בתקופת המדינות הלוחמות, במאות החמישית עד השלישית לפני הספירה, הייתה סין מחולקת למדינות שלחמו זו בזו. שליטים שאפו להרחיב את הטריטוריות שלהם במטרה לאחד בחזרה, תחת שלטונם, את האימפריה שהתפרקה. הייתה זו תקופה אכזרית, ועם זאת, דמויות בולטות בכישרונותיהן או במוסריותן הופיעו באותה תקופה בסין, דמויות שעיצבו את התרבות הסינית והשפיעו עליה רבות.

בתוך הכאוס, השחיתות ושפיכות הדמים, אלה שלא ניסו להשיג לעצמם תהילה או כוח בלטו במיוחד. אלה שהקדישו את לבם לטובת המדינה והעם הפכו לגיבורים שסיפוריהם ממשיכים להיות מסופרים עד היום.

יואה יי חי באותה תקופה, לא ידוע בדיוק באילו שנים. הוא שירת כגנרל במדינת ין. יואה יי לא רק בלט בכישרונו הצבאי, אלא גם בכישרונו הספרותי.

באותה זמן מדינת צ'י שבמערב הייתה מדינה חזקה ועוצמתית. הדוכס של צ'י היה ידוע בתוקפנותו ונהג לצאת למסעות כיבוש נגד מדינות אחרות. כישוריו הדיפלומטיים של יואה יי עזרו לו ליצור בריתות בין מדינת ין לבין מדינות אחרות, והוא הפך למפקד העליון של הצבא המאוחד של שש מדינות במתקפה שערכו נגד צ'י.

המבצע היה מוצלח מאוד. בתוך חצי שנה נכבשו שבעים מעריה של צ'י. הדוכס, שריו ויועציו ברחו למדינות אחרות, וצ'י עמדה ליפול לידיה של ין.

ששת הצבאות חזרו למדינותיהם, פרט לצבאו של ין, שהמשיך להילחם בפיקודו של יואה יי נגד שתי ערים מבוצרות שעוד לא נפלו.

לאחר שלוש שנות לחימה, יואה יי עדיין לא הצליח לכבוש את שתי הערים. בינתיים, במדינת ין, הופצה שמועה שיואה יי רוצה להפוך בעצמו לדוכס של צ'י, ולכן הוא מאריך את שהותו במדינה כדי לצבור תמיכה בקרב אנשי צ'י.

הדוכס של ין שמע את הדברים, ואמר: "למעשה, בזכות הישגיו המרשימים ותרומתו העצומה, ליואה יי אכן מגיע להיות דוכס". אז והחליט הדוכס להעניק ליואה יי את התואר "הדוכס של צ'י". יואה יי בצניעותו הודה על הכבוד, אבל סירב לקבל את התואר.

כשמת הדוכס של ין, עלה בנו לשלטון. המפקד טיאן דאן מהצבא של צ'י ידע על המתיחות ששררה בין יואה יי לבין הדוכס הצעיר, והחליט לנצל את ההזדמנות. הוא דאג להפיץ שוב את השמועה על יואה יי באמצעות מרגלים ששלח. הדוכס החדש של ין, שחשד ביואה יי מלכתחילה, האמין לשמועה והחליף את יואה יי בגנרל אחר. יואה יי צווה לשוב בחזרה למדינת ין.

אבל יואה יי ידע שאם ישוב אל הדוכס העוין, חייו יהיו בסכנה. לכן החליט לברוח למדינת ג'או, אחת ממדינות הברית, וביקש שם מקלט.

טיאן דאן משקם את צ'י באמצעות כיבוש של עיר אחת

הגנרל החדש שהגיע לפקד על הצבא של ין לא היה מוכשר כמו יואה יי, והמפקד טיאן דאן ניצל את ההזדמנות להציל את מדינת צ'י מנפילה, ולשחזר את כוחה. טיאן דאן היה דמות מבריקה ומעוררת השראה.

לפני שהפך למפקד היה טיאן דאן פקיד בממשל של צ'י. כשנהרג מפקד אחד החילות, מונה טיאן דאן כמפקד החיל במקומו. ברגע שמונה לתפקיד, אסף טיאן דאן אנשים מקרב בני משפחתו ומקרב משפחתו הרחוקה יותר וגייס אותם לצבא כדי להילחם בחזית. הוא גם הצטרף באופן אישי לחיילים בעבודות הקשות שהיו צריכים לעשות ומורל הצבא השתפר מאוד תחת פיקודו.

נראה שטיאן דאן הבין היטב את האסטרטגיות והטקטיקות שהציע סון דזה בספרו "אמנות המלחמה", שעליו סיפרנו בפעם הקודמת. לאחר שהצליח ליצור פילוג בצבא האויב, הוא הסתיר את חייליו הטובים ביותר, ושלח נשים וקשישים להגן על חומות העיר. לאחר מכן הוא שלח שליח כדי לדון עם ין על תנאים לכניעה. הוא גם דאג שעשירי העיר ישחדו בחשאי את צבא ין כדי שידאגו לביטחונם לאחר שהעיר תיכבש. הצבא של ין נעשה זחוח, והאמין שהניצחון ממש בהישג יד.

בינתיים הכין טיאן דאן 1,000 פרים שאותם כיסה בבדים צבעוניים. לכל פר חוברו פגיונות חדים לקרניו, ולזנבו חוברו זרדים טבולים בשמן.

בחצות הליל, כשצבא ין היה שקוע בשינה עמוקה, צבאו של טיאן דאן הוביל את הפרים אל מחוץ לעיר, והבעיר את זנבותיהם. השוורים החלו לדהור אל עבר מחנהו של צבא ין, אחריהם התקדמו 5,000 מחיילי העילית של צ'י. אזרחי צ'י נעמדו על חומות העיר והרעישו בחוזקה באמצעות כלים שהיו בבתיהם.

חיילי ין התעוררו מהרעש, וראו להפתעתם אלפי מפלצות בעלות להבים רצות לעבריהם. החיילים המבוהלים והמפוחדים מיהרו לברוח. רבים מהם נהרגו באותו הקרב.

בזכות ההישג בקרב התעודדו אנשי צ'י. אלה שגרו בערים הכבושות גם הם יצאו להגנת צ'י נגד ין. יותר מ-70 ערים נכבשו בחזרה בתוך כמה חודשים, וטיאן דאן הפך בהיסטוריה הסינית לדמות של מפקד אגדי שהצליח לשקם מדינה שלמה בזכות כיבוש של עיר אחת.

יואה יי לא מעוניין לטהר את שמו

בינתיים, במדינת ין, הדוכס התחרט מאוד על היחס שלו ליואה יי. הוא גם חשש שהדוכס של ג'או ינצל את המצב וייעזר ביואה יי ובידע הפנימי שלו כדי לתקוף את ין. הדוכס של ין כתב ליואה יי מכתב ובו האשים אותו על כך שהוא לא מעריך את החסד והאמון של אבי הדוכס.

יואה יי השיב לו במכתב: "אני כותב את המכתב להוד מעלתו בתקווה לנקות כמה סיפורים שגויים שמקורביך סיפרו לך עליי". הוא המשיך וכתב שרק באמצעות התמיכה של הדוכס יכולים האנשים המוכשרים לתרום באופן משמעותי למדינה. הוא הביע את נאמנותו לדוכס הקודם, וכתב על האמון שהיה ביניהם, ועל התסכול והחרטה בעקבות המבצע הצבאי שלא צלח בגלל התערבותו של הדוכס החדש. הוא ציין שלא רצה למות בשל האשמות שווא.

בהמשך המכתב יואה יי ביטא את אמונתו בערך הסובלנות והאיפוק. הוא כתב שאף על פי שנעשה לו עוול, הוא לא רצה לפרסם סיפורים שיביכו את מדינת ין ואת הדוכס בניסיון לטהר את שמו, וגם כתב שאינו מאשים את הדוכס או נוטר טינה כלשהי.

למשך שארית חייו מילא יואה יי את את הבטחתו שבמכתב, ופעל לבסס יחסים דיפלומטיים בין ג'או לבין ין. יואה יי נחשב לאחד מהגנרלים הגדולים בהיסטוריה הסינית בזכות האנושיות שהפגין לכל אדם – כולל מי שעשה לו עוול, בזכות חוכמתו, ובזכות כישוריו הדיפלומטיים. הוא נזכר גם בזכות הידע המקיף שלו באסטרונומיה, גיאוגרפיה ופילוסופיה.