אם לא יתחולל שינוי מהותי במערכת החינוך שלנו אנחנו צפויים לחוות פה משבר עמוק, משבר שיוביל אותנו לבעיה חברתית קשה, מזהיר פרופ' דן שכטמן, זוכה פרס נובל בכימיה לשנת 2011.

אחרי שחולל בעשורים האחרונים מהפכה מדעית בתחום מחקרו וזכה בפרס היוקרתי, שכטמן רוצה כעת לעשות מהפכה אחרת – בתחום החברה והחינוך בישראל. זאת גם הסיבה שהחליט לרוץ לנשיאות. כדי לנסות לשנות את המצב, לפני שלדבריו יהיה מאוחר מדי.

"אנחנו חברה שבה כל שבוע נהרג ילד מסכין של ילד אחר. איזה מין דבר זה?" אומר שכטמן בראיון לאפוק טיימס. ״החברה שלנו הגיעה למצב שבו ילדים שותים ומשתכרים בגיל העשרה המוקדם. איפה נשמע דבר כזה? הורים ילחמו על הזכות של הילד שלהם לשתות ואם מישהו מעיר לילד שיכור ברחוב אז האבא יבוא ויכה את האיש הזה כי הוא העיר לילד. מה זה הדבר הזה?״

״את הדבר הזה צריך להפסיק ולשנות מהיסוד וזה אחד מתפקידיה הראשיים של מערכת החינוך, אם היא קוראת לעצמה מערכת חינוך. אם לא רוצים לחנך, מערכת החינוך צריכה לקרוא לעצמה מערכת ההשכלה״.

איפה אתה חושב שהבעיה המרכזית כרגע במערכת החינוך שלנו?

״הבעיה היא שאין מספיק תוכניות חינוך מובנות שבהן מחנכים את הנוער. מה זה חינוך? זה איך אתה הופך ילד לבן אדם. איך להפוך תלמיד לבן אדם שרגיש לצורכי הזולת, לבן אדם שרואה את הזולת, ולא רק את עצמו בכל סיטואציה, לבן אדם שיודע להתנהג בחברה מודרנית, פתוחה ודמוקרטית״.

חינוך כזה אמור להגיע מהבית. אתה לא חושב שזה תפקידם של ההורים?

״זה תפקידם של ההורים, אבל לצערי יש הרבה בתים שבהם זה לא קורה. ולכן צריך להתחיל בזה, אני רוצה להתחיל, ואז הדור הבא ידע איך לחנך את הילדים שלו".

איך הגענו למצב הזה?

״אנחנו מדינה שיש בה התקבצות של אנשים מהרבה מאוד מדינות, מתרבויות שונות וערכים שונים. מה שנתפס כחינוך מערבי לא בהכרח מצוי בכל בית. אם אנחנו רוצים ליצור חברה אחת שיש בה התנהגות נורמטיבית, חברה שמגלה רגישות כלפי הזולת, חברה שהיא לא אלימה כלפי הזולת, אז צריך לעשות את זה בצורה מסודרת״.

איך תקבע איזו ממערכות הערכים שהגיעו לכאן תהיה זו שאנחנו רוצים ליצור ממנה משהו מסודר?

״אנחנו רוצים להיות מדינה מערבית דמוקרטית. לא רוצים להיות כמו סוריה, רוצים להיות כמו אנגליה. לא רוצים להיות כמו תימן של היום, רוצים להיות כמו שווייץ. אז בואו נתנהג כמו שמתנהגים בשווייץ או כמו שמתנהגים באנגליה אם זה מה שאנחנו רוצים להיות״.

לא רק החינוך מטריד את שכטמן, אלא גם ההשכלה. ״הגורם הקובע ביותר להצלחה ולכישלון כלכלי הוא ההשכלה, מעבר לכל דבר אחר. הצלחה לא נובעת ממגדר ולא ממוצא אתני. אלא מהשכלה. אם אנחנו רוצים ששכבות שלמות של האוכלוסייה יעברו ממצב של עוני למצב של מעמד ביניים, אנחנו צריכים לדאוג לכך שייווצר מעמד ביניים, ואת זה משיגים באמצעות השכלה.

״מעמד הביניים נשחק פה בצורה בלתי רגילה, בין היתר מכיוון שהוא מממן שכבות שלמות באוכלוסייה שתורמות מעט מאוד לכלכלה הישראלית. אני מדבר על נשים ערביות וחרדים, שרובם, באחוזים גדולים, לא תורמים מספיק לכלכלה כמו שהם היו יכולים לתרום, וזה נובע מהשכלה. אם היו יותר נשים ערביות משכילות ויותר חרדים משכילים אז ישראל הייתה נראית אחרת, היה פה פחות עוני.

״קראתי כתבה בה הראו שאחוז העניים בארץ הוא רק שני לזה שבטורקיה מבין מדינות ה-OECD. אנחנו במקום לא טוב. יש בארץ אחוז גבוה של עניים".

וכל זה מוביל אותנו לקראת קטסטרופה? 

״אני אסביר למה כוונתי. אחוז התלמידים שלומדים בבתי ספר ממלכתיים הוא בסביבות 50 אחוז. כלומר, משרד החינוך הוא משרד חינוך של מחצית מהילדים בארץ. איך זה יכול להיות? והאחוז הזה הולך וקטן משנה לשנה. צפוי שב-2040 אחוז התלמידים בחינוך הממלכתי ירד לרבע. כלומר, החינוך הממלכתי נעלם. איך נבנה מדינה אם אין חינוך ממלכתי?"

מה יקרה במדינה אם החינוך הממלכתי יצטמצם?

״אנשים לא משכילים לא יוכלו למצוא עבודה כשכירים, יהפכו לנתמכי סעד, יהפכו לעניים ויתמרמרו. יהיה לא נעים לחיות בארץ הזאת. אלה שיצליחו יהיו בעלי השכלה, אבל הם יצטרכו לפרנס כל כך הרבה אנשים אחרים שלא תורמים לכלכלה, עד שהם לא יוכלו יותר. את הדבר הזה צריך לשנות.

״יש מקומות בעולם שבהם אנשים מסרבים ללכת לחינוך הממלכתי ורוצים לשמור על החינוך הפרטי שלהם, אבל זה קורה בקבוצות שוליים. בארץ זה הופך לתופעה מרכזית. זה יתפוצץ יום אחד. אי אפשר יהיה להמשיך כך. התמונה אולי נראית בהירה היום, אבל זה רק בזכות הקטר של ההייטק שסוחב את כולם. יום אחד זה יתפוצץ״.

שכטמן עובר להמחיש את הסכנה באמצעות מודל מעולם המדע. ״יש תופעה מדעית שנקראת פרקולציה", הוא מסביר. "תאר לך שיש לך איזשהו חומר מוליך, למשל מוט שמוליך חשמל, ולאט לאט נהיים בו חורים, וההולכה פוחתת. יום אחד, באיזשהו שלב החורים מתלכדים. ברגע הזה, ההולכה לא ממשיכה לדעוך, אלא שיש התמוטטות פתאומית, והחומר אינו מוליך יותר.

״יש הרבה מאוד תופעות חברתיות שפועלות על פי תופעת הפרקולציה. אם תסתכל על מה שקורה היום בעולם הערבי – בסוריה, בתוניס, במצרים ובארצות אחרות – זה בדיוק מה שקרה שם. הייתה התמרמרות של האוכלוסייה, ויום אחד מוכר ירקות תוניסאי העלה את עצמו באש, והחברה התפרקה".

ואתה חושש שזה מה שיקרה בישראל?

"אני מקווה מאוד שזה לא יקרה כאן. אבל אנשים חייבים להבין שצריך לעצור תהליך של התדרדרות בעודו באיבו. צריך להבין את התהליך ולעצור מבעוד מועד״.

התכונות שחוללו מהפכה המדעית

כדי להבין מה גורם למדען מוערך ופורץ דרך שאינו שוחה בפוליטיקה המקומית לרצות לרוץ לנשיאות מדינת ישראל ולחולל מהפכים חינוכיים, צריך לחזור כמה עשורים אחורה, לתגלית המדעית שלו מ-1982. שכטמן גילה עולם חדש של גבישים מוצקים, שקיומם סותר חוקי יסוד בתחום.

תגליתו נתקלה בשנים הראשונות בגיחוך בקרב הקהילה המדעית, והוא נאלץ לעבור לא מעט מכשולים עד שהתגלית קיבלה הכרה. משהו באופי הבלתי מתפשר שלו איפשר לו להמשיך קדימה, לא משנה מה, גם כשגדולי הכימאים העבירו עליו ביקורות נוקבות במיוחד.

אחד הרגעים הקשים באותם ימים היה כאשר ראש צוות המחקר שבו עבד החליט להוציא את שכטמן מקבוצת המחקר. ״אתה חרפה לקבוצה שלי!״ הוא אמר לשכטמן. אבל שכטמן לא לקח את זה קשה.

״אתה צריך להבין, זה לא טראומטי כמו שזה נשמע״, הוא אומר היום.

זה בוודאי לא נעים

״זה לא נעים, אבל אני אגיד לך שאני אפילו לא בטוח שסיפרתי לאשתי על זה…"

לא כל אחד היה לוקח את זה בקלות

״הוא טעה, הוא פשוט לא הבין את העניין״.

מה יש אצלך שאיפשר לך להגיע לתגלית הזאת?

״יש לי כושר אבחנה טוב. כשאני רואה דבר שלא מסתדר, אני רואה אותו מיד. אני זוכר שהתעקשתי והתעקשתי להבין מה קורה שם, ובסוף פתרתי את החידה הגדולה. חלק מהפתרון היה באמצעות התגלית שלי כמובן, אבל חלק באמצעות אנשים אחרים שעזרו – אחד בנה מודל, ואחר הציג את המתמטיקה של העניין״.

יכול להיות שהיו אנשים שראו את זה לפניך, אבל ביטלו את זה ב״לא יכול להיות״?

״אני יודע שיש כאלה. לפחות על אחד אני יודע. פגשתי אותו בבריסל לפני כמה שבועות. ידעתי עליו, אבל אף פעם לא פגשתי אותו, ובבריסל הוא ניגש אלי…

מעורר מחשבה? לתגובות ומחשבות ניתן לכתוב לנו ל:
לחץ כאן