רפואה מתחת לפני השטח

לרופא האגדי הנודע ביאן צ׳ואה, שחי במאה השלישית לספירה, היו שני אחים גדולים. לא הרבה ידוע עליהם היום והם מעולם לא התפרסמו. פעם שאלו אותו: ״למי מבין שלושתכם יש הכישורים הרפואיים הטובים ביותר?״ ביאן צ׳ואה ענה ללא היסוס: ״כישוריו של אחי הבכור הם הטובים ביותר. אחי הבכור שם לב למהות כשהוא מטפל באנשים. הוא מטפל בהם על ידי כך שהוא מסלק את המקור של המחלה עוד לפני שהמחלה נוצרת. זאת הסיבה ששמו אף פעם לא נודע מחוץ לביתנו.

״הטוב ביותר בכישוריו אחרי אחי הבכור הוא אחי השני. הוא מטפל בחולים כבר כשמופיעים סימפטומים קטנים, וכך, שמו לא נודע אף פעם מחוץ לשכונתנו. ואילו אני הפחות מוכשר משלושתנו. שיטות הטיפול שלי מורכבות יותר. אני חש את הדופק, מציע תרופות, מבצע דיקור וכן הלאה. מצבם הרפואי של החולים שאני מטפל בהם הוא לרוב קשה, וכך, אנשים חושבים שכישוריי הרפואיים הם הטובים ביותר, ואפילו שליטים רבים יודעים על כך״.

לעתים אלה הזוכים להכרה ולפרסום הם דווקא אלה המצליחים להגיע להישגים על פני השטח. אבל התרבות הסינית שמה תמיד דגש על המהות המסתתרת מתחת לפני השטח. כך גם ברפואה הסינית – הרופאים הסינים מאז הזמנים הקדומים דיברו על המקור המהותי של המחלה, ולא רק טיפלו בסימפטומים שעל פני השטח. הרפואה הסינית המסורתית מסבירה שהמקור של המחלות הוא חוסר איזון בין היין והיאנג בגוף (האנרגית הבהירות והכהות, או הזכריות והנקביות, וכו׳).

ג׳אנג ג׳ונג-ג׳ינג (219-150 לספירה) התפרסם מאוד כבר בגיל צעיר בשל יכולות הריפוי יוצאות הדופן שלו. אף על פי כן, הוא לא חדל ללמוד ולרכוש ידע נוסף כדי לשפר את מיומנויותיו. אחיו הקטן של ג׳אנג עמד לצאת לנסיעת עסקים למרחקים, וביקש לפני כן מאחיו הרופא: ״אחי, אני עומד לנסוע לזמן ממושך. האם תוכל לבדוק אותי ולראות אם יש לי מחלות קשות כלשהן שעומדות לצוץ בשנים הבאות?״

ג׳אנג בחן אותו במשך זמן מה ואמר: ״בשנה הבאה, אני חושש, יפתח לך כיב בגב״. האח הצעיר הופתע: ״אני זוכר שאתה תמיד אומר שזה מצב שקשה מאוד לטפל בו. איך ניתן יהיה לרפא את הכיב?״

ג׳אנג ג׳ונג-ג׳ינג השיב לו: ״אל דאגה! אכתוב לך מרשם. כשיגיע הזמן, קח את התרופה, והכיב יעבור לבשר שבישבנך. לאחר מכן, אם מישהו יזהה שזה היה במקור כיב בעור הגב, בקש מהאיש הזה לטפל בך. כשתמצא אדם כזה, אל תשכח לכתוב לי מכתב״.

חלפה יותר משנה, ויום אחד אחיו הצעיר של ג׳אנג אכן חש בכאב בגבו כשעשה עסקים בעיר המרוחקת שיאנג-יאנג. הוא נטל את התרופה שרשם לו אחיו, וכעבור כמה ימים הכיב נעלם, והופיע כיב בישבנו. הוא הלך לרופאים רבים בשינג-יאנג – חלק אמרו שמדובר בפרונקל, אחרים אבחנו זאת כפצע לחץ. אחרי שעבר מרופא לרופא, הוא הגיע לרופא מוכר, ״החכם וואנג״, שעבד בחנות לעשבי מרפא. החכם וואנג בחן את הפצע, ואמר: ״זה כיב מעור הגב שלך. מי העביר לך אותו לישבנך?״

״אחי הגדול״, הוא ענה.

וואנג רשם לו מרשם שכלל שימוש בכמה עשבי מרפא, ובמהרה הכיב נעלם. האח הצעיר מיהר לכתוב זאת במכתב לג׳אנג ג׳ונג-ג׳ינג. ג׳אנג היה מרוצה מאוד. הוא ארז במהרה, ויצא לדרך.

בוקר אחד הופיע ליד חנות עשבי המרפא בשיאנג-יאנג צעיר עם תיקים ומטריה, ופנה לוואנג החכם: ״אני גר הרחק מכאן, ואין לי איך להתפרנס. אנא קבל אותי כשוליה״. וואנג, שלא ידע שזה הרופא המפורסם שעומד מולו הסכים לקבל אותו כשוליה.

לאחר יותר משנה ששימש ג׳אנג כשוליה, וואנג החל לחשוד שמשהו כאן מוזר. ג׳אנג הצליח להבחין בטעות במרשם שנתן וואנג, ולהציל חולה שהיה ממש על סף מוות. ״מי אתה באמת?״ שאל אותו וואנג. ״שמי ג׳אנג ג׳ונג-ג׳ינג. הגעתי לכאן כדי ללמוד ממך״.

״אללי!״ קרא וואנג, ״אינני ראוי להיות המורה שלך!״

וואנג הזמין את ג׳אנג לסעודה, והשניים נעשו לחברים טובים לשארית חייהם, והמשיכו לשמור על קשר גם לאחר שג׳אנג חזר לביתו.