כולנו מרוצים מהירידה הדראסטית במחירי הסלולר בעקבות כניסת התחרות לשוק. אבל האם המצב יוכל להימשך כך לאורך זמן?

ערן יעקובי, סמנכ״ל המחקר בבית ההשקעות מיטב-דש, מאמין שהתחרות שנוצרה בשוק הסלולר הגיעה למצב לא בריא ולא מאוזן, ועקב כך מפעילות הסלולר נמצאות במצב קשה ובהתדרדרות שתאלץ אותן במוקדם או במאוחר להתמזג עם חברות אחרות, כפי שקורה במקומות אחרים בעולם. הוא מאמין שנראה בהמשך צמצום במספר מפעילות הסלולר, ואימוץ מודלים חדשים לתמחור. במילים פשוטות, אנשים המשתמשים באופן אינטנסיבי יותר בסלולר ישלמו יותר והמחירים יעלו בחזרה במידה מסוימת. יש גם מי שחולק עליו, אבל נגיע לזה עוד מעט.

גורם נוסף שנכנס למשוואה של שוק הסלולר הוא רשת הדור הרביעי, LTE, שלפי מנכ״ל משרד התקשורת צפויה להיכנס לשימוש בישראל כבר בתחילת 2015. ברשת הדור הרביעי נוכל לגלוש באינטרנט במהירויות של פי 20-10, או אפילו יותר, מאלה שרובנו גולשים בהן היום בסלולר, ובמהירויות שיהיו אפילו מהירות יותר מאלה הזמינות באינטרנט הביתי שלנו כיום.

גם ההסכמים בין חברות הסלולר שדווחו לאחרונה בכלי התקשורת, הקשורים בשיתוף של תשתיות הסלולר בין המתחרות, ישפיעו עלינו. יש החוששים מפגיעה קשה בתחרות אם יאושרו ההסכמים, בעוד אחרים מאמינים שהצרכן יפיק תועלת מהסכמים כאלה.

אז מי צודק ולאיזה כיוון צועד שוק הסלולר בארץ?

המצוקה הסלולרית

שר התקשורת גלעד ארדן. מחפש כיצד להקצות את התדרים ולשמור על התחרות
צילום: AFP/ Menahem Kahana

במקומות רבים בעולם, סיפר לי בכיר בתעשיית התקשורת שהעדיף לא לחשוף את זהותו, התקיים מחזור כזה: חוסר בתחרות, כניסה של מתחרים אגרסיבים ותחילתה של ״תחרות פרועה״, שהובילה לירידה דרסטית במחירים. השלב הבא היה עלייה קלה במחירים, התייצבות, והגעה של השוק לאיזון. בארץ, הוא מאמין, אנחנו עוברים תהליך דומה, רק באיחור קל.

התפיסה של יעקובי מתיישבת עם התחזית הזאת. לפני הרפורמות של שר התקשורת הקודם משה כחלון, אכן היה חוסר תחרות, והרווחיות של המפעילות הסלולריות הייתה מוגזמת, הוא מסביר, בהשוואה לנורמות בענף בעולם.

״הייתה דרושה פה רפורמה, אבל לא הורדת גרזן״, הוא אומר לי בראיון במשרדו. ״זה לא טוב לאף אחד. לא למפעילות הוותיקות, לא לחדשות. לצרכן זה טוב בטווח הקצר בלבד, אבל בטווח הארוך יקרה משהו״.

אלון ברמן, מנכ״ל אריקסון ישראל. מאמין שרשת בדור הרביעי תשפיע גם על החינוך, הבריאות והתחבורה.
צילום: יח״צ

הביקוש לאינטרנט סלולרי, הוא מסביר, מכפיל את עצמו בכל שנה. צריכת הנתונים באינטרנט הסלולרי גדלה אקספוננציאלית, באופן שקשה לחזות אותו. אבל ההיצע לא יכול לגדול באותו קצב.

״סלולר זה כמו נדל״ן״, הוא אומר, ״מתישהו נגמר המקום״. הוא מסביר שמחקרים מציגים שהעולם הולך לקראת מחסור גדול של תדרים. ״זה משהו שקורה בכל מדינה, ובכל מדינה יושבים עכשיו הרגולטורים ומחפשים פתרונות לדבר הזה. ישראל בבעיה עוד יותר קשה – כי חלק חשוב מהתדרים האלה מוחזק על ידי משרד הביטחון״.

אריקסון מספקת היום הרבה מאוד מהציוד המשמש את תשתיות הרשתות הסלולריות בישראל. אלון ברמן, מנכ״ל אריקסון ישראל, שדיבר במושב בנושא שוק הסלולר בוועידת Go Mobile 2014 של מידע כנסים ב-27 בינואר, מסביר שמצוקת התדרים כבר כאן. ״מצוקת התדרים כבר מורגשת, בעיקר במפעילות גדולות כמו פלאפון, פרטנר וסלקום״, הוא מסביר לי בשיחת טלפון. ״זה נובע מכך שהם למעשה משתמשים היום בכל התדרים שהוקצו להם. במקומות מאוד עמוסים, באזורים עירוניים כמו מרכז תל אביב, קצב הגלישה שהלקוחות יכולים לקבל יורד״.

ברמן מסביר שככל שיחלוף הזמן ולא יימצא פתרון, הבעיה תחריף ותורגש יותר ויותר. ״ממחקרים שעשינו, אנחנו צופים שבחמש השנים הקרובות התעבורה ברשתות הניידות תעלה פי 10 ממה שהיא היום״, הוא אומר.

כדי לענות על הדרישה, יש צורך בהקצאה נוספת של תדרים, ולזה נגיע בהמשך. יעקובי מסביר כי נוסף על כך, כדי לענות על הדרישה, נדרשת גם השקעה עצומה בתשתיות הסלולריות. אבל הצרכן, שהתרגל למודל ״אכול כפי יכולתך״, צורך יותר ויותר מבלי להיות מוכן לשלם על כך יותר. ולכן, במחירים הנוכחיים בשוק הסלולר, ההכנסות של המפעילות אינן מספיקות כדי לממן את ההשקעות האלה בתשתיות, טוען יעקובי.

בראיון עם מיכאל גולן במשרדי גולן טלקום אני מעלה בפניו את הסוגיה הזאת. הוא מתנגד נחרצות לדעותיו של יעקובי, ואומר שהמודל של 99 ש״ח לחבילת הכול-כלול הוא מודל בר-קיימה שמספיק לכל ההשקעות הנדרשות בתשתיות.

המחירים יעלו?

״לא. לפחות לא אצל גולן טלקום”.

וזה מצב בר-קיימה?

״לגמרי. לגמרי. אני יכול להגיד לך שהמודל הוא בר-קיימה, שהוא הגיוני, ואנשים חולמים שנעלה את המחיר, אבל אנחנו לא נעלה את המחיר, כי ה-DNA שלנו זה להיות עם מחיר זול. אנחנו מתקרבים לנתח שוק של 5 אחוזים מהאוכלוסייה הישראלית, ואנחנו נהיה רווחיים”.

בניגוד ליעקובי, גולן מסביר שבמחירים הנוכחיים בשוק הסלולר, ההכנסות של המפעילות בהחלט מספיקות כדי לממן את ההשקעות הנדרשות בתשתית בעקבות הצריכה הגוברת. ״אם תסתכל על הדוחות הכספיים של כל החברות האחרות הציבוריות, כל ארבע החברות האחרות, כולן רווחיות״.

על הגידול בצריכה אומר גולן כי המצב באמת השתנה ולכן ״צריך להמשיך להשקיע כי יש צמיחה בשימוש, ואולי צריך טכנולוגיה חדשה כמו הדור הרביעי”.

וכשיהיה דור רביעי, המחירים לדור רביעי יהיו גבוהים יותר?

״אין לי מושג כמה יעלה הספקטרום (התדרים שמקצה המדינה למפעילות, ב״ק). אני מתכוון להוזיל את המחיר בדור הרביעי כמו שעשינו בדור השלישי ובדברים אחרים״.

יכול להיות שאם אני ארצה מהירות של 100 מגה-ביט לשנייה אשלם יותר?

״אתה יודע, קשה לי להתחיל לנחש את המחיר של הדור הרביעי כשאני לא מכיר את המחיר של הספקטרום״.

ואם המחיר של הספקטרום יהיה אפס?

״אז נראה מה. אני לא יכול לענות על זה״.

מה יקרה למחירי הסלולר?

גם מנכ״ל משרד התקשורת החדש אבי ברגר סבור שאין טעם לחשוש ממצבן של מפעילות הסלולר. ״אני אגיד לך כזה דבר״, הוא אומר לי בשיחת טלפון, ״אתה מכיר הרבה חברות במשק הישראלי עם EBITDA (רווח לפני ריבית, מסים, פחת והפחתות) של 25 או 30 אחוז בממוצע? ושבשנה מרוויחות בממוצע בין 150 ל-500-450 מיליון שקל?״

״עדיין נראה לי שההשקעה בתחום הסלולר כדאית ורווחית. תסתכל על שווקים אחרים ברשימת המעו״ף בישראל, ועל הרווחיות, ותראה את רמת הרווחיות של הגופים האלה״, הוא אומר. ״יש תחרות יפה. שמעתי טענות שהכול קורס, ובינתיים רצים אחריי לשחרר תדרים לדור הרביעי. אז כנראה שרואים מודל כלכלי״.

גם מיכאל גולן טוען דבר דומה. הוא מסביר ש”גולן טלקום” מתקרבת ל-EBITDA break even, כלומר, לנקודת איזון בהתבסס על הרווחים לפני ריבית, מסים, פחת והפחתות. ״זה ייקח עוד זמן, אבל אנחנו ממש כמו בתוכנית״, הוא אומר, ומסרב לחשוף מתי זה צפוי לקרות. בינתיים גולן טלקום מפסידה.

כשאני חוזר ליעקובי עם הטיעונים של גולן ושל ברגר, הוא מסביר שהוא אינו מסתכל על נתוני הרווחים השנתיים של חברות הסלולר. יעקובי בוחן נתון אחר: החזר על הון מושקע (ROIC). זה הנתון שבוחן את ההשקעה שנדרשת כדי להקים עסק, יחסית לרווחים שהיא מביאה. ״זה לא חוכמה להגיד: ׳הנה, פרטנר תרוויח 150 מיליון שקל. השאלה היא אם היא מספקת תשואה להון שהיא השקיעה״, הוא אומר…

״אם למשל התזרים של חברה הוא 100 מיליון שקל, ואני מחלק אותו בנכסי החברה ששוויים 5 מיליארד שקל, אני מקבל החזר של שני אחוזים. אם אני בעלים של חברה, באותו רגע מה כדאי לי לעשות? לסגור, לשלוח את כולם הביתה, לקחת את הכסף ולשים אותו בבנק. כי גם בבנק יש לי 3-2 אחוז, ושם אין לי רגולטור על הראש ולא ניהול סיכונים״.

אם לנסות לומר זאת בפשטות, כדי שיהיה משתלם לתפעל חברות סלולר בישראל, יש צורך שההשקעה בהן תחזיר תשואה מספקת יחסית. אחרת, אין הצדקה להשקעה.

בכל ענף, מסביר יעקובי, מצפים המשקיעים להחזר שונה על ההון המושקע. זה תלוי גם ברמת הסיכון של הענף. הנורמה בענף הסלולר במדינות המפותחות היא באזור ה-20 אחוז, הוא מסביר. אם הנתון הזה יראה ירידה מתחת ל-20 אחוז, החברות יצטרכו לשקול מחדש את כדאיות השקעותיהן. היום התזרים של החברות עדיין לא בהכרח נראה מדאיג בזכות הכנסות שמגיעות ממכירת המכשירים בפריסה לתשלומים, אולם מכיוון שנאסר על המפעילות להמשיך לסבסד רכישת מכשירים, ההכנסות האלה ייפסקו, וה-ROIC ירד מתחת ל-20 אחוז, לפי יעקובי.

יעקובי מצביע על סממן נוסף לבעיה…