כניסה
הרשמה לניוזלטר

סה-מא גואנג היה היסטוריון, משורר ויועץ בכיר בחצר שושלת סונג הצפונית (1027-960). יום אחד הוא הורה…

בן קמינסקי | 22 באוקטובר 2016 | חברה והיסטוריה | 4 דק׳

הפקידים הם בבואה של השליט

סה-מא גואנג היה היסטוריון, משורר ויועץ בכיר בחצר שושלת סונג הצפונית (1027-960). יום אחד הוא הורה למשרתו ללכת לשוק ולמכור את סוסו. ״עליך לספר לקונים שצבע השיער של הסוס יפה מאוד, שהוא גבוה מאוד, חזק ובעל מזג נוח״, הסביר למשרת, ״אבל אתה גם חייב

לומר להם שהייתה לו מחלת ריאות בקיץ האחרון. אתה חייב להבטיח שהקונים שמעו ושמו לב לנקודה הזאת״.

המשרת צחק. ״האם שמעת על מוכר מלונים שיספר שהמלונים שלו מרים?״ שאל אותו המשרת. ״למה לספר לקונים על בעיה שאפילו לא יוכלו להבחין בה? הסוס נראה טוב, ואם תופיע המחלה אף אחד לא יוכל להאשים אותנו במרמה״.

סה-מא גואנג נד בראשו לשלילה. הרווח ממכירת הסוס הוא עניין שולי, הסביר למשרת, ואילו הפסד של מוניטין הוא עניין גדול. ״הדבר החשוב ביותר הוא להיות אדם טוב בכך ששומרים על לב ישר וקיום הבטחות״, אמר סה-מא. ״רדיפה אחר רווחים קטנים יכולה בקלות להזיק לשמו של אדם״.

סה-מא חקר לעומק 1,400 שנים של ההיסטוריה הסינית. לאחר 19 שנות עבודה הוא פרסם את ספרו, יצירה מונומנטלית שזכתה לשם ״מראה מקיפה לסיוע לשלטון״ לאחר שהקיסר התרשם ממנו מאוד. הוא גילה שלאורך ההיסטוריה רוב הקיסרים רודפי הנוחות שהביאו נזק לסין היו אנשים מוכשרים וחסרי מוסר. המוסריות, הוא הסיק, קודמת לכול. ספרו הפך במשך השנים לספר חובה לבכירים בשלטון.

אחד מהקיסרים שסה-מא מעמיק בהם בספרו הוא הקיסר האגדי טאנג טאי-דזונג משושלת טאנג (907-618). סה-מא מתאר כיצד שאל הקיסר את ההיסטוריון הקיסרי שלו צ׳ו סווי-ליאנג על האופן שבו הוא מתעד את פעולות הקיסר. ״האם אתה מתעד גם את הדברים הלא טובים שאומר או עושה הקיסר?״

״לא אעז לא לתעד אותם״, ענה צ׳ו. ויועץ נוסף שנכח במקום הוסיף: ״אפילו אם ההיסטוריון לא יעשה זאת, כל האחרים יעשו״. הקיסר טאי-דזונג היה מרוצה וענה: ״נכון מאוד״.

טאי-דזונג היה ידוע כקיסר שעודד את יועציו ופקידיו להעביר עליו ביקורת, והקפיד לשפר את עצמו בהתאם. סה-מא שיבח בספרו את התכונה הזאת שלו.

מסופר שפקידים רבים תחת שלטונו של טאנג טאי-דזונג קיבלו שוחד, והקיסר היה מוטרד מכך מאוד. כדי לטפל בבעיה, הוא הורה לבחון בחשאי את יושרתם של כמה פקידים, ושלח אנשים שיתחזו לנותני שוחד.

כשאחד מהפקידים קיבל את השוחד, טאי-דזונג רצה להוציא אותו להורג. אבל אז, אחד השרים שלו, פיי ג׳ו, עצר אותו. ״הוד מעלתו השתמש במרמה כדי להפיל בפח את האיש הזה״, אמר פיי. ״אני חושש שאין זה מתאים לאמות המידה של שימוש במוסריות כדי להוביל את האנשים, ושימוש בהליכות הנאותות כדי לקדם התנהגות טובה״.

טאי דזונג היה מרוצה מהביקורת הזאת ושיבח את פיי על דבריו ועל האומץ שלו לומר את מה שנכון. אבל להיסטוריון סה-מא גואנג הייתה נקודת מבט אחרת על פיי ג׳ו, והוא כתב פרשנות על המקרה הזה כדי לייעץ לשליטים לשמש דוגמה מוסרית לנתיניהם.

״הקדמונים אמרו שלשליט נאור יהיו שרים ישרים״, העיר סה-מא. ״פיי ג׳ו היה דווקא חנפן בתקופת שושלת סווי (השושלת הקודמת), אבל תחת שושלת טאנג הוא היה שר נאמן וישר. זה לא מכיוון שטבעו השתנה, זה מכיוון ששליט שלא מעוניין לשמוע ביקורת יכול להפוך את החנפנות לנאמנות, בעוד ששליט המביע שביעות רצון מיושרה יכול להפוך את הנאמנות לחנפנות״, הוא הסביר.

סה-מא האמין שהפקידים הם בבואה של השליט, ועיקר עבודתו של השליט היא לשמור על מוסריותו, לשפר את אופיו, ולמנות פקידים, שרים ויועצים מוסריים וישרים.

כיצד על השליט למנות פקידים, שרים ויועצים? סה-מא יעץ לשליטים כי האדם המתאים ביותר הוא כמובן מי שיש לו כישורים וגם מוסריות גבוהה. סה-מא מכנה אדם כזה ״נבון״. אם אין בנמצא אדם שכזה, סה-מא ממליץ לבחור אדם ״אציל״, אדם שאין לו כישרון, אבל יש לו רמה מוסרית גבוהה. אם גם מועמד שכזה לא נמצא, העדיפות הבאה היא לבחור אדם ללא מוסריות, אבל גם ללא כישרון, ״טיפש״. לטיפש, הסביר סה-מא, אין מספיק חוכמה כדי להרוס יותר מדי.

האפשרות הגרועה ביותר היא לבחור אדם בעל כישרון אבל ללא מוסריות. אדם כזה, שסה-מא מכנה ״אדם נחות״, ישתמש בכישוריו כדי לבצע מעשים רעים. זה כמו לתת זוג כנפיים לטיגריס – הנזק עלול להיות עצום.

סה-מא האמין שאחד מתפקידיו החשובים ביותר של השליט, אפילו יותר מבחירה של מדיניות וחוקים, הוא לבחור היטב את הפקידים. הוא הסביר שהשליט חייב לבחון לעומק את הפקידים, ולא רק להתרשם מתכונותיהם החיצוניות. אדם בעל מוסריות גבוהה יזכה לכבוד ולהערכה, אבל לעתים יהיה מרוחק מהאנשים. לעומת זאת, אדם בעל כישרון עשוי להיות חביב על כולם ולמשוך אליו אנשים רבים. לכן, כשבוחרים מועמד לתפקיד, קל להתרשם לטובה מהמוכשרים אבל להתעלם מהמוסריים.

סה-מא גואנג (1086-1019) | איור: ליזה וורונין

הפקידים הם בבואה של השליט

סה-מא גואנג היה היסטוריון, משורר ויועץ בכיר בחצר שושלת סונג הצפונית (1027-960). יום אחד הוא הורה…

בן קמינסקי | 22 באוקטובר 2016 | חברה והיסטוריה | 13 דק׳

סה-מא גואנג (1086-1019) | איור: ליזה וורונין

סה-מא גואנג היה היסטוריון, משורר ויועץ בכיר בחצר שושלת סונג הצפונית (1027-960). יום אחד הוא הורה למשרתו ללכת לשוק ולמכור את סוסו. ״עליך לספר לקונים שצבע השיער של הסוס יפה מאוד, שהוא גבוה מאוד, חזק ובעל מזג נוח״, הסביר למשרת, ״אבל אתה גם חייב

לומר להם שהייתה לו מחלת ריאות בקיץ האחרון. אתה חייב להבטיח שהקונים שמעו ושמו לב לנקודה הזאת״.

המשרת צחק. ״האם שמעת על מוכר מלונים שיספר שהמלונים שלו מרים?״ שאל אותו המשרת. ״למה לספר לקונים על בעיה שאפילו לא יוכלו להבחין בה? הסוס נראה טוב, ואם תופיע המחלה אף אחד לא יוכל להאשים אותנו במרמה״.

סה-מא גואנג נד בראשו לשלילה. הרווח ממכירת הסוס הוא עניין שולי, הסביר למשרת, ואילו הפסד של מוניטין הוא עניין גדול. ״הדבר החשוב ביותר הוא להיות אדם טוב בכך ששומרים על לב ישר וקיום הבטחות״, אמר סה-מא. ״רדיפה אחר רווחים קטנים יכולה בקלות להזיק לשמו של אדם״.

סה-מא חקר לעומק 1,400 שנים של ההיסטוריה הסינית. לאחר 19 שנות עבודה הוא פרסם את ספרו, יצירה מונומנטלית שזכתה לשם ״מראה מקיפה לסיוע לשלטון״ לאחר שהקיסר התרשם ממנו מאוד. הוא גילה שלאורך ההיסטוריה רוב הקיסרים רודפי הנוחות שהביאו נזק לסין היו אנשים מוכשרים וחסרי מוסר. המוסריות, הוא הסיק, קודמת לכול. ספרו הפך במשך השנים לספר חובה לבכירים בשלטון.

אחד מהקיסרים שסה-מא מעמיק בהם בספרו הוא הקיסר האגדי טאנג טאי-דזונג משושלת טאנג (907-618). סה-מא מתאר כיצד שאל הקיסר את ההיסטוריון הקיסרי שלו צ׳ו סווי-ליאנג על האופן שבו הוא מתעד את פעולות הקיסר. ״האם אתה מתעד גם את הדברים הלא טובים שאומר או עושה הקיסר?״

״לא אעז לא לתעד אותם״, ענה צ׳ו. ויועץ נוסף שנכח במקום הוסיף: ״אפילו אם ההיסטוריון לא יעשה זאת, כל האחרים יעשו״. הקיסר טאי-דזונג היה מרוצה וענה: ״נכון מאוד״.

טאי-דזונג היה ידוע כקיסר שעודד את יועציו ופקידיו להעביר עליו ביקורת, והקפיד לשפר את עצמו בהתאם. סה-מא שיבח בספרו את התכונה הזאת שלו.

מסופר שפקידים רבים תחת שלטונו של טאנג טאי-דזונג קיבלו שוחד, והקיסר היה מוטרד מכך מאוד. כדי לטפל בבעיה, הוא הורה לבחון בחשאי את יושרתם של כמה פקידים, ושלח אנשים שיתחזו לנותני שוחד.

כשאחד מהפקידים קיבל את השוחד, טאי-דזונג רצה להוציא אותו להורג. אבל אז, אחד השרים שלו, פיי ג׳ו, עצר אותו. ״הוד מעלתו השתמש במרמה כדי להפיל בפח את האיש הזה״, אמר פיי. ״אני חושש שאין זה מתאים לאמות המידה של שימוש במוסריות כדי להוביל את האנשים, ושימוש בהליכות הנאותות כדי לקדם התנהגות טובה״.

טאי דזונג היה מרוצה מהביקורת הזאת ושיבח את פיי על דבריו ועל האומץ שלו לומר את מה שנכון. אבל להיסטוריון סה-מא גואנג הייתה נקודת מבט אחרת על פיי ג׳ו, והוא כתב פרשנות על המקרה הזה כדי לייעץ לשליטים לשמש דוגמה מוסרית לנתיניהם.

״הקדמונים אמרו שלשליט נאור יהיו שרים ישרים״, העיר סה-מא. ״פיי ג׳ו היה דווקא חנפן בתקופת שושלת סווי (השושלת הקודמת), אבל תחת שושלת טאנג הוא היה שר נאמן וישר. זה לא מכיוון שטבעו השתנה, זה מכיוון ששליט שלא מעוניין לשמוע ביקורת יכול להפוך את החנפנות לנאמנות, בעוד ששליט המביע שביעות רצון מיושרה יכול להפוך את הנאמנות לחנפנות״, הוא הסביר.

סה-מא האמין שהפקידים הם בבואה של השליט, ועיקר עבודתו של השליט היא לשמור על מוסריותו, לשפר את אופיו, ולמנות פקידים, שרים ויועצים מוסריים וישרים.

כיצד על השליט למנות פקידים, שרים ויועצים? סה-מא יעץ לשליטים כי האדם המתאים ביותר הוא כמובן מי שיש לו כישורים וגם מוסריות גבוהה. סה-מא מכנה אדם כזה ״נבון״. אם אין בנמצא אדם שכזה, סה-מא ממליץ לבחור אדם ״אציל״, אדם שאין לו כישרון, אבל יש לו רמה מוסרית גבוהה. אם גם מועמד שכזה לא נמצא, העדיפות הבאה היא לבחור אדם ללא מוסריות, אבל גם ללא כישרון, ״טיפש״. לטיפש, הסביר סה-מא, אין מספיק חוכמה כדי להרוס יותר מדי.

האפשרות הגרועה ביותר היא לבחור אדם בעל כישרון אבל ללא מוסריות. אדם כזה, שסה-מא מכנה ״אדם נחות״, ישתמש בכישוריו כדי לבצע מעשים רעים. זה כמו לתת זוג כנפיים לטיגריס – הנזק עלול להיות עצום.

סה-מא האמין שאחד מתפקידיו החשובים ביותר של השליט, אפילו יותר מבחירה של מדיניות וחוקים, הוא לבחור היטב את הפקידים. הוא הסביר שהשליט חייב לבחון לעומק את הפקידים, ולא רק להתרשם מתכונותיהם החיצוניות. אדם בעל מוסריות גבוהה יזכה לכבוד ולהערכה, אבל לעתים יהיה מרוחק מהאנשים. לעומת זאת, אדם בעל כישרון עשוי להיות חביב על כולם ולמשוך אליו אנשים רבים. לכן, כשבוחרים מועמד לתפקיד, קל להתרשם לטובה מהמוכשרים אבל להתעלם מהמוסריים.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
"מערכת השליטה בכסף התעצמה ויש ניסיון לדחוק החוצה את המזומן. יש שיאמרו שזה בגלל נוחות ויעילות ויש שיאמרו שזה כדי לקחת לנו את הכוח בו אנו מחזיקים"

איל לוינטר

בשנה האחרונה, בנקים מרכזיים ברחבי...

"המלחמה הרכה" של האפליקציה המסוכנת ביותר בעולם

אנדרס קור, אנדרו ת'ורנברוק

תחקיר שערך בנובמבר 2021 "כתב העת לסיכונים פוליטיים" (The Journal of Political Risk), ז'ורנל העובר ביקורת עמיתים, מצא כי טיקטוק (TikTok),...

יחסים במשפחה, מגפות ותורת הגמול – מה אפשר ללמוד מהתנ"ך על ימינו?

מאיה מזרחי

"עברתי מטמורפוזה", אומר לי הרב נחמיה שטיינברגר (38), מנהל המכינה החרדית של האוניברסיטה העברית...

פלישת הרובוטים: ביפן הם לא רק מטפלים בקשישים, הם גם משנים את מבנה התא המשפחתי, עורכים תפילות ונותנים עצות במקדשים

דינה גורדון

סאקי סאקאמוטו, קשישה בת 79 החיה בבית האבות "שין טומי" בטוקיו, אוהבת...

המלחמה על החקלאים: בעולם מעבירים חוקים המגבילים את ייצור המזון ומעלים מחירים, לטובת מדיניות סביבתית

רקפת תבור

הנס, גבר בשנות ה-40 לחייו, הוא דור חמישי בעסק משפחתי המגדל חיטה במישורים...

"נכנסנו לטריטוריה חדשה. מדינות, תאגידים, בנקים ומשקי בית חייבים יותר מאשר הם יכולים להחזיר. אני מעריך שהמשבר הזה יתפוצץ בעתיד הקרוב"

איל לוינטר

"האם אנחנו שוב בפתחו של משבר כלכלי עולמי כפי...

חידת הנבואות של נוסטרדמוס

מאיה מזרחי

בעולם יש אנשים יוצאים מגדר הרגיל. מיכאל דה נוסטרדם (1566-1503), הידוע בשמו הלטיני "נוסטרדמוס", היה אחד מהם. במשך מאות שנים, תחזיותיו של...

התוכנית של האו"ם – שינוי האוניברסיטאות, שליטה בנרטיב

איל לוינטר

האו"ם הוא "הבעלים של המדע" ו"העולם צריך לדעת את זה", אמרה בספטמבר השנה מליסה פלמינג, ראש המחלקה לתקשורת...

שתפו: