כניסה
הרשמה לניוזלטר

הרגילו אותנו שהחברה מתקדמת לעבר שלמותה באמצעות התבוננות קדימה ופיתוח המדע, אולם החשיבה הקלאסית מציעה דרך הפוכה – התקדמות באמצעות התבוננות לאחור

איל לוינטר | 12 במאי 2021 | חברה והיסטוריה | 9 דק׳

חוכמת ההתקדמות לאחור

קידמה" או "פרוגרסיביות" היא מונח נפוץ בימים אלה, ולא במקרה. הנחת המוצא של החברה הפוסט-מודרנית בה אנו חיים היא שהדברים משתפרים כל הזמן, נעים קדימה בציר ליניארי כלפי מעלה, אל עבר השלמות. לאנושות הייתה התחלה פרימיטיבית, חשוכה, בה בני האדם היו טיפשים יחסית ובזבזו את זמנם על אמונות תפלות. משם אנו כל הזמן נעים ומתקדמים: מהמינוס אל הפלוס, מהפשוט אל המורכב, עד שהגענו לשיא – שהוא היום. היום, מאמינים האנשים, אנחנו מתקדמים ונאורים. היום אנחנו מוסריים ויודעים מה נכון.

את שורשי התפיסה הזו אפשר לאתר, בין היתר, אצל הפילוסוף הגרמני פרידריך הגל (1831-1770) שגרס כי כיוונה של ההיסטוריה הוא תמיד התקדמות, ומטרתה הסופית של ההתקדמות הזו היא להביא את העולם לידי שלמות. כיוון ההיסטוריה הוא אל עבר "סיבה סופית מתגשמת מאליה ומגשימה את עצמה כשלעצמה", הוא כתב. כל שלב בהתקדמות ההיסטוריה מכיל את השלבים הקודמים שהם הבסיס שלו, אך הוא מאפיל עליהם, ככל שהוא הולך ומתקרב אל השלמות – שהיא שלמות התבונה.

הפילוסופיה של הגל הניחה את התשתית הנחוצה לקרל מרקס שהאמין בהתקדמות אל עבר מצב אוטופי – הקומוניזם. מרקס תפס את רעיונותיו כ"מתקדמים", ולכן כל מה שמתנגד להם או ל"התקדמות" אל עבר האוטופיה הוא מיושן וצריך לבלום אותו, כפי שעשו בבריה"מ ובסין הקומוניסטית כאשר הרגו אינטלקטואלים שהתנגדו ל"קידמה" הזו.

ילדה מביטה על הקולוסיאום ברומא | Shutterstock

חוכמת ההתקדמות לאחור

הרגילו אותנו שהחברה מתקדמת לעבר שלמותה באמצעות התבוננות קדימה ופיתוח המדע, אולם החשיבה הקלאסית מציעה דרך הפוכה – התקדמות באמצעות התבוננות לאחור

איל לוינטר | 12 במאי 2021 | חברה והיסטוריה | 9 דק׳

ילדה מביטה על הקולוסיאום ברומא | Shutterstock

קידמה" או "פרוגרסיביות" היא מונח נפוץ בימים אלה, ולא במקרה. הנחת המוצא של החברה הפוסט-מודרנית בה אנו חיים היא שהדברים משתפרים כל הזמן, נעים קדימה בציר ליניארי כלפי מעלה, אל עבר השלמות. לאנושות הייתה התחלה פרימיטיבית, חשוכה, בה בני האדם היו טיפשים יחסית ובזבזו את זמנם על אמונות תפלות. משם אנו כל הזמן נעים ומתקדמים: מהמינוס אל הפלוס, מהפשוט אל המורכב, עד שהגענו לשיא – שהוא היום. היום, מאמינים האנשים, אנחנו מתקדמים ונאורים. היום אנחנו מוסריים ויודעים מה נכון.

את שורשי התפיסה הזו אפשר לאתר, בין היתר, אצל הפילוסוף הגרמני פרידריך הגל (1831-1770) שגרס כי כיוונה של ההיסטוריה הוא תמיד התקדמות, ומטרתה הסופית של ההתקדמות הזו היא להביא את העולם לידי שלמות. כיוון ההיסטוריה הוא אל עבר "סיבה סופית מתגשמת מאליה ומגשימה את עצמה כשלעצמה", הוא כתב. כל שלב בהתקדמות ההיסטוריה מכיל את השלבים הקודמים שהם הבסיס שלו, אך הוא מאפיל עליהם, ככל שהוא הולך ומתקרב אל השלמות – שהיא שלמות התבונה.

הפילוסופיה של הגל הניחה את התשתית הנחוצה לקרל מרקס שהאמין בהתקדמות אל עבר מצב אוטופי – הקומוניזם. מרקס תפס את רעיונותיו כ"מתקדמים", ולכן כל מה שמתנגד להם או ל"התקדמות" אל עבר האוטופיה הוא מיושן וצריך לבלום אותו, כפי שעשו בבריה"מ ובסין הקומוניסטית כאשר הרגו אינטלקטואלים שהתנגדו ל"קידמה" הזו.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
חתן פרס נובל לשנת 2022: במודלים האקלימיים הנוכחיים חסר משתנה חשוב אחד שהופך את כל התמונה

יאן יקיאלק

"אני קורא לזה 'הפיל שבחדר'", אומר ג'ון קלאוזר בריאיון שאנו עורכים, וטוען כי "משבר האקלים" אינו מה שמציירים לנו "עיתונאים סנסציוניים ופוליטיקאים לא ישרים". ריאיון שובר מוסכמות בנושא החם ביותר עם חתן פרס נובל לפיזיקה

להבין את מחיר הזמן: הכלכלנים שטוענים שמחירי המוצרים בעולם למעשה יורדים

יאן יקיאלק

בזמן שכותרות העיתונים פסימיות ומדאיגות, הכלכלן ד"ר גייל פולי ושותפו פרסמו ספר חדש שובר מוסכמות המראה כי החברה שלנו נמצאת במגמה הפוכה של שפע, ולא של מחסור. ריאיון

"כלי התקשורת המרכזיים יוצרים קונצנזוס מזויף בנושא מסוים, תמימות דעים שלמעשה אינה קיימת, וכך משכנעים אותנו להתיישר לפי זה"

יאן יקיאלק

סטלה מוראביטו, לשעבר אנליסטית ב-CIA, טוענת בריאיון למגזין אפוק כי התקשורת והפוליטיקאים מנצלים פרצה הקיימת בפסיכולוגיה שלנו כבני אדם כדי לשכנע אותנו להאמין לנרטיבים מסוימים

תמונה למחשבה – מה זה ליברליזם? והאם אתם ליברלים אמיתיים?

איל לוינטר

ביטויים כמו "המחנה הליברלי" ו"העיר הליברלית" נפוצים היום בשיח התקשורתי. אבל מהו בכלל ליברליזם?

האיגניקה החדשה: המדע של סינון ה״לא רצויים״ חוזר

מאיה מזרחי

האם תהליך מדעי דומה לזה שזכור לרעה ממלחמת העולם השנייה חוזר? ריאיון עם ד"ר קאלום מקלר, מומחה לביו-אתיקה אנושית, על ההשלכות הפילוסופיות של סינון עוברים ובדיקות גנטיות המבוצעות היום בהיקף הולך וגדל

מוקפים בפסיכופתים – ״המגפה השקטה״ שמציפה את החברה

מאיה מזרחי

הם בפוליטיקה, בצבא, בבורסה ובחברות גדולות, אבל אנחנו לא מודעים אליהם – מה הופך פסיכופתים לכאלה והאם יש היום יותר אנשים בחברה עם מאפיינים פסיכופתיים? ריאיון עומק עם פרופ' רוברט דאגלס הייר, מומחה עולמי לפסיכופתיה

שתפו: