הניבים הסינים, או בשמם הסיני צ'נג-יו, מורכבים בדרך כלל מארבע סימניות סיניות, או בדיבור – ארבע הברות. במילון ניבים שהתפרסם בשנת 2000 הופיעו 14 אלף ניבים שונים, שהתהוו לאורך 2,500 השנים האחרונות פחות או יותר.

רבים מהניבים הסינים משקפים את הלך המחשבה הסיני שהיה נפוץ בסין לאורך ההיסטוריה ואת הפילוסופיות הסיניות.

לפעמים קל להבין את משמעותו של הניב, כמו למשל במקרה של הניב "לעשות את הטוב זה השמחה הגדולה ביותר". אבל לפעמים חייבים להכיר את ההקשר התרבותי כמו במקרה של הניב "הר גבוה, מים שוטפים", המרמז על חברות עמוקה. ניבים כאלה מבוססים בדרך כלל על סיפורים היסטוריים, על כתבים של הוגים חשובים או על אגדות עממיות.

אחד מהסיפורים האלה הוא הסיפור על המלומד החכם סו דונג-פו משושלת סונג, שחי במאה ה-12 לספירה. יום אחד הגיע סו למקדש כדי לעשות מדיטציה יחד עם הנזיר הבודהיסטי פו-יין. המלומד הרגיש נינוח מאוד לאחר המדיטציה, ושאל את הנזיר: "איך נראיתי בזמן המדיטציה?" "אפוף הדרת כבוד", ענה לו הנזיר, "כמו פסל בודהא".

"וכיצד אני נראיתי?" שאל הנזיר. המלומד התבדח וענה: "כמו ערימה של צואת פרות!" הנזיר לא אמר מילה, וסו הרגיש מרוצה מעצמו. "ניצחתי", הוא חשב. כשהגיע הביתה הוא סיפר על המקרה לאחותו בסיפוק רב. "אחי היקר", אמרה לו האחות, "הפסדת".

איור: Mind JaneKu

"לנזיר פו-יין יש לב של בודהא, ולכן הוא ראה אותך כבודהא", היא הסבירה. "אתה הסתכלת עליו עם לב של גללי פרה, ולכן ראית רק גללי פרה". סו הקשיב לאחותו ונותר ללא מילים. הוא התמלא הערכה לטוב הלב שהצליח הנזיר לטפח בלבו.

הניב "המראה נולד מתוך הלב", או בתרגום חופשי, "מה שרואים בעיניים נובע מהמחשבה", מגיע מהסיפור הבודהיסטי הזה. הסינים משתמשים בו כדי להזהיר מכך שהמחשבה שלנו יכולה להשפיע על האופן שבו הדברים משתקפים לנו.

הניב "למשוך את השתילים כדי לעזור להם לצמוח" משקף את המחשבה הקונפוציאנית הסינית. הביטוי מגיע מכתביו של מנג-דזה (מנציוס), שנחשב לאחד הפילוסופים הגדולים בהיסטוריה של סין.

מנג-דזה מספר על איכר חסר סבלנות, שרצה לזרז את צמיחתם של השתילים שלו. במשך כל השבוע הוא יצא מוקדם בבוקר לשדה כדי לבדוק כמה צמחו. לאחר שבוע הוא גילה שאין כל התקדמות, והוא התאכזב מאוד. יום אחד צץ רעיון בראשו: הוא הגיע מוקדם בבוקר לשדה, והתחיל למשוך כל שתיל כלפי מעלה. השתילים, הוא גילה למרבה השמחה, אכן נראו גבוהים יותר. בערב הוא סיפר בהתרגשות לבני משפחו על מה שעשה. בנו המופתע רץ לשדה לחזות בפלא, וגילה שכל השתילים נבלו.

מנציוס נעזר בסיפור הזה כדי להמחיש שטיפוח אופי מוסרי באדם הוא תהליך מתמשך של צעד אחר צעד. האדם לא יכול לשפר את עצמו באמצעות מאמצים ארעיים מודעים או באופן מלאכותי.

היום משתמשים בניב הסיני "למשוך את השתילים כדי לעזור להם לצמוח" כשרוצים לתאר מישהו שלהוט כל כך להצליח, שבחוסר סבלנותו הוא הורס את אותם התנאים שהיו יכולים לאפשר לו להצליח. לפעמים משתמשים בניב הזה כדי לתאר מישהו שנחפז להשיג תוצאות מהירות.

כדי להסביר את המשמעות של ניב כזה המורכב מארבע הברות לפעמים יש צורך בכמה משפטים, או אפילו לספר סיפור שלם. בשיחה עם סיני מספיק להגיד לפעמים ארבע הברות שכאלה, ובן השיח הסיני לא רק יבין את משמעותו העמוקה של הביטוי, אלא גם יעלה בדמיונו את הסיפור או האגדה העומדים מאחורי הניב, ואת מוסר ההשכל שלהם.