בדגימת מינרלים שנלקחה מחלקו הדרומי של משקע דמוי מכתש בארה"ב, נמצאו ריכוזי ליתיום בהיקף כמעט חסר תקדים. המשקע דמוי המכתש שנמצא על גבול אורגון ונבאדה, נקרא מקדרמיט קלדרה (McDermitt Caldera) ושטחו כ-1595 קמ"ר. הגיאולוגים שדגמו את הדגימות ציינו במאמר שפורסם ב-30 באוגוסט כי דגימות המשקע מכילות כמויות ליתיום גבוהות במיוחד, יותר מפי 2 ממה שנמצא במשאבי ליתיום אחרים ידועים ברחבי העולם.

ליתיום טהור הוא מתכת רכה, כסופה וקלה ויכול לשמש בסוללות ליתיום-יון, שבהשוואה לטכנולוגיית סוללות מסורתית, הן נטענות מהר יותר, מחזיקות מעמד זמן רב יותר, ובעלות הספק גבוה יותר עבור חיי סוללה. משתמשים בו גם בסוללות של מחשבים ניידים, סמארטפונים, כלי רכב חשמליים, אחסון רשת, וכמעט בכל מכשיר אלקטרוני נייד. כמו כן, הליתיום נמצא במתקנים להפקת אנרגיה ירוקה כמו טורבינות רוח. בשל זאת הוא נמנה על היסודות הקריטיים לטכנולוגיה כיום.

עוד בשנת 2020 העריכו חוקרים כי בתוך המשקע הזה מצויים 20 עד 40 מיליון טונות של ליתיום ניתן לחילוץ. הממצאים האחרונים מחזקים את ההערכות. לצורך השוואה, ב- Salar de Uyuni, מרבץ הליתיום בבוליביה הנחשב לבין הגדולים בעולם, יש כ-50% מהכמות המשוערת במשקע קלדרה.

אנוק בורסט, גיאולוג מאוניברסיטת KU Leuven שבבלגיה, אמר לאתר Chemistry World (אתר המפרסם מחקרים וחדשות בנושא כימיה) כי "זה יכול לשנות את הדינמיקה של הליתיום בעולם, במונחים של מחיר, אבטחת אספקה וגיאופוליטיקה".

על פי הפורום הכלכלי העולמי, בשנת 2021 כמות הליתיום המיוצרת בעולם עלתה על 100,000 טון. יתר על כן, שלוש מדינות בלבד היוו כ-90% ממנה – אוסטרליה (52%), צ'ילה (25%) וסין (13%).  לסין, היצרנית השלישית בגודלה, יש דריסת רגל חזקה בשרשרת האספקה של הליתיום. לצד פיתוח מכרות מקומיים בסין, חברות סיניות רכשו בעשור האחרון נכסי ליתיום בשווי של כ-5.6 מיליארד דולר במדינות כמו צ'ילה, קנדה ואוסטרליה. סין מחזיקה גם ב-60% מיכולת הזיקוק העולמית של ליתיום עבור סוללות ליתיום, המהוות את אחד המניעים העיקריים לעלייה הגדולה בייצור הליתיום.

על פי מגזין פורבס, עתודות הליתיום הסיניות בשנת 2018 הכילו מיליון טון למטר, כמעט פי 30 מאלו הנמצאות בארה"ב. אם ארה"ב תוכל לנצל את מרבץ הליתיום המוחזק בתוך משקע קלדרה, היא תהיה בעלת אספקה מקומית מרכזית, מה שעשוי לשנות את מאזן הכוחות בהיבט זה בשוק הליתיום העולמי ולהפחית או אפילו לבטל את תלותה בספקיות אחרות, ביניהן סין.

ב-18 בספטמבר דיווחה סוכנות רויטרס על מסמך פנימי שהוכן על ידי נשיאות ספרד של האיחוד האירופי (אחת לשישה חודשים, מדינה חברה תופסת את נשיאות מועצת האיחוד האירופי) עבור מנהיגי האיחוד האירופי. המסמך מזהיר כי עד 2030 האיחוד האירופי עלול לפתח תלות בסוללות ליתיום-יון ותאי דלק מסין, באותו אופן בו היה תלוי בנפט ובגז טבעי מרוסיה לפני המלחמה באוקראינה. במסמך נכתב בין היתר כי "ללא יישום צעדים חזקים, למערכת האנרגיה האירופית תהיה תלות בסין עד שנת 2030. תלות בעלת אופי שונה אך בחומרה דומה לזו שהייתה לה ברוסיה לפני הפלישה לאוקראינה".