פרופ' דוד פסיג, חוקר עתידים מאוניברסיטת בר אילן, על המגמות העתידיות בישראל, במזה"ת ובעולם
דינה גורדון | 21 בספטמבר 2017 | גיאו-פוליטיקה | 2 דק׳
"יש סיכוי גדול שמדינת ישראל תצטרך לנהל תמרון קרקעי בסוריה ובלבנון"
אילו מגמות חשובות אתה צופה בעתיד הקרוב בישראל ובמזה"ת?
"המזה"ת נכנס למשבר עמוק בו ישויות מדיניות כפי שעוצבו אחר הסכם סייקס-פיקו בשלהי מלחמת העולם הראשונה קורסות, ונוצר ריק ששואב לתוכו תופעות לוואי מגוונות. בהמשך, האזור יתארגן מחדש בווריאציה חדשה. עם זאת, בינתיים למשך כשני עשורים, אחת מתופעות הלוואי היא העדר שלטון מרכזי במדינות השונות במעגלי האיומים הקרובים והרחוקים שמסביב לישראל.
"על אף שישראל מתנהלת בזהירות רבה מאוד כדי שתופעות הלוואי של הריק הזה לא יזלגו לתוך גבולותיה, קשה לראות כיצד קברניטיה לא יעשו טעויות בהתנהלות זהירה זו. בסופו של דבר, היא תישאב לפעולות צבאיות כדי להבטיח את ביטחון תושבי מדינת ישראל מזליגה של מעשי איבה. מבחינה זו יש סיכוי גדול שמדינת ישראל תצטרך בעוד מספר שנים קטן לנהל תמרון קרקעי עמוק בסוריה ובלבנון כדי להדוף את הכאוס השלטוני מגבולותיה. מהלך שכזה ישתלב במהלך גיאו-פוליטי גדול יותר בין המעצמות שפרשו את מטרייתן באזור".
מהן המגמות הגיאו-פוליטיות החשובות שאתה צופה בעולם?
"התיאוריה הגיאוגרפית מצביעה על כך שרוסיה נמצאת בווקטור התנגשות נוסף עם המערב ועם ארה"ב. על אף מאמציו המיוחדים של טראמפ לעקוף את המהמורה ההיסטורית הזו, הדבר כנראה לא יצלח בידו מסיבות פנימיות. רוסיה, המונעת על ידי פחד גיאוגרפי של פלישה למרכז הכוח הפוליטי והכלכלי שלה, תבקש להדוף את הפחד הזה על ידי יצירה מחדש של אזור חיץ בינה לבין כוחות נאט"ו והמערב. בתהליך זה היא תמשיך לדחוף את מטריית השפעתה הצבאית והכלכלית לעבר מדינות מזרח אירופה לשעבר – לעבר ליטא, פולין ועוד. ארה"ב לא תוכל להרשות זאת, ולכן המתח בין רוסיה, מדינות נאט"ו וארה"ב ילך ויגבר. הוא יקבל צורה אלימה במקומות שונים בפריפריה של העימות ביניהם, בגיאורגיה, בסוריה או באסטוניה למשל.
"לכן העשור השלישי של המאה ה-21 עלול להיות מסוכן מאוד לשלום העולם. ההיסטוריה מוכיחה שבדרך כלל העימותים נוצרים מאי הבנות בין מעצמות, ומשיקולים גיאו-פוליטיים מוטעים של מנהיגים. המרכיבים הללו נערמים שוב ביחסים שבין המערב ורוסיה".
המגמות שצפית בעבר התממשו?
"בעשור האחרון פרסמתי שלושה ספרים בהם שטחתי תחזיות מגוונות בתחומי כלכלה, חברה ותהליכים גיאו-פוליטיים. מספר תחזיות המבוססות על מודלים שונים התממשו מאז. העיקריות שבהן עוסקות בכלכלה גלובלית וישראלית ובתהליכים גיאו-פוליטיים אזוריים ועולמיים. בספר 'צופן העתיד' הצגתי מודל המבוסס על הדיבידנד הדמוגרפי שבעזרתו חזיתי משבר כלכלי כלל עולמי שיחל בארה"ב בשנת 2008 ויתפשט למדינות רבות. התברר שלמודל יש מהימנות גבוהה לזהות משברים שכאלה. בעזרת המודל ערכתי תחזית כלכלית גם על מדינת ישראל שמסקנתה הייתה כי ישראל, בניגוד למגמה העולמית, תמשיך לצמוח בקצב טוב, וכי כמעט ולא יורגש בה המשבר העולמי.
"בספר '2048', הצגתי את התיאוריה הגיאוגרפית בעזרתה ניתחתי את המגמות בעימותים הגלובליים והאזוריים. התחזיות בדבר קריסתן של מצרים וסוריה ועלייתה של טורקיה כמעצמה אזורית נחשבה לפני כעשור כבלתי הגיונית, אך התיאוריה הגיאוגרפית היטיבה להצביע עליהן בבירור. מעל הכול, בעזרת התיאוריה זיהיתי שרוסיה תהפוך לאגרסיבית יותר ביחסיה עם שכנותיה ועם ארה"ב. במיוחד את נטייתה לחזור לשטחים שהפקירה בשנת 1991, כמו קרים ואוקראינה".
תמונות: באדיבות דוד פסיג
עוד כתבות של דינה גורדון
תוכן נוסף עבורך
-
ניגריה: לפחות 85 אזרחים נהרגו בשוגג מירי של מזל"ט צבאי
דורון פסקין
-
ה-CDC האמריקני החליף את המושג "נשים בהריון" ב"אנשים בהריון"
יובל גומא
-
איראן הצטרפה למירוץ לחלל: טוענת ששיגרה בהצלחה קפסולה המסוגלת לשאת יצורים חיים
דורון פסקין
-
הספינה שנתפסה על ידי החות'ים הפכה לאטרקציה תיירותית בתימן
דורון פסקין
-
רישומי בנק: ג'ו ביידן קיבל ב-2018 תשלומים חודשיים מהחשבון העסקי של בנו, שהיה מעורב בעסקאות בסין ובאוקראינה
דורון פסקין
"יש סיכוי גדול שמדינת ישראל תצטרך לנהל תמרון קרקעי בסוריה ובלבנון"
פרופ' דוד פסיג, חוקר עתידים מאוניברסיטת בר אילן, על המגמות העתידיות בישראל, במזה"ת ובעולם
דינה גורדון | 21 בספטמבר 2017 | גיאו-פוליטיקה | 2 דק׳
תמונות: באדיבות דוד פסיג
אילו מגמות חשובות אתה צופה בעתיד הקרוב בישראל ובמזה"ת?
"המזה"ת נכנס למשבר עמוק בו ישויות מדיניות כפי שעוצבו אחר הסכם סייקס-פיקו בשלהי מלחמת העולם הראשונה קורסות, ונוצר ריק ששואב לתוכו תופעות לוואי מגוונות. בהמשך, האזור יתארגן מחדש בווריאציה חדשה. עם זאת, בינתיים למשך כשני עשורים, אחת מתופעות הלוואי היא העדר שלטון מרכזי במדינות השונות במעגלי האיומים הקרובים והרחוקים שמסביב לישראל.
"על אף שישראל מתנהלת בזהירות רבה מאוד כדי שתופעות הלוואי של הריק הזה לא יזלגו לתוך גבולותיה, קשה לראות כיצד קברניטיה לא יעשו טעויות בהתנהלות זהירה זו. בסופו של דבר, היא תישאב לפעולות צבאיות כדי להבטיח את ביטחון תושבי מדינת ישראל מזליגה של מעשי איבה. מבחינה זו יש סיכוי גדול שמדינת ישראל תצטרך בעוד מספר שנים קטן לנהל תמרון קרקעי עמוק בסוריה ובלבנון כדי להדוף את הכאוס השלטוני מגבולותיה. מהלך שכזה ישתלב במהלך גיאו-פוליטי גדול יותר בין המעצמות שפרשו את מטרייתן באזור".
מהן המגמות הגיאו-פוליטיות החשובות שאתה צופה בעולם?
"התיאוריה הגיאוגרפית מצביעה על כך שרוסיה נמצאת בווקטור התנגשות נוסף עם המערב ועם ארה"ב. על אף מאמציו המיוחדים של טראמפ לעקוף את המהמורה ההיסטורית הזו, הדבר כנראה לא יצלח בידו מסיבות פנימיות. רוסיה, המונעת על ידי פחד גיאוגרפי של פלישה למרכז הכוח הפוליטי והכלכלי שלה, תבקש להדוף את הפחד הזה על ידי יצירה מחדש של אזור חיץ בינה לבין כוחות נאט"ו והמערב. בתהליך זה היא תמשיך לדחוף את מטריית השפעתה הצבאית והכלכלית לעבר מדינות מזרח אירופה לשעבר – לעבר ליטא, פולין ועוד. ארה"ב לא תוכל להרשות זאת, ולכן המתח בין רוסיה, מדינות נאט"ו וארה"ב ילך ויגבר. הוא יקבל צורה אלימה במקומות שונים בפריפריה של העימות ביניהם, בגיאורגיה, בסוריה או באסטוניה למשל.
"לכן העשור השלישי של המאה ה-21 עלול להיות מסוכן מאוד לשלום העולם. ההיסטוריה מוכיחה שבדרך כלל העימותים נוצרים מאי הבנות בין מעצמות, ומשיקולים גיאו-פוליטיים מוטעים של מנהיגים. המרכיבים הללו נערמים שוב ביחסים שבין המערב ורוסיה".
המגמות שצפית בעבר התממשו?
"בעשור האחרון פרסמתי שלושה ספרים בהם שטחתי תחזיות מגוונות בתחומי כלכלה, חברה ותהליכים גיאו-פוליטיים. מספר תחזיות המבוססות על מודלים שונים התממשו מאז. העיקריות שבהן עוסקות בכלכלה גלובלית וישראלית ובתהליכים גיאו-פוליטיים אזוריים ועולמיים. בספר 'צופן העתיד' הצגתי מודל המבוסס על הדיבידנד הדמוגרפי שבעזרתו חזיתי משבר כלכלי כלל עולמי שיחל בארה"ב בשנת 2008 ויתפשט למדינות רבות. התברר שלמודל יש מהימנות גבוהה לזהות משברים שכאלה. בעזרת המודל ערכתי תחזית כלכלית גם על מדינת ישראל שמסקנתה הייתה כי ישראל, בניגוד למגמה העולמית, תמשיך לצמוח בקצב טוב, וכי כמעט ולא יורגש בה המשבר העולמי.
"בספר '2048', הצגתי את התיאוריה הגיאוגרפית בעזרתה ניתחתי את המגמות בעימותים הגלובליים והאזוריים. התחזיות בדבר קריסתן של מצרים וסוריה ועלייתה של טורקיה כמעצמה אזורית נחשבה לפני כעשור כבלתי הגיונית, אך התיאוריה הגיאוגרפית היטיבה להצביע עליהן בבירור. מעל הכול, בעזרת התיאוריה זיהיתי שרוסיה תהפוך לאגרסיבית יותר ביחסיה עם שכנותיה ועם ארה"ב. במיוחד את נטייתה לחזור לשטחים שהפקירה בשנת 1991, כמו קרים ואוקראינה".