בצעד יוצא דופן החליט הממשל האמריקני לאסור על הגירתם של חברי המפלגה הקומוניסטית לתחומי ארה"ב, מהלך שעורר גל נוסף של התנערות ופרישה מהמפלגה הקומוניסטית – תנועה העומדת כעת על כ-366 מיליון איש – ומאיימת לפורר את המפלגה השלטת בסין. פקידי ממשל סינים ואנשי עסקים שכבר הוציאו את נכסיהם מחוץ לסין, ייאלצו מעתה לפרוש מהמפלגה לפני שיוכלו להגר לארה"ב
איל לוינטר | 10 בנובמבר 2020 | גיאו-פוליטיקה | 14 דק׳
כשהאנייה טובעת העכברים בורחים
ב-2 באוקטובר 2020 יצאו "שירותי ההגירה והאזרחות של ארה"ב" בהודעה דרמטית: כל אדם "שהוא חבר במפלגה הקומוניסטית או קשור אליה בדרך ישירה או עקיפה" לא יוכל להגר יותר לארה"ב. הרשויות חסמו סופית את האפשרות מכיוון שארה"ב אינה רוצה שום קשר "למפלגה טוטליטרית כלשהי[1].
הרשויות הסבירו כי המדיניות מבוססת על סדרה של חוקים שאישר הקונגרס האמריקני, בין מלחמת העולם הראשונה לשנות ה-50, המציינים כי זרים שהיו או שהם עדיין חברים במפלגה קומוניסטית או במפלגה טוטליטרית (או קשורים אליה), אינם רשאים להגר לארה"ב. היחידים שרשאים הם זרים שסיימו את חברותם לפחות חמש שנים לפני שהגישו בקשת הגירה ו"התנגדו אקטיבית לדוקטרינה, לתוכניות, לעקרונות ולאידיאולוגיה" של המפלגה במהלך חמש השנים האלה[2][3]. במילים אחרות, אם עד היום חוקי ההגירה רק ציינו שאין לאפשר לחברים במפלגות קומוניסטיות או טוטליטריות להגר לארה"ב, כעת ההנחיה החדשה מורה בבירור לפקידי ההגירה לאכוף ביד קשה את החוק. היא אמנם עוסקת במפלגות קומוניסטיות באופן כללי, אך הדגש הוא על קשר למפלגה הקומוניסטית הגדולה בעולם – המפלגה הקומוניסטית הסינית.
ההודעה על המדיניות הגיעה שבועיים לאחר שפקידי מכס אמריקנים מנעו מאזרח סיני שנחת בשדה תעופה בדטרויט להיכנס לארה"ב. הם שלחו אותו בחזרה לסין וביטלו את ויזת התייר שהחזיק בה למשך עשר שנים[4]. פקידי המכס לא הסבירו מדוע עשו כך, אך עורך דינו של האיש טען כי הסיבה לכך היא חברותו במפלגה הקומוניסטית הסינית – עליה סירב לוותר מחשש שהפנסיה שלו בסין תיפגע. עורך הדין סיפר כי מוקדם יותר הגיש האיש בקשה להגר לארה"ב, אך סורב. כאשר נחת בדטרויט עם ויזת תייר, חששו פקידי המכס שהוא יישאר בארה"ב מעבר לזמן המותר ולכן מנעו את כניסתו. עוד סיפר עורך הדין כי האיש עמד בכל הקריטריונים האחרים להגירה, ולכן יעץ לו "לפרוש מהמפלגה הקומוניסטית הסינית" לפני שיבקש שוב להגר.
דבר דומה ייאלצו לעשות סטודנטים ואנשי מפתח בחברות ובארגונים שהיו קשורים למפלגה הקומוניסטית – הם יצטרכו להוכיח שהתנערו מהמפלגה לפני שיוכלו להגר לארה"ב. כך הביאה המדיניות החדשה לקדמת הבמה תנועה עצומה, הולכת וגדלה, הנקראת "תנועת הפרישה מהמפלגה הקומוניסטית הסינית"[5]. העיתון "קול אמריקה" בשפה הסינית דיווח כי לאחר הדיווח על מדיניות ההגירה החדשה נודע כי מהגרים סינים וסטודנטים הלומדים בארה"ב החלו "לעבור דרך ההליך המקובל לפרישה מהמפלגה הקומוניסטית הסינית"[6].
נכון לאוקטובר 2020, כ-366 מיליון סינים הביעו אי אמון בשלטון הסיני ופרשו מהמפלגה הקומוניסטית הסינית – מספר, שרק לשם קנה מידה, עולה על גודלה של אוכלוסיית ארה"ב. לא מדובר בתנועה שהחלה לצבור מומנטום כעת, אלא בגל שצובר תאוצה מאז 2005 ומתחזק בקו כמעט ליניארי. נקודת הציון הראשונה הייתה באוגוסט 2011, כש-100 מיליון סינים התנערו מהמפלגה הקומוניסטית – קצב של כ-60 אלף איש ביום; באפריל 2015 המספר הוכפל ל-200 מיליון. כעבור שלוש שנים, באפריל 2018, הוא קפץ ל-300 מיליון ומאז המשיך לטפס עד ל-366 מיליון. קצב של מעל 2 מיליון פורשים בחודש.
פרישה מהמפלגה או התנערות ממנה (בסינית – "טווי-דאנג") היא פעולה המפרידה את האדם מהמפלגה הקומוניסטית הסינית ומההיסטוריה שלה. רגע לפני נפילת המשטרים הקומוניסטיים בגוש המזרחי של אירופה, בסוף שנות ה-80, נצפתה מגמה דומה של פרישה מהמפלגות הקומוניסטיות. "חודש וחצי לפני קריסת המפלגה הקומוניסטית בצ'כוסלובקיה, כ-66 אלף איש פרשו ממנה", אמר לנו ד"ר ג'אנג טיין-ליאנג, מרצה באוניברסיטת ג'ורג' מייסון שבארה"ב ולשעבר כלכלן בבנק המרכזי של סין. "בהונגריה היו 780 אלף חברי מפלגה. חצי שנה לפני נפילת המפלגה, 120 אלף איש פרשו ממנה; בגרמניה המזרחית היו 2.4 מיליון חברי מפלגה. חודשיים לפני נפילת המשטר שם, העיתון הגרמני Neues Deutschland דיווח כי 200 אלף איש פרשו מהמפלגה".
מגמה דומה נצפתה גם לפני נפילת בריה"מ. מיכאיל גורבצ'וב, שהיה נשיא בריה"מ, ניהל ב-1991 ישיבת מליאה שבה דיווח כי 4.2 מיליון איש פרשו מהמפלגה הקומוניסטית של בריה"מ[7]. חודש מאוחר יותר התפרקה בריה"מ והמפלגה הקומוניסטית הוצאה מחוץ לחוק. ד"ר ג'אנג סבור שבאופן דומה, תנועת הפרישה מהמפלגה הקומוניסטית הסינית מסמנת את נפילתה המתקרבת של המפלגה הקומוניסטית הסינית.
טקס השבעה לתנועת החלוצים הצעירים, כיכר טיאננמן שבבייג'ינג, מאי 2005 | צילום: [Guang Niu/Getty Images]
המרכז לפרישה מהמפלגה
מאז שהמפלגה הקומוניסטית תפסה ב-1949 את השלטון בסין, היא מאלצת את האזרחים להישבע לה אמונים (כיום יש כ-1.4 מיליארד אזרחים בסין). כבר בבית הספר היסודי הילדים מצטרפים לארגון "החלוצים הצעירים", ובטקס ההצטרפות הם נשבעים שיתנו את חייהם למפלגה. כשהם גדלים, הם מבינים שכדי שיוכלו להתקדם בחברה ולבנות קריירה, עליהם להצטרף גם לארגון "הליגה הקומוניסטית הצעירה", או למפלגה עצמה. כך שכמעט כל אדם בסין הצטרף בשלב כלשהו בחייו למפלגה או לאחד הארגונים המסונפים לה.
ב-2005 קם "המרכז לפרישה מהמפלגה הקומוניסטית" שמושבו מחוץ לסין, בעיר ניו יורק. המרכז מאפשר לכל סיני שהצטרף בשלב מסוים בחייו למפלגה, או לאחד מהארגונים המסונפים לה, להתנער מכל קשר למפלגה ומשבועתו אליה ולהביע בה אי אמון. את המהלך ניתן לעשות גם בשם בדוי, באמצעות מילוי טופס חתום באתר אינטרנט או באמצעות הודעה דרך המוקד הטלפוני של התנועה.
המרכז מנוהל על ידי מתנדבים סינים, כמו הגברת יאן פוּ-לָאן. בשיחה שערכנו איתה סיפרה יאן שהיא מתקשרת מדי יום לסין, לפקידי ממשל ולאנשים במשרד הביטחון[8]. "אני מתקשרת אליהם לנייד, ומספרת על פשעים חמורים שמבצעת המפלגה הקומוניסטית שהם חברים בה".
היסטוריית הפשעים של המפלגה השלטת בסין ידועה. הנה תמצית שלה: חיסול מעמד בעלי האדמות ב-1949 (כ-100 אלף מתים); דיכוי קבוצות דתיות ב-1950 (כ-3 מיליון מתים); "הקפיצה הגדולה קדימה" ב-1959 (בין 20 ל-40 מיליון מתו ברעב); "מהפכת התרבות הגדולה" מ-1966 עד 1976 (כ-7.7 מיליון מתים); הטבח בכיכר טיאננמן ב-1989 (בין 5,000 ל-10,000 מתים); הרדיפה נגד מתרגלי הפאלון גונג במחנות עבודה בכפייה לחינוך מחדש וקצירת איבריהם, שהחלה ב-1999 ועדיין נמשכת (מספר ההרוגים הרשמי עדיין לא ידוע); ורדיפת האויגורים במחנות עבודה בכפייה, שגם היא נמשכת ומספר ההרוגים אינו ידוע.
"אני מספרת להם גם על קצירת האיברים ממתרגלי פאלון גונג [המתרחשת בימים אלה]. הם מקשיבים ואינם מתווכחים. ואז הם בדרך כלל אומרים: 'אני מבין, אני מבין' ומתנערים מהמפלגה. חלק חוששים שמאזינים להם, אבל 70 אחוז מקשיבים לשיחה".
אישה נוספת העובדת במרכז לפרישה מהמפלגה הקומוניסטית היא הגברת יִי-נָאן שעשתה עשרות אלפי שיחות לסין. "אני אומרת להם שלעשיית טוב או רע יהיו השלכות בעתיד. לפעמים אני מדברת עם אנשים שמבצעים ישירות את הפשעים, והם אומרים: 'כבר התנערתי מהמפלגה'. אחרים מפחדים ואינם אומרים זאת. כשאני אומרת שאעזור להם להתנער מהמפלגה, הם משיבים בדרך כלל: 'תודה, תודה'. אבל יש גם אנשים שעברו שטיפת מוח ואינם מאמינים שיהיו השלכות לדברים הרעים שהם מבצעים".
במחשבי המרכז לפרישה מהמפלגה הקומוניסטית נערמים מכתבים מסינים שפרשו. "אני סגן מפקח ברמת המחוז במערכת המשפט בסין", נפתחת אחת ההודעות. "אני מבין כעת את הרודנות והרוע, את טבעה המרושע של המפלגה הקומוניסטית הסינית, ובזאת אני נוטש את המפלגה ואת הארגונים המסונפים לה. אני מנתק את הקשרים שלי למפלגה המרושעת". המכתב מסתיים בחתימת שמו של מי שכתב אותו: וואנג יאנג.
מכתב אחר הגיע מסטודנט משנחאי: "בבית הספר הוכרחתי ללבוש את הצעיף האדום ולהצטרף לארגון 'החלוצים הצעירים' [של המפלגה הקומוניסטית]. תלמידים שסירבו ללבוש את הצעיף האדום הורחקו מהכיתה. אני מצהיר בזאת על התנערותי מארגון 'החלוצים הצעירים'. לצעיף האדום אין כל משמעות עבורי והוא לא מסמל כלום".
אנשים מסין אוחזים בתעודות המאשרות את התנערותם מהמפלגה הקומוניסטית הסינית | צילום: [Benjamin Chasteen/Epoch Times]
"מה שאנחנו, האנשים, מנסים לעשות הוא להוריד מעצמנו את האזיקים, ולא להמתין שהמפלגה תעשה זאת", אמר לנו עורך הדין המפורסם צ'ן גואנג-צ'נג. ב-2012 הגיע צ'ן לכותרות בכלי התקשורת המובילים בעולם, לאחר שהצליח לברוח מסין במבצע מסובך שעירב את השגרירות האמריקנית. בסין הוא שהה ארבע שנים ושלושה חודשים בבית כלא, לאחר שחשף פרשה של הפלות כפויות שפקידים במפלגה הקומוניסטית אילצו נשים לעבור. "השומרים [בבית הכלא] אמרו שהתופעה הזו של התנערות או פרישה מהמפלגה היא עמוקה ושכיחה מאוד בקרב הפקידים בכל מנגנוני המפלגה הקומוניסטית", סיפר צ'ן, "אנשים רבים יודעים שימיה של המפלגה ספורים. השינוי יבוא, הם רק לא יודעים מתי. […] תנועת הפרישה מהמפלגה הקומוניסטית היא גל שהמפלגה אינה יכולה לעצור".
מהמרכז לפרישה מהמפלגה נמסר לנו שכל טופס חתום או מכתב המגיע למרכז לפרישה מהמפלגה הקומוניסטית נבדק על ידי עורכים המנפים הודעות זבל. כעשרה אחוזים מהמכתבים נשלחים בחזרה כדי לאמת את נכונותם. לאחר מכן המרכז מנפיק מספר זיהוי מיוחד לאנשים שמכתבם התקבל, ומעדכן את כמות הפורשים. הוא גם מנפיק תעודה לאלה שפרשו מהמפלגה. יי רונג, מנהלת המרכז לפרישה מהמפלגה הקומוניסטית הסינית, סיפרה לנו כי התעודות מוכרות על ידי שירות ההגירה האמריקני.
אחד הפורשים הוא האן גואנג-שנג, לשעבר מנהל מחנה עבודה בכפייה בסין. הוא סיפר לקיי רובצ'ק, יוצרת סרטים דוקומנטריים, כיצד השתתף בחוסר רצון ובלית ברירה בעינוי אכזרי של ילדה בת 15, ואיך ניסה לשנות את המערכת מבפנים אך נכשל, עד שלבסוף החליט לעזוב את סין כדי להפסיק את מעורבותו בפשעים. האן סיפר על הפחד שחווה, לא ממה שאולי תעשה לו המפלגה פיזית, אלא הפחד ממה שיקרה למוחו – למה הוא יהפוך – אם יישאר על נתיב המפלגה[10]. "זה היה קונפליקט של ערכים", הוא סיפר, "פיתחתי דעות משלי לגבי המפלגה הקומוניסטית הסינית, אבל כמובן שלא אמרתי את זה בקול רם. במשך זמן מה רציתי לחולל שינוי במערכת מבפנים […] אבל מאוחר יותר הבנתי שאני פשוט נמלה זעירה. לא יכולתי לשנות דבר. […] מכיוון שלא הייתה לי דרך לשנות שום דבר, החלטתי שלפחות לא אהיה מעורב בפשע ובחרתי נתיב אחר. בחרתי לעזוב".
רובצ'ק ראיינה גם בכיר במשרד התעמולה הסיני, שופט סיני, קולונל בצבא סין, דיפלומט סיני ועוד – כולם פרשו מהמפלגה הקומוניסטית וערקו למערב.
אחד הפורשים, שהתראיין אלינו בעבר, היה לי פנג-ג'ה, קצין מודיעין במשרד לביטחון המדינה של סין – גוף המקביל למוסד הישראלי. בתחילת שנות ה-2000 הוא החל להפעיל סוכנים ושלח אותם למשימות ריגול במדינות זרות. מה שהפריע ללי היה שהביון הסיני מקצה משאבים אדירים לפעילויות ריגול נגד קבוצות שיש להן אמונה רוחנית בתוך ומחוץ לסין, כמו טיבטים, אויגורים ומתרגלי פאלון גונג. ב-2004 הוא החליט לערוק, ברח לארה"ב, ורק חמש שנים מאוחר יותר העז לפרוש מהמפלגה. הוא נעמד מול הקונסוליה הסינית בניו יורק והכריז על התנערותו מהמפלגה. "הפשעים האלה של המפלגה הקומוניסטית וסבלם של החפים מפשע שברו את לבי, ומצפוני לא יכול היה לאפשר לי להישאר עוד", אמר.
לי פנג-ג'ה, לשעבר קצין מודיעין במשרד לביטחון המדינה של סין | צילום: [Tim Sloan/AFP/Getty Images]
לי צ'ואן-ליאנג, לשעבר סגן ראש עיר בסין, שפרש מהמפלגה הקומוניסטית הסינית | צילום: [Xu Xiuhui/The Epoch Times]
מכה לעשירים
מי שעוד ייאלצו להתמודד עם הנחיות ההגירה החדשות הם עשירי סין. על כך יודע לספר רופרט הוג'ווֵרף, בחור בריטי בשנות ה-40 לחייו משנגחאי, הנהנה בעשור האחרון מעיסוק יוצא דופן: צפייה בעשירי סין. כמעט כל מה שהוא עושה בחייו זה להסתובב במסיבות ולהכיר את האלפיון העליון הסיני. הוג'וורף הוא אחד הזרים המוערכים ביותר בקרב עשירי סין, וכלי התקשורת המרכזיים במערב נוהגים לצטט אותו. במיוחד את הדוח שהוא מפיק מדי שנה, הנקרא Hurun Rich List, שמדווח על שינויים המתרחשים במיליה זה.
רופרט הוג'וורֵף. עוקב מקרוב אחרי עשירי סין | צילום: [Wang Zhao/AFP via Getty Images]
בשורה התחתונה: בשקט בשקט מתרחשת בעשור האחרון בריחה מסיבית של בעלי הון מסין. מי שעוד לא היגר מתכנן לעשות כך ומכין את הקרקע – הוא רוכש בית בחו"ל, משיג דרכונים זרים ושולח לשם את אשתו וילדיו. בעקבות ההנחיה האחרונה של רשויות ההגירה, המיליונרים הסינים שהתעשרו בזכות הקשרים הפוליטיים שלהם למפלגה הקומוניסטית הסינית, ייאלצו כעת להוכיח כי הם התנערו ממנה.
כמובן, כאשר הוג'וורף שואל אותם מדוע הם מהגרים, התשובה הפורמלית היא רצון בחינוך טוב יותר לילדיהם, הזיהום הסביבתי וביטחון המזון. אך הסינולוג פרופ' דיוויד שמבו, הנחשב לאחד המומחים הגדולים בארה"ב לנושא סין, חושב שיש לכך סיבה אחרת. במאמר שפרסם בוולסטריט ג'ורנל הוא כתב: "האליטה הכלכלית של סין כבר עם רגל אחת מחוץ לדלת, והם מוכנים לברוח אם המערכת תתחיל להתפורר"[15].
פרופ' שמבו מסתובב במשך שנים בוועידות לצד בכירי המפלגה הקומוניסטית ומעיד על עצמו כמי שמקורב מאוד לכמה מהם. בארה"ב הוא עומד בראש התוכנית למדיניות סינית באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון. עד לפני שנים מספר הוא נחשב לתומך נלהב של המפלגה הקומוניסטית, למי שבטוח כי סין עומדת להיהפך לכוח יציב שאינו ניתן לעצירה. אבל בשנים האחרונות הוא שינה כיוון בפתאומיות, מכיוון שלדבריו צצו עובדות חדשות שלא ניתן להתעלם מהן.
"סינים עשירים שולחים את ילדיהם ללמוד בחו"ל במספרים חסרי תקדים", הוא כתב בוולסטריט ג'ורנל. "עשירים סינים קונים נכסים בחו"ל במספרים ובמחירי שיא, ומחנים מעבר לים את הנכסים הפיננסיים שלהם. […] כשהאליטה של המדינה – שרבים ממנה הם חברי מפלגה – בורחת במספרים גדולים שכאלה, זה סימן של חוסר ביטחון במשטר ובעתידה של המדינה.
"לפוליטיקה הסינית תמיד הייתה חזות חיצונית תיאטרלית עם אירועים מבוימים כמו הקונגרס שנועד להקרין את כוחה ויציבותה של המפלגה הקומוניסטית הסינית. פקידים ואזרחים יודעים שהם צריכים להתאים את עצמם לריטואלים האלה, להשתתף בהם בעליזות ולחקות סלוגנים רשמיים. […] אבל זה לא יותר מאשר צייתנות סמלית.
"למרות הרושם שנוצר, המערכת הפוליטית של סין שבורה באופן קשה, ואף אחד אינו יודע את זה טוב יותר מאשר המפלגה הקומוניסטית עצמה. המנהיג החזק של סין, שי ג'ין-פינג, מקווה שהאמצעים שהוא נוקט נגד השחיתות ונגד מתנגדיו יצילו את שלטון המפלגה. הוא נחוש להימנע מלהפוך למיכאיל גורבצ'וב של סין – שינהל את נפילתה של המפלגה. אבל במקום להיות האנטיתזה של גורבצ'וב, הוא עשוי לסיים כמוהו".
| .1 | U.S Citizenship and Immigration Services, "USCIS Issues Policy Guidance Regarding Inadmissibility Based on Membership in a Totalitarian Party", October 2 2020 |
|---|---|
| .2 | יוצאים מן הכלל – שיכולים להגר לארה"ב – הם ילדים מתחת לגיל 16, או אנשים שהצטרפו למפלגה בעל כורכם (תחת כפייה למשל), או אנשים שהצטרפו אליה בניסיון להשיג מזון או תעסוקה הכרחית שלא היו יכולים להשיג אחרת |
| .3 | U.S Citizenship and Immigration Services, "Chapter 3 – Immigrant Membership in Totalitarian Party", Policy manual |
| .4 | Eva Fu, "Chinese National Denied US Entry Over Chinese Communist Party Membership: Lawyer", The Epoch Times, October 13 2020 |
| .5 | במגזין זה כתבנו כבר על תנועת הפרישה מהמפלגה הקומוניסטית. הקטעים בכתבה המתארים את התנועה ואת הרציונל שמאחוריה נלקחו מתוך כתבה בגיליון 308 מאפריל 2018 |
| .6 | VOAChinese.com, 美发布新移民政策指南 明确规定禁止共产党员移民美国, October 4 2020 |
| .7 | Vincent J. Schodolski, "Gorbachev: Abandon Communist Dogma", Chicago Tribune, July 1991 |
| .8 | השיחות עם הגברת יאן פו-לאן, עם הגברת יי-נאן ועם עו"ד צ'ן גאונג-צ'נג נערכו באפריל 2018 |
| .9 | Eva Fu, "Grassroots Movement to Reject Chinese Communist Party Gains New Traction Amid Toughening US Stance", The Epoch Times, October 2020 |
| .10 | Kay Rubacek, "Who Are China’s Walking Dead?", Chapter 12, "The Wedge" |
| .11 | Alex Wu, "Former Local Official Flees to the US in Fear of Repercussion From Chinese Regime", The Epoch Times, August 2020 |
| .12 | Web archive (web.archive.org) of http://www.hurun.net/CN/ArticleShow.aspx?nid=1501 |
| .13 | ראו למשל דוח מיוני 2018 באתר Hurun: Hurun Report Releases Immigration and the Chinese HNWIs 2018 |
| .14 | Dexter Roberts, "Almost Half of China's Rich Want to Emigrate", Bloomberg, September 2014 |
| .15 | David Shambaugh, "The Coming Chinese Crackup", The Wall Street Journal, March 6 2015 |
[Ed Jones/AFP/GettyImages]
עוד כתבות של איל לוינטר
-
1.
גיאו-פוליטיקה
האם חמאס למד מצפון קוריאה כיצד לפשוט באמצעות מצנחי רחיפה?
-
2.
גיאו-פוליטיקה
פרשנות: הבחירות לנשיאות מצרים מתקרבות. א-סיסי ינסה לנקוט ב"דרך האמצע"
-
3.
גיאו-פוליטיקה
פרשנות: האסטרטגיה האמריקנית במזרח התיכון היא מגננה. שני גורמים יוכלו לשנות אותה להתקפה
-
4.
גיאו-פוליטיקה
פרשנות: סעודיה תשקול לגבות מחיר גבוה יותר עבור נורמליזציה
-
5.
גיאו-פוליטיקה
המהלך הבא במשחק השחמט העולמי – נובמבר 2023
תוכן נוסף עבורך
-
פוטין: רוסיה נלחמת לא רק למען חירותה, אלא למען "חירותו של כל העולם" מפני "הדיקטטורה" האמריקנית
דורון פסקין
-
דיווח: סעודיה הציעה לאיראן תמריצים כלכליים כדי שתרסן את ארגוני הטרור שתחת חסותה
דורון פסקין
-
מנכ"ל הבנק הגדול ביותר בארה"ב מזהיר מפני עלייה באינפלציה וכניסה למיתון
דורון פסקין
-
ארה"ב: האקרים המזוהים עם איראן פורצים לתשתיות חיוניות המשתמשות בציוד "תוצרת ישראל"
יובל גומא
-
סמוך למגדל אייפל: אסלאמיסט רצח תייר בדקירות סכין ופצע שניים
דורון פסקין
כשהאנייה טובעת העכברים בורחים
בצעד יוצא דופן החליט הממשל האמריקני לאסור על הגירתם של חברי המפלגה הקומוניסטית לתחומי ארה"ב, מהלך שעורר גל נוסף של התנערות ופרישה מהמפלגה הקומוניסטית – תנועה העומדת כעת על כ-366 מיליון איש – ומאיימת לפורר את המפלגה השלטת בסין. פקידי ממשל סינים ואנשי עסקים שכבר הוציאו את נכסיהם מחוץ לסין, ייאלצו מעתה לפרוש מהמפלגה לפני שיוכלו להגר לארה"ב
איל לוינטר | 10 בנובמבר 2020 | גיאו-פוליטיקה | 1 דק׳
[Ed Jones/AFP/GettyImages]
ב-2 באוקטובר 2020 יצאו "שירותי ההגירה והאזרחות של ארה"ב" בהודעה דרמטית: כל אדם "שהוא חבר במפלגה הקומוניסטית או קשור אליה בדרך ישירה או עקיפה" לא יוכל להגר יותר לארה"ב. הרשויות חסמו סופית את האפשרות מכיוון שארה"ב אינה רוצה שום קשר "למפלגה טוטליטרית כלשהי[1].
הרשויות הסבירו כי המדיניות מבוססת על סדרה של חוקים שאישר הקונגרס האמריקני, בין מלחמת העולם הראשונה לשנות ה-50, המציינים כי זרים שהיו או שהם עדיין חברים במפלגה קומוניסטית או במפלגה טוטליטרית (או קשורים אליה), אינם רשאים להגר לארה"ב. היחידים שרשאים הם זרים שסיימו את חברותם לפחות חמש שנים לפני שהגישו בקשת הגירה ו"התנגדו אקטיבית לדוקטרינה, לתוכניות, לעקרונות ולאידיאולוגיה" של המפלגה במהלך חמש השנים האלה[2][3]. במילים אחרות, אם עד היום חוקי ההגירה רק ציינו שאין לאפשר לחברים במפלגות קומוניסטיות או טוטליטריות להגר לארה"ב, כעת ההנחיה החדשה מורה בבירור לפקידי ההגירה לאכוף ביד קשה את החוק. היא אמנם עוסקת במפלגות קומוניסטיות באופן כללי, אך הדגש הוא על קשר למפלגה הקומוניסטית הגדולה בעולם – המפלגה הקומוניסטית הסינית.
ההודעה על המדיניות הגיעה שבועיים לאחר שפקידי מכס אמריקנים מנעו מאזרח סיני שנחת בשדה תעופה בדטרויט להיכנס לארה"ב. הם שלחו אותו בחזרה לסין וביטלו את ויזת התייר שהחזיק בה למשך עשר שנים[4]. פקידי המכס לא הסבירו מדוע עשו כך, אך עורך דינו של האיש טען כי הסיבה לכך היא חברותו במפלגה הקומוניסטית הסינית – עליה סירב לוותר מחשש שהפנסיה שלו בסין תיפגע. עורך הדין סיפר כי מוקדם יותר הגיש האיש בקשה להגר לארה"ב, אך סורב. כאשר נחת בדטרויט עם ויזת תייר, חששו פקידי המכס שהוא יישאר בארה"ב מעבר לזמן המותר ולכן מנעו את כניסתו. עוד סיפר עורך הדין כי האיש עמד בכל הקריטריונים האחרים להגירה, ולכן יעץ לו "לפרוש מהמפלגה הקומוניסטית הסינית" לפני שיבקש שוב להגר.
דבר דומה ייאלצו לעשות סטודנטים ואנשי מפתח בחברות ובארגונים שהיו קשורים למפלגה הקומוניסטית – הם יצטרכו להוכיח שהתנערו מהמפלגה לפני שיוכלו להגר לארה"ב. כך הביאה המדיניות החדשה לקדמת הבמה תנועה עצומה, הולכת וגדלה, הנקראת "תנועת הפרישה מהמפלגה הקומוניסטית הסינית"[5]. העיתון "קול אמריקה" בשפה הסינית דיווח כי לאחר הדיווח על מדיניות ההגירה החדשה נודע כי מהגרים סינים וסטודנטים הלומדים בארה"ב החלו "לעבור דרך ההליך המקובל לפרישה מהמפלגה הקומוניסטית הסינית"[6].
נכון לאוקטובר 2020, כ-366 מיליון סינים הביעו אי אמון בשלטון הסיני ופרשו מהמפלגה הקומוניסטית הסינית – מספר, שרק לשם קנה מידה, עולה על גודלה של אוכלוסיית ארה"ב. לא מדובר בתנועה שהחלה לצבור מומנטום כעת, אלא בגל שצובר תאוצה מאז 2005 ומתחזק בקו כמעט ליניארי. נקודת הציון הראשונה הייתה באוגוסט 2011, כש-100 מיליון סינים התנערו מהמפלגה הקומוניסטית – קצב של כ-60 אלף איש ביום; באפריל 2015 המספר הוכפל ל-200 מיליון. כעבור שלוש שנים, באפריל 2018, הוא קפץ ל-300 מיליון ומאז המשיך לטפס עד ל-366 מיליון. קצב של מעל 2 מיליון פורשים בחודש.
פרישה מהמפלגה או התנערות ממנה (בסינית – "טווי-דאנג") היא פעולה המפרידה את האדם מהמפלגה הקומוניסטית הסינית ומההיסטוריה שלה. רגע לפני נפילת המשטרים הקומוניסטיים בגוש המזרחי של אירופה, בסוף שנות ה-80, נצפתה מגמה דומה של פרישה מהמפלגות הקומוניסטיות. "חודש וחצי לפני קריסת המפלגה הקומוניסטית בצ'כוסלובקיה, כ-66 אלף איש פרשו ממנה", אמר לנו ד"ר ג'אנג טיין-ליאנג, מרצה באוניברסיטת ג'ורג' מייסון שבארה"ב ולשעבר כלכלן בבנק המרכזי של סין. "בהונגריה היו 780 אלף חברי מפלגה. חצי שנה לפני נפילת המפלגה, 120 אלף איש פרשו ממנה; בגרמניה המזרחית היו 2.4 מיליון חברי מפלגה. חודשיים לפני נפילת המשטר שם, העיתון הגרמני Neues Deutschland דיווח כי 200 אלף איש פרשו מהמפלגה".
מגמה דומה נצפתה גם לפני נפילת בריה"מ. מיכאיל גורבצ'וב, שהיה נשיא בריה"מ, ניהל ב-1991 ישיבת מליאה שבה דיווח כי 4.2 מיליון איש פרשו מהמפלגה הקומוניסטית של בריה"מ[7]. חודש מאוחר יותר התפרקה בריה"מ והמפלגה הקומוניסטית הוצאה מחוץ לחוק. ד"ר ג'אנג סבור שבאופן דומה, תנועת הפרישה מהמפלגה הקומוניסטית הסינית מסמנת את נפילתה המתקרבת של המפלגה הקומוניסטית הסינית.
טקס השבעה לתנועת החלוצים הצעירים, כיכר טיאננמן שבבייג'ינג, מאי 2005 | צילום: [Guang Niu/Getty Images]
המרכז לפרישה מהמפלגה
מאז שהמפלגה הקומוניסטית תפסה ב-1949 את השלטון בסין, היא מאלצת את האזרחים להישבע לה אמונים (כיום יש כ-1.4 מיליארד אזרחים בסין). כבר בבית הספר היסודי הילדים מצטרפים לארגון "החלוצים הצעירים", ובטקס ההצטרפות הם נשבעים שיתנו את חייהם למפלגה. כשהם גדלים, הם מבינים שכדי שיוכלו להתקדם בחברה ולבנות קריירה, עליהם להצטרף גם לארגון "הליגה הקומוניסטית הצעירה", או למפלגה עצמה. כך שכמעט כל אדם בסין הצטרף בשלב כלשהו בחייו למפלגה או לאחד הארגונים המסונפים לה.
ב-2005 קם "המרכז לפרישה מהמפלגה הקומוניסטית" שמושבו מחוץ לסין, בעיר ניו יורק. המרכז מאפשר לכל סיני שהצטרף בשלב מסוים בחייו למפלגה, או לאחד מהארגונים המסונפים לה, להתנער מכל קשר למפלגה ומשבועתו אליה ולהביע בה אי אמון. את המהלך ניתן לעשות גם בשם בדוי, באמצעות מילוי טופס חתום באתר אינטרנט או באמצעות הודעה דרך המוקד הטלפוני של התנועה.
המרכז מנוהל על ידי מתנדבים סינים, כמו הגברת יאן פוּ-לָאן. בשיחה שערכנו איתה סיפרה יאן שהיא מתקשרת מדי יום לסין, לפקידי ממשל ולאנשים במשרד הביטחון[8]. "אני מתקשרת אליהם לנייד, ומספרת על פשעים חמורים שמבצעת המפלגה הקומוניסטית שהם חברים בה".
היסטוריית הפשעים של המפלגה השלטת בסין ידועה. הנה תמצית שלה: חיסול מעמד בעלי האדמות ב-1949 (כ-100 אלף מתים); דיכוי קבוצות דתיות ב-1950 (כ-3 מיליון מתים); "הקפיצה הגדולה קדימה" ב-1959 (בין 20 ל-40 מיליון מתו ברעב); "מהפכת התרבות הגדולה" מ-1966 עד 1976 (כ-7.7 מיליון מתים); הטבח בכיכר טיאננמן ב-1989 (בין 5,000 ל-10,000 מתים); הרדיפה נגד מתרגלי הפאלון גונג במחנות עבודה בכפייה לחינוך מחדש וקצירת איבריהם, שהחלה ב-1999 ועדיין נמשכת (מספר ההרוגים הרשמי עדיין לא ידוע); ורדיפת האויגורים במחנות עבודה בכפייה, שגם היא נמשכת ומספר ההרוגים אינו ידוע.
"אני מספרת להם גם על קצירת האיברים ממתרגלי פאלון גונג [המתרחשת בימים אלה]. הם מקשיבים ואינם מתווכחים. ואז הם בדרך כלל אומרים: 'אני מבין, אני מבין' ומתנערים מהמפלגה. חלק חוששים שמאזינים להם, אבל 70 אחוז מקשיבים לשיחה".
אישה נוספת העובדת במרכז לפרישה מהמפלגה הקומוניסטית היא הגברת יִי-נָאן שעשתה עשרות אלפי שיחות לסין. "אני אומרת להם שלעשיית טוב או רע יהיו השלכות בעתיד. לפעמים אני מדברת עם אנשים שמבצעים ישירות את הפשעים, והם אומרים: 'כבר התנערתי מהמפלגה'. אחרים מפחדים ואינם אומרים זאת. כשאני אומרת שאעזור להם להתנער מהמפלגה, הם משיבים בדרך כלל: 'תודה, תודה'. אבל יש גם אנשים שעברו שטיפת מוח ואינם מאמינים שיהיו השלכות לדברים הרעים שהם מבצעים".
במחשבי המרכז לפרישה מהמפלגה הקומוניסטית נערמים מכתבים מסינים שפרשו. "אני סגן מפקח ברמת המחוז במערכת המשפט בסין", נפתחת אחת ההודעות. "אני מבין כעת את הרודנות והרוע, את טבעה המרושע של המפלגה הקומוניסטית הסינית, ובזאת אני נוטש את המפלגה ואת הארגונים המסונפים לה. אני מנתק את הקשרים שלי למפלגה המרושעת". המכתב מסתיים בחתימת שמו של מי שכתב אותו: וואנג יאנג.
מכתב אחר הגיע מסטודנט משנחאי: "בבית הספר הוכרחתי ללבוש את הצעיף האדום ולהצטרף לארגון 'החלוצים הצעירים' [של המפלגה הקומוניסטית]. תלמידים שסירבו ללבוש את הצעיף האדום הורחקו מהכיתה. אני מצהיר בזאת על התנערותי מארגון 'החלוצים הצעירים'. לצעיף האדום אין כל משמעות עבורי והוא לא מסמל כלום".
אנשים מסין אוחזים בתעודות המאשרות את התנערותם מהמפלגה הקומוניסטית הסינית | צילום: [Benjamin Chasteen/Epoch Times]
"מה שאנחנו, האנשים, מנסים לעשות הוא להוריד מעצמנו את האזיקים, ולא להמתין שהמפלגה תעשה זאת", אמר לנו עורך הדין המפורסם צ'ן גואנג-צ'נג. ב-2012 הגיע צ'ן לכותרות בכלי התקשורת המובילים בעולם, לאחר שהצליח לברוח מסין במבצע מסובך שעירב את השגרירות האמריקנית. בסין הוא שהה ארבע שנים ושלושה חודשים בבית כלא, לאחר שחשף פרשה של הפלות כפויות שפקידים במפלגה הקומוניסטית אילצו נשים לעבור. "השומרים [בבית הכלא] אמרו שהתופעה הזו של התנערות או פרישה מהמפלגה היא עמוקה ושכיחה מאוד בקרב הפקידים בכל מנגנוני המפלגה הקומוניסטית", סיפר צ'ן, "אנשים רבים יודעים שימיה של המפלגה ספורים. השינוי יבוא, הם רק לא יודעים מתי. […] תנועת הפרישה מהמפלגה הקומוניסטית היא גל שהמפלגה אינה יכולה לעצור".
מהמרכז לפרישה מהמפלגה נמסר לנו שכל טופס חתום או מכתב המגיע למרכז לפרישה מהמפלגה הקומוניסטית נבדק על ידי עורכים המנפים הודעות זבל. כעשרה אחוזים מהמכתבים נשלחים בחזרה כדי לאמת את נכונותם. לאחר מכן המרכז מנפיק מספר זיהוי מיוחד לאנשים שמכתבם התקבל, ומעדכן את כמות הפורשים. הוא גם מנפיק תעודה לאלה שפרשו מהמפלגה. יי רונג, מנהלת המרכז לפרישה מהמפלגה הקומוניסטית הסינית, סיפרה לנו כי התעודות מוכרות על ידי שירות ההגירה האמריקני.
אחד הפורשים הוא האן גואנג-שנג, לשעבר מנהל מחנה עבודה בכפייה בסין. הוא סיפר לקיי רובצ'ק, יוצרת סרטים דוקומנטריים, כיצד השתתף בחוסר רצון ובלית ברירה בעינוי אכזרי של ילדה בת 15, ואיך ניסה לשנות את המערכת מבפנים אך נכשל, עד שלבסוף החליט לעזוב את סין כדי להפסיק את מעורבותו בפשעים. האן סיפר על הפחד שחווה, לא ממה שאולי תעשה לו המפלגה פיזית, אלא הפחד ממה שיקרה למוחו – למה הוא יהפוך – אם יישאר על נתיב המפלגה[10]. "זה היה קונפליקט של ערכים", הוא סיפר, "פיתחתי דעות משלי לגבי המפלגה הקומוניסטית הסינית, אבל כמובן שלא אמרתי את זה בקול רם. במשך זמן מה רציתי לחולל שינוי במערכת מבפנים […] אבל מאוחר יותר הבנתי שאני פשוט נמלה זעירה. לא יכולתי לשנות דבר. […] מכיוון שלא הייתה לי דרך לשנות שום דבר, החלטתי שלפחות לא אהיה מעורב בפשע ובחרתי נתיב אחר. בחרתי לעזוב".
רובצ'ק ראיינה גם בכיר במשרד התעמולה הסיני, שופט סיני, קולונל בצבא סין, דיפלומט סיני ועוד – כולם פרשו מהמפלגה הקומוניסטית וערקו למערב.
אחד הפורשים, שהתראיין אלינו בעבר, היה לי פנג-ג'ה, קצין מודיעין במשרד לביטחון המדינה של סין – גוף המקביל למוסד הישראלי. בתחילת שנות ה-2000 הוא החל להפעיל סוכנים ושלח אותם למשימות ריגול במדינות זרות. מה שהפריע ללי היה שהביון הסיני מקצה משאבים אדירים לפעילויות ריגול נגד קבוצות שיש להן אמונה רוחנית בתוך ומחוץ לסין, כמו טיבטים, אויגורים ומתרגלי פאלון גונג. ב-2004 הוא החליט לערוק, ברח לארה"ב, ורק חמש שנים מאוחר יותר העז לפרוש מהמפלגה. הוא נעמד מול הקונסוליה הסינית בניו יורק והכריז על התנערותו מהמפלגה. "הפשעים האלה של המפלגה הקומוניסטית וסבלם של החפים מפשע שברו את לבי, ומצפוני לא יכול היה לאפשר לי להישאר עוד", אמר.
לי פנג-ג'ה, לשעבר קצין מודיעין במשרד לביטחון המדינה של סין | צילום: [Tim Sloan/AFP/Getty Images]
לי צ'ואן-ליאנג, לשעבר סגן ראש עיר בסין, שפרש מהמפלגה הקומוניסטית הסינית | צילום: [Xu Xiuhui/The Epoch Times]
מכה לעשירים
מי שעוד ייאלצו להתמודד עם הנחיות ההגירה החדשות הם עשירי סין. על כך יודע לספר רופרט הוג'ווֵרף, בחור בריטי בשנות ה-40 לחייו משנגחאי, הנהנה בעשור האחרון מעיסוק יוצא דופן: צפייה בעשירי סין. כמעט כל מה שהוא עושה בחייו זה להסתובב במסיבות ולהכיר את האלפיון העליון הסיני. הוג'וורף הוא אחד הזרים המוערכים ביותר בקרב עשירי סין, וכלי התקשורת המרכזיים במערב נוהגים לצטט אותו. במיוחד את הדוח שהוא מפיק מדי שנה, הנקרא Hurun Rich List, שמדווח על שינויים המתרחשים במיליה זה.
רופרט הוג'וורֵף. עוקב מקרוב אחרי עשירי סין | צילום: [Wang Zhao/AFP via Getty Images]
בשורה התחתונה: בשקט בשקט מתרחשת בעשור האחרון בריחה מסיבית של בעלי הון מסין. מי שעוד לא היגר מתכנן לעשות כך ומכין את הקרקע – הוא רוכש בית בחו"ל, משיג דרכונים זרים ושולח לשם את אשתו וילדיו. בעקבות ההנחיה האחרונה של רשויות ההגירה, המיליונרים הסינים שהתעשרו בזכות הקשרים הפוליטיים שלהם למפלגה הקומוניסטית הסינית, ייאלצו כעת להוכיח כי הם התנערו ממנה.
כמובן, כאשר הוג'וורף שואל אותם מדוע הם מהגרים, התשובה הפורמלית היא רצון בחינוך טוב יותר לילדיהם, הזיהום הסביבתי וביטחון המזון. אך הסינולוג פרופ' דיוויד שמבו, הנחשב לאחד המומחים הגדולים בארה"ב לנושא סין, חושב שיש לכך סיבה אחרת. במאמר שפרסם בוולסטריט ג'ורנל הוא כתב: "האליטה הכלכלית של סין כבר עם רגל אחת מחוץ לדלת, והם מוכנים לברוח אם המערכת תתחיל להתפורר"[15].
פרופ' שמבו מסתובב במשך שנים בוועידות לצד בכירי המפלגה הקומוניסטית ומעיד על עצמו כמי שמקורב מאוד לכמה מהם. בארה"ב הוא עומד בראש התוכנית למדיניות סינית באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון. עד לפני שנים מספר הוא נחשב לתומך נלהב של המפלגה הקומוניסטית, למי שבטוח כי סין עומדת להיהפך לכוח יציב שאינו ניתן לעצירה. אבל בשנים האחרונות הוא שינה כיוון בפתאומיות, מכיוון שלדבריו צצו עובדות חדשות שלא ניתן להתעלם מהן.
"סינים עשירים שולחים את ילדיהם ללמוד בחו"ל במספרים חסרי תקדים", הוא כתב בוולסטריט ג'ורנל. "עשירים סינים קונים נכסים בחו"ל במספרים ובמחירי שיא, ומחנים מעבר לים את הנכסים הפיננסיים שלהם. […] כשהאליטה של המדינה – שרבים ממנה הם חברי מפלגה – בורחת במספרים גדולים שכאלה, זה סימן של חוסר ביטחון במשטר ובעתידה של המדינה.
"לפוליטיקה הסינית תמיד הייתה חזות חיצונית תיאטרלית עם אירועים מבוימים כמו הקונגרס שנועד להקרין את כוחה ויציבותה של המפלגה הקומוניסטית הסינית. פקידים ואזרחים יודעים שהם צריכים להתאים את עצמם לריטואלים האלה, להשתתף בהם בעליזות ולחקות סלוגנים רשמיים. […] אבל זה לא יותר מאשר צייתנות סמלית.
"למרות הרושם שנוצר, המערכת הפוליטית של סין שבורה באופן קשה, ואף אחד אינו יודע את זה טוב יותר מאשר המפלגה הקומוניסטית עצמה. המנהיג החזק של סין, שי ג'ין-פינג, מקווה שהאמצעים שהוא נוקט נגד השחיתות ונגד מתנגדיו יצילו את שלטון המפלגה. הוא נחוש להימנע מלהפוך למיכאיל גורבצ'וב של סין – שינהל את נפילתה של המפלגה. אבל במקום להיות האנטיתזה של גורבצ'וב, הוא עשוי לסיים כמוהו".
| .1 | U.S Citizenship and Immigration Services, "USCIS Issues Policy Guidance Regarding Inadmissibility Based on Membership in a Totalitarian Party", October 2 2020 |
|---|---|
| .2 | יוצאים מן הכלל – שיכולים להגר לארה"ב – הם ילדים מתחת לגיל 16, או אנשים שהצטרפו למפלגה בעל כורכם (תחת כפייה למשל), או אנשים שהצטרפו אליה בניסיון להשיג מזון או תעסוקה הכרחית שלא היו יכולים להשיג אחרת |
| .3 | U.S Citizenship and Immigration Services, "Chapter 3 – Immigrant Membership in Totalitarian Party", Policy manual |
| .4 | Eva Fu, "Chinese National Denied US Entry Over Chinese Communist Party Membership: Lawyer", The Epoch Times, October 13 2020 |
| .5 | במגזין זה כתבנו כבר על תנועת הפרישה מהמפלגה הקומוניסטית. הקטעים בכתבה המתארים את התנועה ואת הרציונל שמאחוריה נלקחו מתוך כתבה בגיליון 308 מאפריל 2018 |
| .6 | VOAChinese.com, 美发布新移民政策指南 明确规定禁止共产党员移民美国, October 4 2020 |
| .7 | Vincent J. Schodolski, "Gorbachev: Abandon Communist Dogma", Chicago Tribune, July 1991 |
| .8 | השיחות עם הגברת יאן פו-לאן, עם הגברת יי-נאן ועם עו"ד צ'ן גאונג-צ'נג נערכו באפריל 2018 |
| .9 | Eva Fu, "Grassroots Movement to Reject Chinese Communist Party Gains New Traction Amid Toughening US Stance", The Epoch Times, October 2020 |
| .10 | Kay Rubacek, "Who Are China’s Walking Dead?", Chapter 12, "The Wedge" |
| .11 | Alex Wu, "Former Local Official Flees to the US in Fear of Repercussion From Chinese Regime", The Epoch Times, August 2020 |
| .12 | Web archive (web.archive.org) of http://www.hurun.net/CN/ArticleShow.aspx?nid=1501 |
| .13 | ראו למשל דוח מיוני 2018 באתר Hurun: Hurun Report Releases Immigration and the Chinese HNWIs 2018 |
| .14 | Dexter Roberts, "Almost Half of China's Rich Want to Emigrate", Bloomberg, September 2014 |
| .15 | David Shambaugh, "The Coming Chinese Crackup", The Wall Street Journal, March 6 2015 |
