כניסה
הרשמה לניוזלטר

“כל הקונספט הזה אינו שקוף ואינו מפוקח. הוא מתנהל כמו קרטל. מספר שחקנים גדולים התאגדו ביניהם והחליטו על המדד הזה – המאפשר להם הלכה למעשה לשלוט בשוק”

איל לוינטר | 8 במאי 2024 | חברה והיסטוריה | 15 דק׳

מערכת הדירוג החברתי שמכה שורשים במערב

ברחבי העולם המערבי מופעלת בימים אלה מערכת דירוג חברתי המזכירה במידת מה את מערכת הדירוג המופעלת בסין על ידי המפלגה הקומוניסטית הסינית, בשינוי קל: היא לא הותקנה על ידי ממשלה אוטוריטרית, אלא על ידי תאגידים, בנקים ועסקים פרטיים. היא גם אינה מבקשת לאכוף את קו המפלגה הקומוניסטית באמצעות דירוג אישי שניתן לאזרחים, אלא לאכוף את הקו האידיאולוגי שקבעו האליטות בחברה. הדירוגים שהיא מפיקה ניתנים היום לחברות ולעסקים בלבד, אם כי כבר פותחו כלים טכנולוגיים המאפשרים לחברות, לארגונים וגם לממשלות לדרג אנשים, ברגע שירצו בכך.

הסיפור הזה התחיל בספטמבר 2020, כאשר "המועצה לעסקים בין-לאומיים" של הפורום הכלכלי העולמי – הכוללת 140 מהחברות הגדולות בעולם – הציגה את "מדד הקפיטליזם של מחזיקי עניין" או בשמו הנוסף "מדד ESG" (Environmental Social Governance). פרופ' קלאוס שוואב, מייסד ויו"ר הפורום הכלכלי העולמי, הסביר כי זהו מדד המורכב מפרמטרים שונים המודדים את ביצועי העסק, כגון כמות פליטות גזי החממה שלו ורמת הגיוון בתוכו (כמה אנשים מקבוצות "מוחלשות" באוכלוסייה הוא מעסיק). "ברגע שהמדד ייושם", ציין שוואב, "הוא יקל על מנהלים לכוון את החברות שלהם ליותר מאשר השאת רווחים, ויאפשר למחזיקי עניין אחרים – כמו עובדים, לקוחות וממשלות – לשפוט את הביצועים שלהם".

למעשה, מדד ESG הוא רעיון שנהגה הרבה קודם, בתחילת שנות ה-2000, אך הפורום הכלכלי העולמי החליט ב-2019 להאיץ את היישום שלו. בספרו "קפיטליזם של מחזיקי עניין" כותב שוואב כי מדד ESG אמור להתווסף לדיווח השנתי של חברות הנסחרות בבורסות, כדי שניתן יהיה למדוד את התקדמותן לאורך זמן. "זה יאפשר לנו לענות על שאלות כמו: מהם פערי השכר בקרב מגדרים שונים בחברה X? כמה אנשים בעלי רקע מגוון היא מעסיקה ומקדמת (להט"בים, אסיאתים, שחורים, נשים וכו')? עד כמה התקדמה החברה בהקטנת פליטות גזי החממה שלה? כמה מיסים שילמה החברה מבחינה גלובלית ומקומית?".

עיצוב: מגזין אפוק, תמונות: Shutterstock, Getty Images

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
צופן ישמעאל: מקור הסכסוך הדתי מול המוסלמים, והאם ניתן לפצח אותו

קרן זריהן, מאיה מזרחי

הרב אורי שרקי נסע להיפגש עם מנהיגים רוחניים בעולם המוסלמי בניסיון לחולל שינוי אצלם אחרי טבח ה-7 באוקטובר. "קיימתי איתם שיחות גלויות, שבהן שאלתי שאלות תיאולוגיות וקיבלתי תשובות שלא הייתי מצפה בכלל לשמוע מהעולם המוסלמי"

כסף במעטפות: התעשייה המשגשגת של ההגירה הבלתי חוקית

מאיה מזרחי

ארה"ב, בשיתוף עם האו"ם והאיחוד האירופי, הקימו "תחנות" לאורך נתיבי ההגירה בהן משלמים כספים במזומן למהגרים בלתי חוקיים – בדרכם ליעד. טוד בנסמן, ממרכז המחקר לענייני הגירה בארה"ב, שראיין את המהגרים, את המבריחים ואת האנשים המחלקים את הכסף – מתריע: ״משבר ההגירה שאנו רואים כעת קשור באידיאולוגיות המתפשטות מתחת לפני השטח, לא רק בארה"ב אלא בעולם כולו״

מהי “מחלה X”, ומדוע ארגון הבריאות העולמי מתכונן אליה?

קרן זריהן

בשנים האחרונות נערך ארגון הבריאות העולמי לתרחיש של התפרצות המגפה הבלתי צפויה הבאה

“כחוקר אני רוצה לייצר מול המחבל מצב שהוא מספר לי את צפונות ליבו. אני רוצה לדעת דברים שיעזרו לי להציל אנשים”

איל לוינטר

משה פוזאילוב נחשב לבכיר חוקרי השב"כ בשני העשורים האחרונים. בריאיון למגזין אפוק הוא נכנס לראשם של מחבלים, מדבר על שיטות שכנוע שלמד במהלך חקירות שב"כ, מתייחס לתפיסה האמריקנית של המזרח התיכון וגם צולל לפתרון ביום שאחרי

השתלטות הכסף הזר: קטאר, סין וערב הסעודית קונות את האקדמיה

איל לוינטר

הן מזרימות מאות מיליוני דולרים לאוניברסיטאות, מנסות לקנות את שתיקתן ומרחיבות אט אט את השפעתן האידאולוגית, המנוגדת לערכי המערב. כך זה נראה

“בחוגים משפיעים מאוד יש אידיאולוגיה שלטת המחלקת את העולם למדכאים ולמדוכאים”

מאיה מזרחי

מבט על האידיאולוגיה ששוטפת את האוניברסיטאות ומצדיקה אונס, עריפת ראשים ותמיכה בטרור

שתפו: