כששוחחתי לפני שנה וחצי עם גנרל מייקל היידן, לשעבר ראש הסי-איי-איי והאן-אס-אי, המרגל הבכיר ביותר של ארה"ב, הוא סיפר לי על החלטות שביצע בעבר, כאלו שאנשים אחרים בתפקיד דומה לא היו ממהרים לדבר עליהן. הוא סיפר, למשל, על המידע השגוי שסיפק לנשיא בוש (הבן), שגרם לו לצאת למלחמה בעיראק, מתוך אמונה שקיים שם נשק גרעיני. הוא גם לא נרתע לדבר באופן גלוי על פרשת סנודן שהתפרצה בתקופת כהונתו, או על מה שהתחולל בחדרי החדרים של המודיעין לקראת הפצצת הכור הגרעיני בסוריה ב-2007.

אבל באותם ימים של הראיון במארס 2016, ימים אינטנסיביים של לחימה מול דאע"ש, אמר לי לפתע היידן משפט שיכול היה אז להישמע לרבים מנותק מהמציאות: הוא טען שדווקא האובססיה של ארה"ב למלחמה בטרור, מסיחה את תשומת הלב שלה "מהפיל הגדול שיש בחדר". ומי הפיל הגדול בחדר? שאלתי, ותשובתו הייתה חד-משמעית: רוסיה ואחריה סין. "אני חושב שיש הסכמה כללית בקהילת המודיעין האמריקנית שזה המצב", הוא הוסיף.

שנה וחצי מאוחר יותר נראה שדבריו של היידן היו נבואה המגשימה את עצמה, כשרוסיה הצליחה, במידה כזו או אחרת, להתערב במערכת הבחירות של המעצמה הגדולה בעולם ולטלטל מדינה שלמה. "זה היה המבצע החשאי המוצלח ביותר בהיסטוריה", אמר היידן בחודש שעבר בוועידת אספן לביטחון.

כשהיידן דיבר איתי על רוסיה הוא השווה אותה למדינות מאיימות ולא יציבות נוסח איראן וצפון קוריאה. אבל כשהוא דיבר על סין, הוא הרחיק לכת ועבר להשתמש בשפה חריפה אף יותר: אם לא נטפל כמו שצריך בנושא הסיני, יהיו, לדבריו, השלכות קטסטרופליות על העולם. "לעתים קרובות יהיו עימותים בין המדינות, והחשש הגדול שלי הוא שעלול להתרחש קונפליקט גדול, כפי שקרה מול בריה״מ בשיאה של המלחמה הקרה".

הניצחון של דונלד טראמפ בבחירות אמור היה להביא לשינוי מדיניות ברור כלפי סין. בינתיים זה עוד לא קרה. האם גם הנבואה הזאת של היידן תגשים בסופו של דבר את עצמה? נותר להמתין ולראות.