כך טוענת שרה מנקר, מומחית לביטחון מזון ומנכ"לית חברת האנליזה החקלאית Gro Intelligence. את הדברים היא אמרה ב-19 במאי בפני מועצת הביטחון של האו"ם.

"רמות מלאי הדגנים היום הן הנמוכות ביותר שהיו בעולם אי פעם וזאת בגלל מחסור חמור בדשנים ובגלל שאזורי גידול החיטה בעולם סובלים מבצורת קיצונית שלא הייתה כמוה ב-20 השנים האחרונות. חשש דומה קיים גם לגבי מחסור בתירס ובדגנים אחרים".

לדבריה, המלחמה באוקראינה והחרם שהטילה הודו על ייצוא חיטה בשבועות האחרונים החריפו את המצב (רוסיה ואוקראינה ביחד מייצרות כמעט שליש מהחיטה העולמית), אך זו הייתה "מדורה שכבר בערה מזמן".

דיוויד ביסלי, מנכ"ל "תוכנית המזון העולמית" של האו"ם, דיבר על ההשלכות הפוליטיות: "בעודנו מדברים, אנחנו כבר רואים מהומות והפגנות בסרי לנקה, באינדונזיה, בפקיסטן ובפרו. ראינו דינמיקה של חוסר יציבות באזור סאהל באפריקה – בבורקינה פאסו, במאלי ובצ'אד. אלו הם סימנים המעידים על הבאות". לדבריו, ב-43 מדינות אנשים "מתדפקים על דלת הרעב".

"ביטחון מזון" היה מבחינה היסטורית מניע מרכזי לאי יציבות פוליטית באפריקה. כמה דוגמאות:

1. ב-2018, מחאות על מחירי המזון והדלק בסודן התפתחו להפיכה פוליטית שהובילה בסופו של דבר להדחתו של המנהיג האוטוריטרי עומר אל-באשיר וסללו את הדרך לממשלת מעבר.

2. חוסר ב"ביטחון מזון" ובעיות כלכליות אחרות בקניה סייעו לתדלק את גל האלימות העצום לאחר הבחירות של 2007, במהלכו מתו כמעט 1,300 איש.

3. בינואר השנה, הפיכה צבאית בבורקינה פאסו הדיחה את הנשיא לשעבר רוק מארק כריסטיאן קאבורה. בשבועות שקדמו להפיכה, מאות מפגינים יצאו לרחובות כדי לדרוש סעד כלכלי לאחר שעליית המחירים הביאה לרעב נרחב (נוסף על כך הם דרשו שהממשלה תיקח אחריות למצב הביטחוני המתדרדר בצפון המדינה).