסקטור הפרטי, ולממן את החזון הזה באמצעות העלאת מיסים ומכסים על התעשייה.

6. למרות זאת, בוריץ' ידע שעד שלא תאושר החוקה החדשה הוא יתקשה להוציא לפועל את האג'נדה שלו במלואה. בינואר 2022 כתבנו על הסיבות לכך במדור "המהלך הבא במשחק השחמט העולמי". מוזמנים לקרוא כאן

8. החוקה החדשה אמורה הייתה לאפשר לו לקדם יותר בקלות את האג'נדה הסוציאליסטית שלו, אך לרוע מזלו זה לא קרה – כ-62% מהמצביעים התנגדו לחוקה החדשה.

9. מדוע התנגדו הצ'יליאנים לאישור החוקה? מה יקרה כעת? על כך בהמשך.