לאחר שהמפלגה הקומוניסטית הסינית ביטלה, במרץ האחרון, את מגבלת שתי הקדנציות והעניקה לשי ג'ין-פינג סמכות שלטונית לזמן בלתי מוגבל, מרבית הסינולוגים וכלי התקשורת בעולם החלו לעסוק בשאלה האם מנהיג סין ישלוט למשך כל חייו, כמו מאו דזה-דונג.

אותם סינולוגים, אבל, מפספסים את השאלה האמיתית שמבעבעת מתחת לפני השטח בשנים האחרונות – האם משטרו של שי יצליח בכלל לשרוד את אחת המגמות החשובות ביותר כיום בסין, המערערת את יסודות השלטון הסיני: "תנועת הפרישה מהמפלגה הקומוניסטית הסינית", שמצליחה לפורר את בסיס כוחה של המפלגה בסין ושל השליט שבראשה.

אני מתקשרת אליהם ומספרת על פשעים שמבצעת המפלגה הקומוניסטית שהם חברים בה. הם מקשיבים, ואז בד"כ פורשים מהמפלגה

רק תביטו במספרים: כ-300 מיליון סינים, נכון לאפריל 2018, הביעו אי אמון בשלטון ופרשו מהמפלגה הקומוניסטית הסינית. מדובר בגל שצובר תאוצה מאז 2005 ומתחזק בקו ליניארי עולה. נקודת הציון הראשונה הייתה באוגוסט 2011, כש-100 מיליון סינים התנערו מהמפלגה הקומוניסטית – קצב של כ-60 אלף איש ביום; באפריל 2015 המספר הוכפל ל-200 מיליון. וכעבור שלוש שנים, היום, הוא קפץ ל-300 מיליון וממשיך לטפס.

פרישה מהמפלגה או התנערות ממנה (בסינית – "טווי-דאנג") היא פעולה המפרידה את האדם מהמפלגה הקומוניסטית ומההיסטוריה שלה. בדיוק כפי שתושב גרמניה הנאצית בתקופת מלחמת העולם השנייה יצהיר שאינו תומך בפעולות המשטר הנאצי, ואינו חלק מהתנועה הפוליטית שלו. כמובן שלא צריך ללכת רחוק עד לשם. רגע לפני נפילת המשטרים הקומוניסטיים בגוש המזרחי של אירופה בסוף שנות ה-80, נצפתה מגמה דומה של פרישה מהמפלגה הקומוניסטית.

"חודש וחצי לפני קריסת המפלגה הקומוניסטית בצ׳כוסלובקיה, כ-66 אלף איש פרשו מהמפלגה", אמר בראיון לאפוק טיימס ד"ר ג׳אנג טיין-ליאנג, מרצה באוניברסיטת ג׳ורג׳ מייסון בארה״ב, ולשעבר כלכלן בבנק המרכזי של סין. "בהונגריה היו 780 אלף חברי מפלגה. חצי שנה לפני נפילת המפלגה, 120 אלף איש פרשו ממנה; בגרמניה המזרחית היו 2.4 מיליון חברי מפלגה. חודשיים לפני נפילת המשטר שם, העיתון הגרמני Neues Deutschland דיווח כי 200 אלף איש פרשו מהמפלגה".

מגמה דומה נצפתה גם לפני נפילת בריה"מ. מיכאל גורבצ'וב, שהיה נשיא בריה״מ, ניהל ב-1991 ישיבת מליאה שבה דיווח כי 4.2 מיליון איש פרשו מהמפלגה הקומוניסטית של בריה״מ. חודש מאוחר יותר התפרקה בריה״מ והמפלגה הקומוניסטית הוצאה מחוץ לחוק. ד״ר ג׳אנג סבור שבאופן דומה, תנועת הפרישה מהמפלגה הקומוניסטית הסינית מסמנת את נפילתה המתקרבת של המפלגה הקומוניסטית הסינית.

מדוע לפרוש?

מאז שהמפלגה הקומוניסטית תפסה את השלטון בסין, ב-1949, היא מאלצת את האזרחים להישבע לה אמונים. כבר בבית הספר היסודי הילדים מצטרפים לארגון "החלוצים הצעירים", ובטקס ההצטרפות הם נשבעים שיתנו את חייהם למפלגה. כשהם גדלים, הם מבינים שכדי שיוכלו להתקדם בחברה ולבנות קריירה, עליהם להצטרף גם לארגון "הליגה הקומוניסטית הצעירה", או למפלגה עצמה. כך שכמעט כל אדם בסין הצטרף בשלב כלשהו בחייו למפלגה או לאחד הארגונים המסונפים לה.

ב-2005 קם "המרכז לפרישה מהמפלגה הקומוניסטית" שמושבו מחוץ לסין, בעיר ניו יורק. המרכז מאפשר לכל אדם בסין שהצטרף בשלב מסוים בחייו למפלגה או לאחד מהארגונים המסונפים אליה, להתנער מכל קשר למפלגה ומשבועתו אליה ולהביע בה אי אמון. את המהלך ניתן לעשות גם בשם בדוי, באמצעות מילוי טופס חתום באתר אינטרנט או באמצעות הודעה דרך המוקד הטלפוני של התנועה.

המרכז מנוהל על ידי מתנדבים סינים, כמו הגברת יאן פוּ-לָאן. בשיחה עם האפוק טיימס סיפרה יאן שהיא מתקשרת מדי יום לסין, לפקידי ממשל ולאנשים במשרד הביטחון. "אני מתקשרת אליהם לנייד, ומספרת על פשעים חמורים שמבצעת המפלגה הקומוניסטית שהם חברים בה".

היסטוריית הפשעים של המפלגה השלטת בסין ידועה. הנה תמצית שלה: חיסול מעמד בעלי האדמות ב-1949 (כ-100 אלף הרוגים); דיכוי קבוצות דתיות ב-1950 (כ-3 מיליון הרוגים); "הקפיצה הגדולה קדימה" ב-1959 (בין 20 ל-40 מיליון מתים ברעב); "מהפכת התרבות הגדולה" שהתחילה ב-1966 (כ-7.7 מיליון הרוגים); הטבח בכיכר טיאננמן ב-1989 (בין 5,000 ל-10,000 הרוגים); ורדיפת מתרגלי הפאלון גונג שהחלה ב-1999 ולא הסתיימה עדיין (מספר ההרוגים הרשמי עדיין לא ידוע).

"אני מספרת להם גם על קצירת האיברים ממתרגלי פאלון גונג [שמתרחשת בימים אלה]. הם מקשיבים ולא מתווכחים. ואז הם בדרך כלל אומרים: 'אני מבין, אני מבין' ומתנערים מהמפלגה. חלק חוששים שמאזינים להם, אבל 70 אחוז מקשיבים לשיחה".

אישה נוספת שעובדת במרכז לפרישה מהמפלגה הקומוניסטית היא הגברת יי-נאן, שעשתה עד היום עשרות אלפי שיחות לסין. "אני אומרת להם שלעשיית טוב או רע יהיו השלכות בעתיד. לפעמים אני מדברת עם אנשים שמבצעים ישירות את הפשעים, והם אומרים: 'כבר התנערתי מהמפלגה'. אחרים מפחדים ולא אומרים זאת. כשאני אומרת שאעזור להם להתנער מהמפלגה, הם משיבים בדרך כלל: 'תודה, תודה'. אבל יש גם אנשים שעברו שטיפת מוח ואינם מאמינים שיהיו השלכות לדברים הרעים שהם מבצעים".

במחשבי המרכז לפרישה מהמפלגה הקומוניסטית נערמים מדי יום מכתבים מסינים שפרשו. "אני סגן מפקח ברמת המחוז במערכת המשפט בסין", נפתחת אחת ההודעות. "…אני מבין כעת את הרודנות והרוע, את טבעה המרושע של המפלגה הקומוניסטית הסינית, ובזאת אני נוטש את המפלגה ואת הארגונים המסונפים לה. אני מנתק את הקשרים שלי למפלגה המרושעת". המכתב מסתיים בחתימת שמו של מי שכתב אותו: וואנג יאנג.

מכתב אחר הגיע מסטודנט משנגחאי: "בבית הספר הוכרחתי ללבוש את הצעיף האדום ולהצטרף לארגון 'החלוצים הצעירים' [של המפלגה הקומוניסטית]. תלמידים שסירבו ללבוש את הצעיף האדום הורחקו מהכיתה. אני מצהיר בזאת על התנערותי מארגון 'החלוצים הצעירים'. לצעיף האדום אין כל משמעות עבורי והוא לא מסמל כלום".

קצין משטרה בשם ג׳יאן גה, שעבד בכיכר טיאננמן שבבייג'ינג, כותב: "בזמנו השתתפתי ברדיפה נגד מתרגלי פאלון גונג. כעת אני מבין את האמת. בזאת אני מתנער מחברותי בארגון החלוצים הצעירים ובליגה הקומוניסטית הצעירה, ומצהיר שהשבועות שלי אליהם חסרות תוקף".

"מה שאנחנו, האנשים, מנסים לעשות הוא להוריד מעצמנו את האזיקים, ולא נמתין שהמפלגה תעשה זאת", אמר בראיון לאפוק טיימס עורך הדין המפורסם צ'ן גואנג-צ'נג. "אם אי פעם היא תעשה זאת, זה יהיה מכיוון שהיא תראה שאנחנו מסוגלים לעשות זאת בעצמנו".

צ'ן, עו"ד עיוור, עלה ב-2012 לכותרות כלי התקשורת המובילים בעולם, לאחר שהצליח לברוח מסין במבצע מסובך שעירב את השגרירות האמריקנית. בסין הוא שהה ארבע שנים ושלושה חודשים בבית כלא, לאחר שחשף פרשה של הפלות כפויות שפקידים במפלגה הקומוניסטית אילצו נשים לעבור. "השומרים [בבית הכלא] אמרו שהתופעה הזו של התנערות או פרישה מהמפלגה היא עמוקה ושכיחה מאוד בקרב הפקידים בכל מנגנוני המפלגה הקומוניסטית", סיפר צ'ן, "אנשים רבים יודעים שימיה של המפלגה ספורים. השינוי יבוא, הם רק לא יודעים מתי.

"לקבוצה השלטת הזו אין שום אידאולוגיה חוץ מאשר כוח. הם חושבים כי הם יכולים לשלוט בכוח למען האינטרסים האישיים שלהם. אם המפלגה תצעד אי פעם בנתיב אנושי, זה יהיה מכיוון שהיא הוכרחה לעשות כך. תנועת הפרישה מהמפלגה הקומוניסטית היא גל שהמפלגה לא יכולה לעצור. אחרי שאנשים יבינו את הרוע של המפלגה הם ישתמשו בצורת מחשבה שונה להתמודד עם בעיות חברתיות. כך הם גם יוכלו להשפיע על מה שקורה בחברה". אבל, מסכם צ'ן, קודם צריכה לבוא ההבנה ולאחריה הפעולה. "הבנה היא הרמה הראשונה, ופעולה היא השנייה".

מהמרכז לפרישה מהמפלגה נמסר לנו שכל טופס חתום או מכתב שמגיע למרכז לפרישה מהמפלגה הקומוניסטית נבדק על ידי עורכים שמנפים הודעות זבל. כעשרה אחוזים מהמכתבים נשלחים בחזרה כדי לאמת את נכונותם. לאחר מכן המרכז מנפיק מספר זיהוי מיוחד לאנשים שמכתבם התקבל, ומעדכן את כמות הפורשים.

אחד הפורשים היה לי פנג-ג׳ה, קצין מודיעין במשרד לביטחון המדינה של סין – גוף המקביל למוסד הישראלי. בתחילת שנות ה-2000 הוא החל להפעיל סוכנים ושלח אותם למשימות ריגול במדינות זרות.

מה שהפריע ללי היה שהביון הסיני מקצה משאבים אדירים לפעילויות ריגול נגד קבוצות שיש להן אמונה רוחנית בתוך ומחוץ לסין, כמו טיבטים, אויגורים ומתרגלי פאלון גונג. ב-2004 הוא החליט לערוק, ברח לארה"ב, ורק חמש שנים מאוחר יותר העז לפרוש מהמפלגה. הוא נעמד מול הקונסוליה הסינית בניו יורק, והכריז על התנערותו מהמפלגה. "הפשעים האלה של המפלגה הקומוניסטית וסבלם של החפים מפשע שברו את לבי, ומצפוני לא יכול היה לאפשר לי להישאר עוד", אמר.

גם צ׳ן יונג-לין, דיפלומט סיני שעבד במשך 14 שנה במשרד החוץ של סין ובתפקידו האחרון שימש כמזכיר הראשון בקונסוליה הסינית בסידני, פרש מהמפלגה. מתברר שלצ'ן היה עיסוק מיוחד בתפקיד המזכיר הראשון: מעקב אחר פעילי זכויות אדם – מתרגלי פאלון גונג וטיבטים. הרעיון היה לתעד כל פעולה ותנועה שלהם, וכך לאפשר למפלגה לנקוט אמצעים נגדם. "החשכה תיעלם כשיחשפו אותה לאור", הוא אמר בעצרת של התנועה לפרישה מהמפלגה הקומוניסטית. "הפכתי לכלי המשמש את המפלגה לרדוף את בני עמה. זה העיק על מצפוני. ארגיש טוב יותר כשהאמת תיחשף".

גורבצ'וב הבא

בינתיים במלבורן, אוסטרליה, נערכה בחודש מרץ מחאה של מאות מתומכי התנועה שציינו 300 מיליון פרישות. ג'נט רייס, סנטורית בפרלמנט האוסטרלי, אמרה שתנועת הפרישה היא קריאה לחופש, לזכויות אדם ולשלום. גם בהונג קונג נערכה צעדה, בהשתתפות כ-700 איש, במהלכה הביעו פוליטיקאים מקומיים את תמיכתם בתנועה. "המפלגה הקומוניסטית הפכה למושחתת עד העצם", אמר האן ליאן-שן, דובר הליגה להגנה על החופש בהונג קונג. "אנחנו לא יכולים להמשיך לשתוק לגבי הדיכוי שמפעילה המפלגה נגד האנשים בהונג קונג ונגד האנשים הסינים".

שי ג'ין-פינג עשוי בעתיד למצוא עצמו במצב דומה לזה של גורבצ'וב – הרפורמות הליברליות שיוביל במפלגה הקומוניסטית יערערו את המכניזם הפנימי שלה

בארה"ב נערכו עצרות דומות. בכינוס שערכה התנועה בדצמבר 2017 השתתף חבר הקונגרס האמריקני דיינה רורבאכר, שממלא תפקיד בכיר בוועדת הקונגרס ליחסים בין-לאומיים. רורבאכר אמר כי התנועה לפרישה מהמפלגה הקומוניסטית הסינית מעניקה לאנשים הסינים סיכוי לנתק עצמם מהמפלגה ולא להשתייך או להיות שותפים לדיכוי שהיא מפעילה.

כל זה מחזיר אותנו לשי ג'ין-פינג, מנהיג המפלגה הקומוניסטית, שמקפיד לא להתייחס ולא להגיב לתנועת הפרישה שמחלישה ומפרקת את בסיס הכוח שלו. בדומה לחומר שמתפרק לחלקיקים, כך המפלגה והארגונים המסונפים אליה מתפרקים לחלקיקים שמתנתקים מהם. שי במלכוד – אם יגיב, הוא יעניק יחסי ציבור לתנועה ויחזק אותה. אם יתעלם, התנועה תמשיך לצבור תאוצה. מה יעשה?

ב-1985, אחרי שמונה לעמוד בראש המפלגה הקומוניסטית של בריה"מ, החליט מיכאיל גורבצ'וב לקדם רפורמות שורשיות במערכת הסובייטית, שלטענתו הייתה בירוקרטית מדי והציבה מכשול לצמיחה הכלכלית שהייתה בקרשים. בה בעת הוא קידם רפורמות שמטרתן הייתה להפוך את המשטר לליברלי יותר ולשקוף, כלומר לאפשר דרגה מסוימת של חופש ביטוי ומידע.

אולם הרפורמות שקידם גרמו לערעור המכניזם המרכזי של המפלגה. גורבצ'וב רצה לבטל את הבירוקרטיה, אבל לא השכיל להטמיע מנגנוני שוק יעילים, ומהלכיו הובילו לירידה בתפוקה הכלכלית, למחסור ולשביתות. ו"השקיפות" שקידם, שכללה הסרת הטאבו על אינטלקטואלים ואזרחים, אפשרה לאותם אינטלקטואלים לשפוט בביקורתיות את ההיסטוריה של בריה"מ מהיבטים פוליטיים, כלכליים וחברתיים. הרפורמות של גורבצ'וב גם עודדו תנועות אופוזיציה במשטרים הקומוניסטיים בגוש הסובייטי, והפגנות החלו להופיע בתדירות גבוהה יותר. בתוך שלוש שנים המשטרים הקומוניסטיים החלו לקרוס. בהתחלה במדינות הלוויין של בריה"מ, ואחר כך בבריה"מ עצמה.

שי ג'ין-פינג עשוי בעתיד למצוא עצמו במצב מעט דומה – כשמרבית העם הסיני יאבד אמון במפלגה. כאשר שי יגלה שאפילו הפקידים המקיפים אותו לא רוצים עוד להיות חלק ממנה, הוא עשוי לחשוב על רפורמות מבניות וליברליות במפלגה. רפורמות כאלה עשויות לערער, שוב, את המכניזם שלה ובסופו של דבר למוטט אותה.