כניסה
הרשמה לניוזלטר

כיצד הצליחו שני אחים מבית עני, ללא מים זורמים ומבלי שרכשו השכלה פורמלית, היכן שממציאים גדולים כמו תומאס אדיסון ואלכסנדר בל נכשלו

דינה גורדון | 12 במאי 2020 | חברה והיסטוריה | 11 דק׳

האמנות העתיקה של הפיכת לימון ללימונדה – על פי האחים רייט

סמוך לקיטי הוק שבצפון קרולינה, ב-17 בדצמבר 1903, האחים רייט היו מוכנים לנסות את גלשן הרוח החדש ובו המנוע שבנו. הקור היה מקפיא, והרוח העזה רק הוסיפה לתחושות הקור, המתח והציפייה. מלבדם, רק חמישה אנשים נוספים היו נוכחים במאורע ההיסטורי. האחים לחצו ידיים, מעין ברכת פרידה, ואורוויל, האח הצעיר, נשכב על ביטנו על הגלשן. בשעה 10:35 שיחרר את החבל שקשר את גלשן האויר, שהתחיל לנוע קדימה במסלול. בסוף המסלול הגלשן זינק לאוויר, ואחד מקהל הנוכחים הקליק במצלמה את אחת התמונות המפורסמות ביותר במאה ה-20.

כשחזרו לביתם, הביע אורוויל פליאה מוחלטת על "ההעזה שהייתה לנו לנסות, בתנאים שכאלה, לטוס במכונה חדשה שלא ניסינו קודם". אבל העזה היא דווקא משהו שמעולם לא היה חסר בבית האחים רייט בילדותם ולכל אורך שנות בגרותם. לעומת זאת, תנאים בסיסיים לקיום חייהם כן. במשך שנים, היו חסרים בביתם מים זורמים, ביוב, חשמל וכסף. בגלל עבודתו של האב כבישוף נדדה משפחתם לערים ולמדינות שונות בארה"ב, עד שלבסוף התיישבה בבית קבע צנוע בעיר דייטון שבאוהיו. גם כאן, התנאים לא היו לטובתם – הבית היה במרחק בלוקים ספורים מתחנת הרכבת, וצפירות הרכבת היו רעש קבוע בבית כמו גם ריח הפחם שנישא באוויר בכל שעות היום.

תמונה: Shutterstock

שתפו: