הרשמה לניוזלטר

* המאמר נכתב בתחילת חודש מאי

איל לוינטר | 8 במאי 2018 | גיאו-פוליטיקה | 5 דק׳

שי ג'ין-פינג עובד על כולם במלחמת הסחר

נשיא סין, שי ג'ין-פינג, חשב שהצליח לעבוד על העולם כשהבטיח בתחילת אפריל שכלכלת סין תיכנס לשלב חדש של "היפתחות", ותפתור באמצעות דיאלוג את בעיות הסחר שלה עם ארה"ב. משקיעים ברחבי תבל הריעו בשמחה, הבורסות עלו ובתקשורת נשמעה אנחת רווחה.

אבל מה הבטיח שי? נכון למועד כתיבת שורות אלה, בסוף אפריל – הוא הבטיח שיקטין את המכס על יבוא מכוניות לסין; שיארגן מחדש את משרד הפטנטים הסיני ואת כוחו לאכוף חוקים המגנים על קניין רוחני בסין; ושיאפשר לחברות מערביות הנכנסות לשוק הסיני להחזיק בנתח גדול יותר מהחברה שלהן (כיום חברות מערביות מאולצות להכניס שותף סיני המקבל 50% מהחברה). אולם צעד זה, כמו גם הצעד הקודם – הגנה על קניין רוחני – הם צעדים שהממשל הסיני כבר מנסה לקדם במשך כמה שנים, מבלי לציין דד-ליין, ומבלי להראות התקדמות משמעותית. זה לא מספיק, וזה לא מציין שלב חדש של "היפתחות".

19 אחוז מהחברות דיווחו שהתבקשו במפורש להעביר את הטכנולוגיה שלהן בתמורה לגישה לשוק הסיני

האם שי הורה ליחידות הסייבר של צבא סין להפסיק לגנוב קניין רוחני מחברות במערב? לא. האם שי הורה לבטל את תכנית "מייד אין צ'יינה 2025" המאלצת חברות זרות הנכנסות לסין להעביר טכנולוגיות לממשל הסיני? לא. האם הוא הודיע שיפסיק לסבסד חברות סיניות המייצרות בגלל זה בעלויות הפסד וממוטטות את המתחרים המערביים שלהן? לא.

epoch26j_Final-cropped-small

איור: יוני גודמן

שי הצליח, נכון למועד כתיבת שורות אלה, לעבוד על הקהילה הבין-לאומית. תכנית "מייד אין צ'יינה 2025", למשל, שחשף ראש ממשלת סין לי קה-צ'יאנג ב-2015, קובעת שעד 2025 לפחות עשר תעשיות סיניות – מתעופה, דרך פיתוח שבבים ועד מכוניות חשמליות – צריכות לפעול ללא תלות בחברות זרות בסין.

איך זה יקרה? גורם בכיר בסין, המייעץ לחברות הסיניות הגדולות ביותר במדינה ועובד בצמוד לאנשי ממשל סינים רמי דרג במפלגה הקומוניסטית, סיפר לאפוק טיימס, באפריל 2017, כי המפלגה הקומוניסטית הסינית מפעילה תכנית "לוחמה כלכלית" שמטרתה להעתיק את הטכנולוגיות האלה מחברות זרות או להעביר אותן לסין בכל דרך אחרת (כך שבסופו של דבר לא יהיה צורך בחברות הזרות). התכנית מיושמת בשלוש דרכים:

דרך א' – חברות סיניות מנסות לרכוש חברות מערביות בחו"ל. "הם שולחים צוותים לארה"ב ולמדינות נוספות – כדי שיצרו שותפויות חדשות", אמר הגורם. לדבריו, הצוותים מגיעים כדי ללמוד באופן ישיר את אומנות המסחר ואת הפעילות העסקית של החברות המערביות. בשלב הראשון הם מנסים לרכוש את החברה וכך לשים יד על הטכנולוגיה שלה, ואם זה לא מצליח הם מנסים "לגנוב, ולהעביר את זה לסין", אומר אותו גורם.

חלק ממבצעי הגניבה נעשים בשיתוף פעולה עם פרויקטים שמפעילים הביון הסיני וצבא סין, כפי שהראנו בתחקיר שפרסמנו בנובמבר 2016. פרויקט 863 למשל, קשור לגניבה מתעשיות הייטק, תכנית 973 קשורה במחקר ופיתוח, ותכנית 211 משמשת את הסינים באוניברסיטאות. לא מדובר רק בגניבת טכנולוגיות, אלא בכל מה שיכול ללמד את הסינים כיצד לתפעל חברה מוצלחת – מודלים עסקיים, מודלים ניהוליים, אסטרטגיות שיווק ועוד. נתונים של הוועדה האמריקנית לגניבת קניין רוחני, מראים שהגניבה הסינית עולה בממוצע כ-300 מיליארד דולר בשנה לחברות האמריקניות ו-1.2 מיליון משרות לכלכלה האמריקנית.

האם הוא ביטל את תכנית "מייד אין צ'יינה 2025" המאלצת חברות זרות להעביר טכנולוגיות לממשל הסיני? לא

דרך ב' – באמצעות סבסוד מאסיבי שמספקים הבנקים הסינים (שבבעלות המשטר הסיני) לחברות הסיניות המקומיות. לפי דו"ח של לשכת המסחר של האיחוד האירופי בסין שפורסם במארס 2017, התכנית הסינית מציבה סיוע כלכלי אדיר – כ-300 מיליארד דולר – לעשר תעשיות בסין. הדו"ח מציין כי הסבסוד יספק יתרון לא הוגן לחברות הסיניות מול החברות הזרות הפועלות בסין, וכך ייאלצו חברות זרות להפסיק בסופו של דבר את פעילותן בסין. מי שרוצה להבין את השלכות הסבסוד הזה, שיסתכל מה קרה בשוק ייצור התאים הסולריים. החברות הסיניות הפכו למובילות עולמיות בשוק לאחר שהציפו אותו בטכנולוגיות תאים סולריים זולים להחריד, מתחת לעלויות הייצור, וגרמו לפשיטת רגל של חברות אירופיות ואמריקניות שלא הצליחו להתחרות במחירים הנמוכים. החברות הסיניות הצליחו לעשות כך כיוון שסובסדו על ידי הבנק לפיתוח סין (CDB) ועל ידי "בנק אוף צ'יינה", שהזרימו להן הון, ומנעו מהן לפשוט רגל.

דרך ג' – לאלץ חברות מערביות הפועלות בסין להעביר את הטכנולוגיות שלהן לממשל הסיני או לשותף הסיני שלהן, בתמורה לגישה לשוק הסיני. עד כמה שזה נשמע הזוי, סקר שפרסמה ב-2017 "המועצה לעסקי ארה"ב-סין" (USCBC), המאגדת כ-200 חברות אמריקניות הפועלות בסין, הראה ש-19 אחוז מהחברות דיווחו שבשנה האחרונה הן התבקשו במפורש ובאופן ישיר להעביר את הטכנולוגיה שלהן בתמורה לגישה לשוק הסיני. מתוכן, 33 אחוז דיווחו שהבקשה הגיעה מגוף בממשל המרכזי, ו-25 אחוז דיווחו שהבקשה הגיעה מהממשל המקומי. סקר דומה שערכה לשכת המסחר של האיחוד האירופי בסין ב-2017, הראה ש-17 אחוז מהחברות שהשיבו לסקר נאלצו להעביר את הטכנולוגיה שלהן לסינים בתמורה לגישה לשוק.

דבריו של שי ג'ין-פינג, שסין "תיפתח", כמובן מבורכים, אבל בינתיים הוא לא הוכיח שברצונו באמת לשנות את כללי המסחר ולהוביל את הכלכלה הסינית לשלב חדש של "היפתחות". בינתיים הוא רק מראה שהוא ממשיך לחזק את אחיזתה של המפלגה הקומוניסטית בחברות הסיניות הממשלתיות, כמו גם הפרטיות.

לפי העיתון Beijing Youth Daily (אחד משופרי המפלגה הקומוניסטית), עד 2015 הוקמו "תאי מפלגה" ב-53 אחוז מהחברות הפרטיות בסין. ב-2017, לפי הצ'יינה דיילי, שופר נוסף של המפלגה הקומוניסטית, הוקמו "תאי מפלגה" כאלה כבר ב-70 אחוז מהחברות הפרטיות, והמספר הולך וגדל.

"תא מפלגתי" הוא ארגון היושב מעל הדרג הניהולי של החברה, ויכול להפוך אותה לפי רצונו לזרוע פוליטית, לזרוע ביון או לזרוע עסקית המשרתת את המפלגה הקומוניסטית. "אנשים לא רוצים לקבל את המצב כפי שהוא ולהכיר במציאות: כל חברה שיש בה תא של המפלגה הקומוניסטית מסוגלת להוציא לפועל פעולות ביון", אמר לנו ריצ׳רד פישר, מומחה למודרניזציה של צבא סין ועמית בכיר במכון החשיבה IASC, המספק הערכות ביטחוניות לממשלת ארה״ב.

החוק הסיני מחייב את כל החברות הסיניות להקים תאים כאלה, ומאמצע 2016 החליט מנהיג סין, שי ג'ין-פינג, להגביר את האכיפה של ההוראה הזו. לפי דיווח ברויטרס, מנהלים מתריסר חברות אירופיות גדולות הפועלות בסין, נפגשו בסוף יולי 2017 בבייג'ינג כדי לדון בתפקידה ההולך וגדל של המפלגה הקומוניסטית בחברות שלהם. חברות פרטיות בסין, כולל חברות זרות, נדרשות עתה להקים ארגון מפלגתי בתוך החברה, דבר שעד לאחרונה התייחסו אליו כעניין סמלי בלבד שלא הייתה לו השלכה ממשית על אופן פעילות החברה. מנהלים שנכחו בפגישה סיפרו לרויטרס כי מופעל עליהם לחץ פוליטי לשנות את תנאי השותפות שלהם עם חברות סיניות כדי שלנציגי המפלגה "תהיה המילה האחרונה" בהחלטות הקשורות בפעילות העסקית של החברה, כולל בהשקעותיה.

שי ג'ין-פינג לא רק שלא עוצר זאת, אלא מאיץ את המגמה.

שתפו את הכתבה:

שי ג'ין-פינג עובד על כולם במלחמת הסחר

* המאמר נכתב בתחילת חודש מאי

איל לוינטר | 8 במאי 2018 | גיאו-פוליטיקה | 8 דק׳

שי ג'ין-פינג | תמונה: Nicolas Asfouri/AFP/Getty Images

נשיא סין, שי ג'ין-פינג, חשב שהצליח לעבוד על העולם כשהבטיח בתחילת אפריל שכלכלת סין תיכנס לשלב חדש של "היפתחות", ותפתור באמצעות דיאלוג את בעיות הסחר שלה עם ארה"ב. משקיעים ברחבי תבל הריעו בשמחה, הבורסות עלו ובתקשורת נשמעה אנחת רווחה.

אבל מה הבטיח שי? נכון למועד כתיבת שורות אלה, בסוף אפריל – הוא הבטיח שיקטין את המכס על יבוא מכוניות לסין; שיארגן מחדש את משרד הפטנטים הסיני ואת כוחו לאכוף חוקים המגנים על קניין רוחני בסין; ושיאפשר לחברות מערביות הנכנסות לשוק הסיני להחזיק בנתח גדול יותר מהחברה שלהן (כיום חברות מערביות מאולצות להכניס שותף סיני המקבל 50% מהחברה). אולם צעד זה, כמו גם הצעד הקודם – הגנה על קניין רוחני – הם צעדים שהממשל הסיני כבר מנסה לקדם במשך כמה שנים, מבלי לציין דד-ליין, ומבלי להראות התקדמות משמעותית. זה לא מספיק, וזה לא מציין שלב חדש של "היפתחות".

19 אחוז מהחברות דיווחו שהתבקשו במפורש להעביר את הטכנולוגיה שלהן בתמורה לגישה לשוק הסיני

האם שי הורה ליחידות הסייבר של צבא סין להפסיק לגנוב קניין רוחני מחברות במערב? לא. האם שי הורה לבטל את תכנית "מייד אין צ'יינה 2025" המאלצת חברות זרות הנכנסות לסין להעביר טכנולוגיות לממשל הסיני? לא. האם הוא הודיע שיפסיק לסבסד חברות סיניות המייצרות בגלל זה בעלויות הפסד וממוטטות את המתחרים המערביים שלהן? לא.

epoch26j_Final-cropped-small

איור: יוני גודמן

שי הצליח, נכון למועד כתיבת שורות אלה, לעבוד על הקהילה הבין-לאומית. תכנית "מייד אין צ'יינה 2025", למשל, שחשף ראש ממשלת סין לי קה-צ'יאנג ב-2015, קובעת שעד 2025 לפחות עשר תעשיות סיניות – מתעופה, דרך פיתוח שבבים ועד מכוניות חשמליות – צריכות לפעול ללא תלות בחברות זרות בסין.

איך זה יקרה? גורם בכיר בסין, המייעץ לחברות הסיניות הגדולות ביותר במדינה ועובד בצמוד לאנשי ממשל סינים רמי דרג במפלגה הקומוניסטית, סיפר לאפוק טיימס, באפריל 2017, כי המפלגה הקומוניסטית הסינית מפעילה תכנית "לוחמה כלכלית" שמטרתה להעתיק את הטכנולוגיות האלה מחברות זרות או להעביר אותן לסין בכל דרך אחרת (כך שבסופו של דבר לא יהיה צורך בחברות הזרות). התכנית מיושמת בשלוש דרכים:

דרך א' – חברות סיניות מנסות לרכוש חברות מערביות בחו"ל. "הם שולחים צוותים לארה"ב ולמדינות נוספות – כדי שיצרו שותפויות חדשות", אמר הגורם. לדבריו, הצוותים מגיעים כדי ללמוד באופן ישיר את אומנות המסחר ואת הפעילות העסקית של החברות המערביות. בשלב הראשון הם מנסים לרכוש את החברה וכך לשים יד על הטכנולוגיה שלה, ואם זה לא מצליח הם מנסים "לגנוב, ולהעביר את זה לסין", אומר אותו גורם.

חלק ממבצעי הגניבה נעשים בשיתוף פעולה עם פרויקטים שמפעילים הביון הסיני וצבא סין, כפי שהראנו בתחקיר שפרסמנו בנובמבר 2016. פרויקט 863 למשל, קשור לגניבה מתעשיות הייטק, תכנית 973 קשורה במחקר ופיתוח, ותכנית 211 משמשת את הסינים באוניברסיטאות. לא מדובר רק בגניבת טכנולוגיות, אלא בכל מה שיכול ללמד את הסינים כיצד לתפעל חברה מוצלחת – מודלים עסקיים, מודלים ניהוליים, אסטרטגיות שיווק ועוד. נתונים של הוועדה האמריקנית לגניבת קניין רוחני, מראים שהגניבה הסינית עולה בממוצע כ-300 מיליארד דולר בשנה לחברות האמריקניות ו-1.2 מיליון משרות לכלכלה האמריקנית.

האם הוא ביטל את תכנית "מייד אין צ'יינה 2025" המאלצת חברות זרות להעביר טכנולוגיות לממשל הסיני? לא

דרך ב' – באמצעות סבסוד מאסיבי שמספקים הבנקים הסינים (שבבעלות המשטר הסיני) לחברות הסיניות המקומיות. לפי דו"ח של לשכת המסחר של האיחוד האירופי בסין שפורסם במארס 2017, התכנית הסינית מציבה סיוע כלכלי אדיר – כ-300 מיליארד דולר – לעשר תעשיות בסין. הדו"ח מציין כי הסבסוד יספק יתרון לא הוגן לחברות הסיניות מול החברות הזרות הפועלות בסין, וכך ייאלצו חברות זרות להפסיק בסופו של דבר את פעילותן בסין. מי שרוצה להבין את השלכות הסבסוד הזה, שיסתכל מה קרה בשוק ייצור התאים הסולריים. החברות הסיניות הפכו למובילות עולמיות בשוק לאחר שהציפו אותו בטכנולוגיות תאים סולריים זולים להחריד, מתחת לעלויות הייצור, וגרמו לפשיטת רגל של חברות אירופיות ואמריקניות שלא הצליחו להתחרות במחירים הנמוכים. החברות הסיניות הצליחו לעשות כך כיוון שסובסדו על ידי הבנק לפיתוח סין (CDB) ועל ידי "בנק אוף צ'יינה", שהזרימו להן הון, ומנעו מהן לפשוט רגל.

דרך ג' – לאלץ חברות מערביות הפועלות בסין להעביר את הטכנולוגיות שלהן לממשל הסיני או לשותף הסיני שלהן, בתמורה לגישה לשוק הסיני. עד כמה שזה נשמע הזוי, סקר שפרסמה ב-2017 "המועצה לעסקי ארה"ב-סין" (USCBC), המאגדת כ-200 חברות אמריקניות הפועלות בסין, הראה ש-19 אחוז מהחברות דיווחו שבשנה האחרונה הן התבקשו במפורש ובאופן ישיר להעביר את הטכנולוגיה שלהן בתמורה לגישה לשוק הסיני. מתוכן, 33 אחוז דיווחו שהבקשה הגיעה מגוף בממשל המרכזי, ו-25 אחוז דיווחו שהבקשה הגיעה מהממשל המקומי. סקר דומה שערכה לשכת המסחר של האיחוד האירופי בסין ב-2017, הראה ש-17 אחוז מהחברות שהשיבו לסקר נאלצו להעביר את הטכנולוגיה שלהן לסינים בתמורה לגישה לשוק.

דבריו של שי ג'ין-פינג, שסין "תיפתח", כמובן מבורכים, אבל בינתיים הוא לא הוכיח שברצונו באמת לשנות את כללי המסחר ולהוביל את הכלכלה הסינית לשלב חדש של "היפתחות". בינתיים הוא רק מראה שהוא ממשיך לחזק את אחיזתה של המפלגה הקומוניסטית בחברות הסיניות הממשלתיות, כמו גם הפרטיות.

לפי העיתון Beijing Youth Daily (אחד משופרי המפלגה הקומוניסטית), עד 2015 הוקמו "תאי מפלגה" ב-53 אחוז מהחברות הפרטיות בסין. ב-2017, לפי הצ'יינה דיילי, שופר נוסף של המפלגה הקומוניסטית, הוקמו "תאי מפלגה" כאלה כבר ב-70 אחוז מהחברות הפרטיות, והמספר הולך וגדל.

"תא מפלגתי" הוא ארגון היושב מעל הדרג הניהולי של החברה, ויכול להפוך אותה לפי רצונו לזרוע פוליטית, לזרוע ביון או לזרוע עסקית המשרתת את המפלגה הקומוניסטית. "אנשים לא רוצים לקבל את המצב כפי שהוא ולהכיר במציאות: כל חברה שיש בה תא של המפלגה הקומוניסטית מסוגלת להוציא לפועל פעולות ביון", אמר לנו ריצ׳רד פישר, מומחה למודרניזציה של צבא סין ועמית בכיר במכון החשיבה IASC, המספק הערכות ביטחוניות לממשלת ארה״ב.

החוק הסיני מחייב את כל החברות הסיניות להקים תאים כאלה, ומאמצע 2016 החליט מנהיג סין, שי ג'ין-פינג, להגביר את האכיפה של ההוראה הזו. לפי דיווח ברויטרס, מנהלים מתריסר חברות אירופיות גדולות הפועלות בסין, נפגשו בסוף יולי 2017 בבייג'ינג כדי לדון בתפקידה ההולך וגדל של המפלגה הקומוניסטית בחברות שלהם. חברות פרטיות בסין, כולל חברות זרות, נדרשות עתה להקים ארגון מפלגתי בתוך החברה, דבר שעד לאחרונה התייחסו אליו כעניין סמלי בלבד שלא הייתה לו השלכה ממשית על אופן פעילות החברה. מנהלים שנכחו בפגישה סיפרו לרויטרס כי מופעל עליהם לחץ פוליטי לשנות את תנאי השותפות שלהם עם חברות סיניות כדי שלנציגי המפלגה "תהיה המילה האחרונה" בהחלטות הקשורות בפעילות העסקית של החברה, כולל בהשקעותיה.

שי ג'ין-פינג לא רק שלא עוצר זאת, אלא מאיץ את המגמה.

שתפו את הכתבה:

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
המהלך הבא במשחק השחמט העולמי – אוקטובר 2021

איל לוינטר

1. רוסיה ולדימיר פוטין ימשיך להילחם בחברות הביג טק רקע צמרת הפוליטיקה הרוסית מאוחדת באמונה שחברות הביג טק או...

מה צפוי לקרות באפגניסטן

איל לוינטר

1. כוחות התנגדות ראשוניים לטליבן על פי מספר דיווחים שקשה לאמת, אמרולה סאלח, סגן נשיא אפגניסטן עד השתלטות הטליבן על קאבול והאיש שטוען...

חברות סיניות הופכות לבלתי ניתנות להשקעה

אנדרס קור

ב-30 ביולי הודיעה רשות ניירות הערך האמריקנית (SEC) כי היא עוצרת הנפקות חדשות של חברות סיניות עד שניתן יהיה להבין ולחשוף טוב...

ביידן יוצא מאפגניסטן, שערוכה כעת למלחמת אזרחים

איל לוינטר

ה-11 בספטמבר הוא הדד-ליין ליציאת הכוחות האמריקניים מאפגניסטן, לאחר 20 שנה בפנים. תאריך סימבולי בלבד, שכן עד תחילת...

המו"מ וההסכם עם איראן – שלושה תרחישים

איל לוינטר

ערב ירידת המגזין לדפוס החלטתי לקחת סיכון ולכתוב על השיחות בין וושינגטון לטהרן בעניין חזרה להסכם הגרעין. הסיכון נובע...

הדמוגרפיה רומזת שממשלות ישראל הבאות ינועו ימינה

איל לוינטר

אף אחד לא יכול לדעת מה יקרה בפוליטיקה המקומית שלנו בעוד שנה. בלתי אפשרי לחזות מה יקרה אפילו בעוד חודש. ולמרות זאת,...

כולנו עומדים למות, אבל האם ממשבר האקלים?

עידן לוי

מהו האיום הגדול ביותר על האנושות? מלחמה גרעינית? פגיעת אסטרואיד? מגפה קטלנית? אם הייתם שואלים אדם מהרחוב, בייחוד אם הוא צעיר,...

האם היהודים תומכים בנו?

לורנס סולומון

אחת מהנחות היסוד השגויות היא שיהודים תומכים ביהודים. המבצע האחרון בעזה, שהעלה ביקורת חריפה נגד ישראל, הזכיר נתון שרבים שוכחים – מרבית...

שתפו: