כניסה
הרשמה לניוזלטר

באמצע המאה ה-17 הניח הפילוסוף הצרפתי רנה דקארט את הבסיס הנחוץ להופעת התפיסה המודרנית הרואה באינדיבידואל…

איל לוינטר | 14 במאי 2019 | חברה והיסטוריה | 5 דק׳

המסורות עושות קאמבק

באמצע המאה ה-17 הניח הפילוסוף הצרפתי רנה דקארט את הבסיס הנחוץ להופעת התפיסה המודרנית הרואה באינדיבידואל מרכז היקום. אם בתקופות קודמות אנשים האמינו שאלוהים מתערב במהלך העניינים בעולם, בא דקארט וערער על הוודאות שבתפיסה הזו. הוא מצא שהדבר היחיד שבו הוא יכול להיות בטוח, הוא עצם זה שהוא חושב. אני חושב, קבע דקארט, ולכן משמע אני גם קיים.

דקארט מצא משמעות לחיים לא בתיאולוגיה, אלא במדע. לא בחיפוש אחר האלוהי או ב"טלוס" לפי הפילוסופיה היוונית – המטרה הסופית שלשמה נוצר האדם, אלא במסע אל עבר מצב מטריאליסטי טוב יותר, מסבירים הפילוסופים ליאו שטראוס וג'וסף קרופסי בספרם "היסטוריה של הפילוסופיה הפוליטית" (1987). על אף שהמשיך להאמין באלוהים, דבריו יצרו את הנתק הראשון מהחשיבה המסורתית – שהייתה בלתי נפרדת מהאדם עד אז.

המעשייה המפורסמת על דון חואן, רודף הנשים הבלתי נלאה. בציור רואים את פסל "הקומנדר" (המפקד) מתעורר לחיים ודן את דון חואן לגיהנום בגלל חטאיו. | ציור:
Alexandre-Evariste Fragonard (1830-1835) צילום: Rama/CC BY-SA 2.0 FR

שתפו: