נורי טורקל נולד במחנה עבודה בכפייה לחינוך מחדש, הצליח לברוח מסין והיום מכהן כסגן יו"ר הוועדה לחופש דת בין-לאומי. בריאיון למגזין אפוק הוא מביא הצצה לזוועות המתרחשות בימים אלה במה שמכונה "בית הכלא הגדול ביותר בעולם"
יאן יקיאלק | 4 ביולי 2022 | חברה והיסטוריה | 15 דק׳
"זה הכלא הגדול בעולם באוויר הפתוח, ואני נולדתי בו"
נורי טורקל לא היה תינוק רגיל. אימו לא ילדה אותו בחדר לידה מאובזר ומודרני. היא לא חוברה למוניטור, לא זכתה לעזרה של אחיות מסורות ואיש לא שלח לה פרחים. אימו של טורקל, איישה, ילדה אותו במחנה עבודה בכפייה לחינוך מחדש בסין.
"אימי נאסרה כשהייתה בחודש החמישי להריונה איתי", הוא מספר לנו בריאיון. "'הפשע' שלה היה שאירחה בביתה כמה מחבריו של סבי, שהיה בעברו פקיד בכיר במשרד התיירות באזור שין-ג'יאנג. זו הייתה תקופת מהפכת התרבות בסין, וכל מי שלא התאים בדיוק לקו המפלגה הקומוניסטית הסינית (המק"ס) או כל מי שאמר מילה לא במקום – נאסר מיד. ולא רק הוא נאסר, אלא גם כל מי שהיה איתו בקשר".
וכך, שנה לאחר שאימו ואביו של טורקל נישאו, הם כבר הופרדו. אימו של טורקל נשלחה למחנה עבודה ל"חינוך מחדש" ברוח "גן העדן" הקומוניסטי של מאו, ואביו, מורה למתמטיקה, נשלח למחנה עבודה חקלאי.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
אויגורים בעיר קאשגאר, בשין-ג'יאנג שבמערב סין. "אנשים הסתובבו ברחוב, מכרו סחורות והלכו ליד מחנה העבודה בכפייה מבלי שהיה להם מושג מה קורה בתוכו" | Greg Baker/AFP via Getty Images
