השר שהמליץ על אויבו צ׳י סי (545-620 לפנה״ס) היה שר במדינת ג׳ין בתקופת ״האביב והסתיו״. יום אחד…
בן קמינסקי, ג׳ו לי | 21 באפריל 2017 | חברה והיסטוריה | 6 דק׳
איך למנות אנשים ראויים לתפקידים חשובים
השר שהמליץ על אויבו
צ׳י סי (545-620 לפנה״ס) היה שר במדינת ג׳ין בתקופת ״האביב והסתיו״. יום אחד שאל אותו הדוכס: ״אני מחפש מועמד למשרת מושל במחוז נאן-יאנג. מי לדעתך יוכל להתאים לתפקיד?״
צ׳י ענה: ״שיה הו יוכל למלא את התפקיד היטב״.
הדוכס אמר: ״אבל האם שיה אינו האויב שלך? איך אתה יכול להמליץ עליו?״
״הוד מעלתך״, ענה לו צ׳י, ״שאלת אותי מי יוכל למלא את התפקיד היטב, לא מי האויב שלי!״
הדוכס מינה את שיה הו לתפקיד, ואכן, הוא ביצע את התפקיד באופן נפלא וזכה לשבחיו של העם.
כעבור זמן מסוים שאל הדוכס את צ׳י שאלה אחרת: ״אנחנו צריכים פקיד צבאי בכיר בבירה. מי יוכל למלא את התפקיד היטב?״
צ׳י ענה: ״צ׳י וו יוכל לעשות זאת״.
הדוכס אמר: ״אבל האם צ׳י וו אינו בנך? איך תוכל להמליץ על בנך שלך?״
״הוד מעלתך״, ענה לו צ׳י, ״שאלת אותי מי יוכל למלא את התפקיד היטב, לא מיהו בני!״
הדוכס מינה את צ׳י וו לתפקיד, ואכן, הוא ביצע את התפקיד ללא פגם וזכה לשבחים מכולם.
כשקונפוציוס שמע על המקרה הוא אמר לתלמידיו: ״להמליץ על האויב שלך זה לא להיות חנפן; לקדם את בנך לא צריך להיות למען תועלת אישית; רק עם מוסריות גבוהה אדם יכול להמליץ על אנשים באופן כזה. צ׳י שי היה אם כן באמת חסר אנוכיות והגון״.
הקיסר האגדי שלא הוריש את השלטון לבנו
אחד הסיפורים העתיקים בהיסטוריה הסינית הוא מינויו של שון על ידי הקיסר האגדי יאו. הקיסר יאו שלט על פי המסורת הסינית לפני כ-4,300 שנה.
יאו נודע כשליט בעל מוסריות גבוהה ובמהלך ההיסטוריה הסינית התייחסו אליו כאל מודל של ממשל טוב. הוא ראה בעצמו כאחראי לאושרם ולרווחתם של כולם. הוא אמר: ״אם יש רעב אחד בממלכה, אני הוא האחראי לכך. אם יש אחד שסובל מקור, אני אחראי לכך. אם יש אחד שמבצע פשע, זה מכיוון שאני לא פעלתי היטב״.
כשהזדקן יאו, הוא התחיל לחשוב למי עליו להעביר את השלטון.
לקיסר יאו היו עשרה בנים, אבל אף אחד מהם לא היה מוכשר במיוחד. לכן, הוא ביקש משריו להמליץ לו על יורש מבין העם. שון היה אדם פשוט, אבל אופיו המוסרי יוצא הדופן נודע ברבים.
בתקופה מסוימת עסק שון בקדרות. הוא הצליח לפתח טכניקות מרשימות ולייצר כלים יפהפיים ועמידים. הוא מכר אותם במחירים הגונים. בכל פעם שקדר התעניין בטכניקה שלו, שון לימד אותו בשמחה ללא תמורה.
בינתיים, באזור אחר, מרוחק, עלה הביקוש לכלי חרס. הקדרים באזור החלו לעגל פינות כדי להגדיל את רווחיהם. הם חסכו בעבודה ובזמן, לא שרפו את הכלים כראוי, והסירים שמכרו נשברו זמן קצר לאחר שרכשו אותם. הקדרים הצליחו להרוויח כסף רב בזכות העובדה שחסכו, וגם בזכות העובדה שתושבי האזור נדרשו לשוב ולקנות סירים נוספים.
כששמע זאת שון, הוא החליט לעבור לאותו אזור באופן זמני, ופתח שם עסק לקדרות. הוא התחיל לייצר סירים עמידים, ואף עמל בכל יום לשפר את הטכניקה שלו ולהמשיך ללמוד את המלאכה. כולם אהבו את הסירים של שון, והקדרים האחרים החלו לאבד את לקוחותיהם. הקדרים כעסו עליו והחלו לעשות לו צרות. שון רק השיב להם בשלווה: ״כולנו מייצרים סירים, מדוע הלקוחות בוחרים בסירים שלי?״
״הסירים שלך עמידים יותר וזולים יותר״, ענו הקדרים, ״עד שהגעת לכאן, אנשים קנו את הסירים שלנו. האם אינך מנסה לפגוע בעסקים שלנו במכוון?״
״אנשים קנו מכם כי לא הייתה להם ברירה. אילצתם אותם לקנות מוצרים שאינם רוצים״, ענה שון. ״אנחנו אומנים המתפרנסים מכישורינו״, אמרו הקדרים, ״אנחנו רוצים להרוויח כסף רב ולהתעשר, לא אכפת לנו אם נהיה נחמדים או לא!״
״העושר קיים בתוך טוב הלב״, ענה שון. ״בלי טוב לב, היכן תוכלו למצוא עושר? אם לא ארמה אחרים, אחרים גם לא ירמו אותי. אם ארמה אחרים, גם הם יתחילו לרמות אותי. כדי להתעשר רימיתם אחרים. עכשיו כולם באזור מנסים להתעשר בדרכים לא ישרות. אם האנשים בכל המקצועות באזור יתחילו למכור מוצרים גרועים כדי להתעשר, האם תוכלו עדיין להרוויח כסף רב? מה לגבי כל המוצרים שאתם צריכים לרכוש? גם אם תרוויחו יותר כסף, תצטרכו לבזבז יותר כסף על מוצרים אחרים. אז האין זה חכם להיות טוב לב?״
מסופר שהקדרים חדלו ממנהגם הרע, והחלו לייצר סירים איכותיים. גם בעלי מלאכה אחרים חדלו משימוש באמצעים לא ישרים שכאלה.
בנו הבכור של הקיסר יאו, דאן ג׳ו, לא היה מרוצה מכך שאביו החליט להעביר את השלטון לשון. אבל יאו אמר: ״אם אעביר לשון, רק דאן ג׳ו לא יהיה מרוצה מכך. אם אעביר את השלטון לדאן ג׳ו, לכולם יהיה רע. אני לא אזיק לכולם כדי להועיל לבני״.
שון הלך בעקבות קודמו, וכשהזדקן העביר את השלטון לא לבנו, אלא ליו הגדול, שהצליח לעצור את השיטפונות.
מנציוס שמח על מינויו של השליט הבלתי מנוסה
מנציוס, או בשמו הסיני מֶנְג-דְזְה, היה אחד הפילוסופים הבולטים ביותר בהיסטוריה הסינית ונחשב לממשיך דרכו של קונפוציוס (קונג-דזה). מנג-דזה האמין שכדי להצליח להיות שליט טוב על האדם לרצות לקבל ביקורת ולהיות תמיד מוכן להקשיב לאחרים וללמוד מהם. הוא סיפר למשל על תלמידו של קונפוציוס שתמיד שמח כשאמרו לו שהוא טועה, ועל הקיסר הגדול יו שנהג להשתחוות תמיד כששמע דברי טעם מאחרים.
במדינת לו התכוונו למנות שליט חדש, ומנג-דזה שמח מאוד. "האם הוא בעל ניסיון רב?" שאל אותו אחד מתלמידיו. "לא", ענה מנג-דזה. "אז מדוע אתה מרוצה?" שאל התלמיד. "הוא אוהב להקשיב לעצות של אנשים בעלי כוונה טובה, והוא תמיד ממלא את חובותיו", ענה מנג-דזה. "האם זה מספיק?" שאל התלמיד. "עם תכונות כאלה אפשר לשלוט בעולם, שלא לדבר על לשלוט על מדינת לו!" ענה מנג-דזה.
מנג-דזה אמר פעם: "אם אתה דואג לאחרים, אבל הם עדיין לא מחזירים לך חיבה, בדוק את עצמך, האם היית טוב באמת? אם אתה נותן עצה לאחרים, אבל הם מסרבים לקבלה, בדוק את עצמך, האם עצתך הייתה חכמה באמת? אם אתה מנומס כלפי אחרים, אבל הם עדיין אינם משיבים לך באותו אופן, בדוק את עצמך, האם היית כן?"
את מי הכי מסוכן למנות?
ההיסטוריון, המשורר והיועץ הקיסרי הבכיר סה-מא גואנג (1086-1019) האמין שהפקידים הם בבואה של השליט, ועיקר עבודתו של השליט היא לשמור על מוסריותו, לשפר את אופיו, ולמנות פקידים, שרים ויועצים מוסריים וישרים.
כיצד על השליט למנות פקידים, שרים ויועצים? סה-מא יעץ לשליטים כי האדם המתאים ביותר הוא כמובן מי שיש לו כישורים וגם מוסריות גבוהה. סה-מא מכנה אדם כזה ״נבון״. אם אין בנמצא אדם שכזה, סה-מא ממליץ לבחור אדם ״אציל״, אדם שאין לו כישרון, אבל יש לו רמה מוסרית גבוהה. אם גם מועמד שכזה לא נמצא, העדיפות הבאה היא לבחור אדם ללא מוסריות, אבל גם ללא כישרון, ״טיפש״. לטיפש, הסביר סה-מא, אין מספיק חוכמה כדי להרוס יותר מדי.
האפשרות הגרועה ביותר היא לבחור אדם בעל כישרון אבל ללא מוסריות. אדם כזה, שסה-מא מכנה ״אדם נחות״, ישתמש בכישוריו כדי לבצע מעשים רעים. זה כמו לתת זוג כנפיים לטיגריס – הנזק עלול להיות עצום.
סה-מא האמין שאחד מתפקידיו החשובים ביותר של השליט, אפילו יותר מבחירת מדיניות וחוקים, הוא לבחור היטב את הפקידים. הוא הסביר שהשליט חייב לבחון לעומק את הפקידים, ולא רק להתרשם מתכונותיהם החיצוניות. אדם בעל מוסריות גבוהה יזכה לכבוד ולהערכה, אבל לעתים יהיה מרוחק מהאנשים. לעומת זאת, אדם בעל כישרון עשוי להיות חביב על כולם ולמשוך אליו אנשים רבים. לכן, כשבוחרים מועמד לתפקיד, קל להתרשם לטובה מהמוכשרים אבל להתעלם מהמוסריים.
מעורר מחשבה? לתגובות ומחשבות ניתן לכתוב לנו ל:
לחץ כאן
עוד כתבות של בן קמינסקי, ג׳ו לי
-
1.
חברה והיסטוריה
ערעור – מה שכולם רוצים לעשות
-
2.
חברה והיסטוריה
רובוטים שיורים מהמותן – תיבת פנדורה או החלטה חכמה?
-
3.
חברה והיסטוריה
האם להשתמש בתוכנה שיודעת לגלות מי יבצע בעתיד פשע, עוד לפני שביצע אותו?
-
4.
חברה והיסטוריה
הגאון שמעביר את הכוח להמונים
-
5.
חברה והיסטוריה
היום שבו יפלו חומות הצנזורה בסין ואיראן
עוד כתבות בחברה והיסטוריה
-
מה הופך אותנו לבני אדם?
מאיה מזרחי
-
"מה שקורה בבתי הספר סביב ADHD הוא הונאה פסיכו-חברתית"
רקפת תבור
-
הטעות המדעית שמאפשרת להרשיע אנשים חפים מפשע
דינה גורדון
-
"ברגע שתפותח בינה מלאכותית סופר-אינטליגנטית היא תוכל למנוע מאיתנו להחליף אותה או לשנות את העדפותיה. לא רבים חושבים על הסכנה"
איל לוינטר
-
"בשלב מסוים החלטתי שהגיוני שאני לא באמת בת, אלא בן. הייתה תיאוריה שקראתי, הפריכו אותה כמה פעמים, אבל הייתי רק בת 12 והושפעתי מזה"
יאן יקיאלק
איך למנות אנשים ראויים לתפקידים חשובים
השר שהמליץ על אויבו צ׳י סי (545-620 לפנה״ס) היה שר במדינת ג׳ין בתקופת ״האביב והסתיו״. יום אחד…
בן קמינסקי, ג׳ו לי | 21 באפריל 2017 | חברה והיסטוריה | 17 דק׳
השר שהמליץ על אויבו
צ׳י סי (545-620 לפנה״ס) היה שר במדינת ג׳ין בתקופת ״האביב והסתיו״. יום אחד שאל אותו הדוכס: ״אני מחפש מועמד למשרת מושל במחוז נאן-יאנג. מי לדעתך יוכל להתאים לתפקיד?״
צ׳י ענה: ״שיה הו יוכל למלא את התפקיד היטב״.
הדוכס אמר: ״אבל האם שיה אינו האויב שלך? איך אתה יכול להמליץ עליו?״
״הוד מעלתך״, ענה לו צ׳י, ״שאלת אותי מי יוכל למלא את התפקיד היטב, לא מי האויב שלי!״
הדוכס מינה את שיה הו לתפקיד, ואכן, הוא ביצע את התפקיד באופן נפלא וזכה לשבחיו של העם.
כעבור זמן מסוים שאל הדוכס את צ׳י שאלה אחרת: ״אנחנו צריכים פקיד צבאי בכיר בבירה. מי יוכל למלא את התפקיד היטב?״
צ׳י ענה: ״צ׳י וו יוכל לעשות זאת״.
הדוכס אמר: ״אבל האם צ׳י וו אינו בנך? איך תוכל להמליץ על בנך שלך?״
״הוד מעלתך״, ענה לו צ׳י, ״שאלת אותי מי יוכל למלא את התפקיד היטב, לא מיהו בני!״
הדוכס מינה את צ׳י וו לתפקיד, ואכן, הוא ביצע את התפקיד ללא פגם וזכה לשבחים מכולם.
כשקונפוציוס שמע על המקרה הוא אמר לתלמידיו: ״להמליץ על האויב שלך זה לא להיות חנפן; לקדם את בנך לא צריך להיות למען תועלת אישית; רק עם מוסריות גבוהה אדם יכול להמליץ על אנשים באופן כזה. צ׳י שי היה אם כן באמת חסר אנוכיות והגון״.
הקיסר האגדי שלא הוריש את השלטון לבנו
אחד הסיפורים העתיקים בהיסטוריה הסינית הוא מינויו של שון על ידי הקיסר האגדי יאו. הקיסר יאו שלט על פי המסורת הסינית לפני כ-4,300 שנה.
יאו נודע כשליט בעל מוסריות גבוהה ובמהלך ההיסטוריה הסינית התייחסו אליו כאל מודל של ממשל טוב. הוא ראה בעצמו כאחראי לאושרם ולרווחתם של כולם. הוא אמר: ״אם יש רעב אחד בממלכה, אני הוא האחראי לכך. אם יש אחד שסובל מקור, אני אחראי לכך. אם יש אחד שמבצע פשע, זה מכיוון שאני לא פעלתי היטב״.
כשהזדקן יאו, הוא התחיל לחשוב למי עליו להעביר את השלטון.
לקיסר יאו היו עשרה בנים, אבל אף אחד מהם לא היה מוכשר במיוחד. לכן, הוא ביקש משריו להמליץ לו על יורש מבין העם. שון היה אדם פשוט, אבל אופיו המוסרי יוצא הדופן נודע ברבים.
בתקופה מסוימת עסק שון בקדרות. הוא הצליח לפתח טכניקות מרשימות ולייצר כלים יפהפיים ועמידים. הוא מכר אותם במחירים הגונים. בכל פעם שקדר התעניין בטכניקה שלו, שון לימד אותו בשמחה ללא תמורה.
בינתיים, באזור אחר, מרוחק, עלה הביקוש לכלי חרס. הקדרים באזור החלו לעגל פינות כדי להגדיל את רווחיהם. הם חסכו בעבודה ובזמן, לא שרפו את הכלים כראוי, והסירים שמכרו נשברו זמן קצר לאחר שרכשו אותם. הקדרים הצליחו להרוויח כסף רב בזכות העובדה שחסכו, וגם בזכות העובדה שתושבי האזור נדרשו לשוב ולקנות סירים נוספים.
כששמע זאת שון, הוא החליט לעבור לאותו אזור באופן זמני, ופתח שם עסק לקדרות. הוא התחיל לייצר סירים עמידים, ואף עמל בכל יום לשפר את הטכניקה שלו ולהמשיך ללמוד את המלאכה. כולם אהבו את הסירים של שון, והקדרים האחרים החלו לאבד את לקוחותיהם. הקדרים כעסו עליו והחלו לעשות לו צרות. שון רק השיב להם בשלווה: ״כולנו מייצרים סירים, מדוע הלקוחות בוחרים בסירים שלי?״
״הסירים שלך עמידים יותר וזולים יותר״, ענו הקדרים, ״עד שהגעת לכאן, אנשים קנו את הסירים שלנו. האם אינך מנסה לפגוע בעסקים שלנו במכוון?״
״אנשים קנו מכם כי לא הייתה להם ברירה. אילצתם אותם לקנות מוצרים שאינם רוצים״, ענה שון. ״אנחנו אומנים המתפרנסים מכישורינו״, אמרו הקדרים, ״אנחנו רוצים להרוויח כסף רב ולהתעשר, לא אכפת לנו אם נהיה נחמדים או לא!״
״העושר קיים בתוך טוב הלב״, ענה שון. ״בלי טוב לב, היכן תוכלו למצוא עושר? אם לא ארמה אחרים, אחרים גם לא ירמו אותי. אם ארמה אחרים, גם הם יתחילו לרמות אותי. כדי להתעשר רימיתם אחרים. עכשיו כולם באזור מנסים להתעשר בדרכים לא ישרות. אם האנשים בכל המקצועות באזור יתחילו למכור מוצרים גרועים כדי להתעשר, האם תוכלו עדיין להרוויח כסף רב? מה לגבי כל המוצרים שאתם צריכים לרכוש? גם אם תרוויחו יותר כסף, תצטרכו לבזבז יותר כסף על מוצרים אחרים. אז האין זה חכם להיות טוב לב?״
מסופר שהקדרים חדלו ממנהגם הרע, והחלו לייצר סירים איכותיים. גם בעלי מלאכה אחרים חדלו משימוש באמצעים לא ישרים שכאלה.
בנו הבכור של הקיסר יאו, דאן ג׳ו, לא היה מרוצה מכך שאביו החליט להעביר את השלטון לשון. אבל יאו אמר: ״אם אעביר לשון, רק דאן ג׳ו לא יהיה מרוצה מכך. אם אעביר את השלטון לדאן ג׳ו, לכולם יהיה רע. אני לא אזיק לכולם כדי להועיל לבני״.
שון הלך בעקבות קודמו, וכשהזדקן העביר את השלטון לא לבנו, אלא ליו הגדול, שהצליח לעצור את השיטפונות.
מנציוס שמח על מינויו של השליט הבלתי מנוסה
מנציוס, או בשמו הסיני מֶנְג-דְזְה, היה אחד הפילוסופים הבולטים ביותר בהיסטוריה הסינית ונחשב לממשיך דרכו של קונפוציוס (קונג-דזה). מנג-דזה האמין שכדי להצליח להיות שליט טוב על האדם לרצות לקבל ביקורת ולהיות תמיד מוכן להקשיב לאחרים וללמוד מהם. הוא סיפר למשל על תלמידו של קונפוציוס שתמיד שמח כשאמרו לו שהוא טועה, ועל הקיסר הגדול יו שנהג להשתחוות תמיד כששמע דברי טעם מאחרים.
במדינת לו התכוונו למנות שליט חדש, ומנג-דזה שמח מאוד. "האם הוא בעל ניסיון רב?" שאל אותו אחד מתלמידיו. "לא", ענה מנג-דזה. "אז מדוע אתה מרוצה?" שאל התלמיד. "הוא אוהב להקשיב לעצות של אנשים בעלי כוונה טובה, והוא תמיד ממלא את חובותיו", ענה מנג-דזה. "האם זה מספיק?" שאל התלמיד. "עם תכונות כאלה אפשר לשלוט בעולם, שלא לדבר על לשלוט על מדינת לו!" ענה מנג-דזה.
מנג-דזה אמר פעם: "אם אתה דואג לאחרים, אבל הם עדיין לא מחזירים לך חיבה, בדוק את עצמך, האם היית טוב באמת? אם אתה נותן עצה לאחרים, אבל הם מסרבים לקבלה, בדוק את עצמך, האם עצתך הייתה חכמה באמת? אם אתה מנומס כלפי אחרים, אבל הם עדיין אינם משיבים לך באותו אופן, בדוק את עצמך, האם היית כן?"
את מי הכי מסוכן למנות?
ההיסטוריון, המשורר והיועץ הקיסרי הבכיר סה-מא גואנג (1086-1019) האמין שהפקידים הם בבואה של השליט, ועיקר עבודתו של השליט היא לשמור על מוסריותו, לשפר את אופיו, ולמנות פקידים, שרים ויועצים מוסריים וישרים.
כיצד על השליט למנות פקידים, שרים ויועצים? סה-מא יעץ לשליטים כי האדם המתאים ביותר הוא כמובן מי שיש לו כישורים וגם מוסריות גבוהה. סה-מא מכנה אדם כזה ״נבון״. אם אין בנמצא אדם שכזה, סה-מא ממליץ לבחור אדם ״אציל״, אדם שאין לו כישרון, אבל יש לו רמה מוסרית גבוהה. אם גם מועמד שכזה לא נמצא, העדיפות הבאה היא לבחור אדם ללא מוסריות, אבל גם ללא כישרון, ״טיפש״. לטיפש, הסביר סה-מא, אין מספיק חוכמה כדי להרוס יותר מדי.
האפשרות הגרועה ביותר היא לבחור אדם בעל כישרון אבל ללא מוסריות. אדם כזה, שסה-מא מכנה ״אדם נחות״, ישתמש בכישוריו כדי לבצע מעשים רעים. זה כמו לתת זוג כנפיים לטיגריס – הנזק עלול להיות עצום.
סה-מא האמין שאחד מתפקידיו החשובים ביותר של השליט, אפילו יותר מבחירת מדיניות וחוקים, הוא לבחור היטב את הפקידים. הוא הסביר שהשליט חייב לבחון לעומק את הפקידים, ולא רק להתרשם מתכונותיהם החיצוניות. אדם בעל מוסריות גבוהה יזכה לכבוד ולהערכה, אבל לעתים יהיה מרוחק מהאנשים. לעומת זאת, אדם בעל כישרון עשוי להיות חביב על כולם ולמשוך אליו אנשים רבים. לכן, כשבוחרים מועמד לתפקיד, קל להתרשם לטובה מהמוכשרים אבל להתעלם מהמוסריים.
מעורר מחשבה? לתגובות ומחשבות ניתן לכתוב לנו ל:
לחץ כאן