כניסה
הרשמה לניוזלטר

הרשת החברתית המצליחה בעולם רוצה לחדור לסין, ואפילו מפתחת תוכנת צנזורה. איזה מחיר ערכי היא מוכנה לשלם, ומדוע גם הפרטים שלנו צפויים לעבור לבייג'ינג?

איל לוינטר | 13 בינואר 2017 | גיאו-פוליטיקה | 13 דק׳

החליפה האדומה של מארק צוקרברג

הרומן ביניהם התחיל בתור לשירותים במסיבה באוניברסיטת הרווארד. ״הוא היה מעין חנון כזה שפשוט עמד שם״, סיפרה פריסיליה צ׳אן, בחורה סינית שלמדה רפואה באוניברסיטה. הם התחילו לדבר. הוא הציע לה עבודה בפייסבוק, היא הציעה לו סוכריית ליקריץ׳, ומשם האהבה החלה לפרוח.

במארס 2011, אחרי כמה שנים של זוגיות, הקשר ביניהם עלה מדרגה – הם פתחו עמוד פייסבוק לכלבלב המשותף שלהם ״ביסט״, ורשמו את עצמם כהוריו. זה נראה כמו רגע השיא, אבל אז, כעבור שבועיים נחתה פצצה – החנון שהפך למיליארדר שינה סטטוס בפייסבוק: ״נשוי לפריסיליה צ׳אן״.

צ׳אן היא אמריקנית שגדלה במסצ׳וסטס, מה שלא הפריע לצמד לנסוע לעתים תכופות לסין לטיולי שורשים אצל משפחתה. אבל הנסיעות נהפכו בהמשך לביזנס. ב-2014 צוקרברג כבר הופיע מול סטודנטים באוניברסיטת "טסינג חואה" המפורסמת בבייג׳ינג.

כמו ילד נלהב הוא דיבר אליהם במנדרינית קלוקלת במבטא כבד וסיפר להם על כל הדברים שהוא מכיר ואוהב בתרבות הסינית: אוכל, אישתו ומשפחתה של אישתו. ״אני מנסה ללמוד את השפה״, אמר לסטודנטים בחיוך, והמשיך את ההרצאה מבלי לומר אפילו מילה אחת על העובדה שאף אחד בקהל לא יכול להיכנס לפייסבוק מאז 2009, כשהמשטר הוסיף את החברה לרשימה השחורה, לצד טוויטר, יוטיוב ואינסטגרם.

קניתי עותקים של הספר (של מנהיג סין) לקולגות שלי. אני רוצה שהם יבינו מה זה סוציאליזם עם מאפיינים סיניים

לא עברו חודשיים, והתקשורת הסינית פרסמה תמונה: צוקרברג במשרדי פייסבוק בעמק הסיליקון, מארח לא אחר מאשר את צאר האינטרנט של סין, לו ווי. לו עמד באותה תקופה בראש מנהל הסייבר הסיני והיה אחראי, הלכה למעשה, לצנזורה על האינטרנט בסין. מאז הוא כבר מונה לתפקיד סגן ראש משרד התעמולה הסיני.

בפגישה בין השניים נצפה פרט מעניין על שולחנו של צוקרברג – ספר של מנהיג סין שי ג׳ין-פינג (The governance of china) המכיל אוסף נאומים שלו. צוקרברג ביקש מחבריו בפייסבוק לקרוא אותו. ״קניתי עותקים של הספר לקולגות שלי״, הוא צוטט באתר חדשות סיני . ״אני רוצה שהם יבינו מה זה סוציאליזם עם מאפיינים סיניים״.

״צוקרברג הוא גאון אינטרנט, ומייסד אימפריית פייסבוק״, הגיב לכך הו ג׳יה, פעיל זכויות אדם סיני ידוע. ״אבל הבנתו את הפוליטיקה הסינית דומה לזו של ילד בן שלוש ולא של מבוגר בן 30״.

ניטרליות מסוכנת

לא עברו כמה ימים, ואישה טיבטית ששמה דזהרינג וו-הסר, נדהמה לגלות שפוסט שפרסמה, המוחה נגד דיכוי העם הטיבטי, נמחק על ידי פייסבוק.

וו-הסר היא סופרת טיבטית החיה בבייג׳ינג. מדי פעם היא מתחברת לשירות וי-פי-אן המאפשר לה לעקוף את ״חומת האש הסינית״ (הכינוי שניתן למערכת הצנזורה על האינטרנט בסין) להתחבר לפייסבוק ולפרסם פוסטים בפרופיל שלה. ״עברו שש שנים מאז שהצטרפתי לפייסבוק״, חשבה לעצמה וו-הסר, ״וזו הפעם הראשונה שפייסבוק מוחקת פוסט שלי״.

קריקטורה שפורסמה אחרי שצוקרברג אירח במשרדו את האיש שאחראי על הצנזורה בסין | צילום מסך

קריקטורה שפורסמה אחרי שצוקרברג אירח במשרדו את האיש שאחראי על הצנזורה בסין | צילום מסך

וו-הסר הרגישה רע. ״בסין, הפוסטים שלי ברשתות החברתיות (כמו ״וויבו״, א״ל) נתונים כל הזמן לצנזורה של משרד התעמולה, אפילו כל החשבונות שלי נמחקו במקביל״, היא כתבה באתר China Change. ״בדיוק כדי להימנע מכך, החלטתי לדלג מעל חומת האש הגדולה ולהיכנס לאתרים מחוץ לסין, כולל פייסבוק״.

פייסבוק הגיבה למקרה: היא טענה שהיא מאפשרת לאנשים לשתף חוויות, אבל לפעמים החוויות מערבות אלימות, כמו במקרה של וו-הסר שפרסמה וידאו של טיבטי המצית עצמו במחאה על הדיכוי. מכיוון שהיו אנשים שהתנגדו לווידאו, ומכיוון שלפייסבוק אין כרגע כלים המאפשרים לה לאזן בין חופש הביטוי לאלימות, החברה החליטה להוריד את הסרטון.

התגובה הניטרלית של פייסבוק גרמה לוו-הסר לתהות: האם באותו האופן שפייסבוק מצנזרת תכנים של קיצוניים דתיים המעודדים לרצח ופיגועים, היא צריכה גם לצנזר, בשם הניטרליות, תכנים של אנשים שנרדפים ומוחים על כך?

צוקרברג ואשתו, פריסיליה צ'אן. ביקשו ממנהיג סין לתת שם לבת שלהם | תמונה: MOLLY-RILEY/AFP/Getty-Images

צוקרברג ואשתו, פריסיליה צ'אן. ביקשו ממנהיג סין לתת שם לבת שלהם | תמונה: MOLLY-RILEY/AFP/Getty-Images

בסוף אותו חודש קרה מקרה דומה. פייסבוק נעלה את חשבון הפייסבוק של הכותב הסיני ליאו יי-וו, המתגורר בגרמניה, אחרי שפרסם תמונה של אקטיביסט סיני רץ ערום למחצה ברחובות שטוקהולם, כשתמונתו של מאו דזה-דונג מסתירה את איבר מינו. ״סוג המחאה הזה נפוץ מאוד במערב, כמו אצל להקת הפוסי ריוט ברוסיה ואצל מוסיקאים ואקטיביסטים אחרים״, אמר ליאו בראיון לאפוק טיימס. ״מאו דזה-דונג רצח כל כך הרבה אנשים, הוא רצח יותר אנשים מהיטלר, והוא גם היה משוגע על סקס. מה הבעיה במחאה הזו? מה שפייסבוק עשו החזיר אותי לסין״.

״זה לא מספיק שלפייסבוק יהיה ׳פייס׳״, כתבה וו-הסר, ״חייבת להיות לה גם אמונה. היא חייבת לראות ולהבין את משמעות וערך התמונה. כשפייסבוק מתיימרת להיות ניטרלית, היא צריכה לזכור את דבריו של חתן פרס נובל לשלום, אלי ויזל: ׳אנחנו חייבים לנקוט צד. ניטרליות מסייעת למדכא, אף פעם לא לקורבן׳״.

האירוניה היא שכמה ימים אחר כך, ב-9 בינואר 2015, בעקבות הטבח ב"צ׳רלי הבדו", שבו נרצחו עובדי המגזין הצרפתי לאחר שפרסמו קריקטורה המעליבה את מוחמד – צוקרברג כתב בדף הפייסבוק שלו כי לפני כמה שנים קיצוניים פקיסטניים איימו על חייו, לאחר שפייסבוק סירבה להוריד תוכן שהעליב את מוחמד. ״עמדנו על כך מכיוון שקולות שונים – אפילו אם הם מעליבים – יכולים להפוך את העולם למקום טוב ומעניין יותר״, כתב צוקרברג. ״אנחנו אף לא נותנים למדינה אחת או לקבוצה של אנשים לקבוע מה אנשים יכולים לשתף ברחבי העולם… זה מה שכולנו צריכים לדחות – קבוצה של קיצוניים שמנסה להשתיק את קולותיהם ודעותיהם של כל יתר האנשים מסביב לעולם. לא אתן לזה לקרות בפייסבוק״.

חומת האש של פייסבוק

עברו תשעה חודשים, ונראה היה שמשהו השתנה בצוקרברג. האיש שנהג לנאום באירועים מיוחדים בטי-שירט אפור או בסְוֶצֶ׳ר הקפוצ׳ון האהוב עליו, הגיע בספטמבר 2015, לפגישה הראשונה עם מנהיג המפלגה הקומוניסטית שי ג׳ין-פינג, בחליפה מחויטת ועניבה. איך לא, בצבע אדום.

צוקרברג וראש ממשלת סין, לי קה-צ'יאנג | תמונה: Kenzaburo-Fukuhara/Pool/Getty-Images

צוקרברג וראש ממשלת סין, לי קה-צ'יאנג | תמונה: Kenzaburo-Fukuhara/Pool/Getty-Images

בדף הפייסבוק שלו הוא כתב שהיה לו הכבוד לפגוש את שי, ושבמשך זמן רב הוא מחזר אחר השוק הסיני. ב״דיילי מייל״ הבריטי פורסם כי צוקרברג אף פנה לשי במנדרינית וביקש ממנהיג סין לבחור שם לתינוק שלו שעוד לא נולד. כמה זה נכון, לא ברור, אבל לפי האתר, זה קרה במהלך ארוחת ערב בבית הלבן, ושי סירב.

אבל סירובו של מנהיג סין לא עצר את הבליץ של צוקרברג למדינה האסייתית. במארס 2016 הוא כבר נפגש עם שר התעמולה הסיני בכבודו ובעצמו. אחר כך הוא יצא לריצה ברחובות בייג׳ינג, תחת זיהום אוויר קשה, ללא מסכה. ״נהדר לחזור לבייג׳ינג!״, הוא כתב בפייסבוק שלו. ג׳ושוע וואנג, אחד ממנהיגי הסטודנטים בהונג קונג, תהה: ״ואיך בדיוק הוא מעדכן את הפייסבוק שלו מסין?״

מסר ברור יותר מזה צוקרברג לא יכול היה להעביר – הוא רוצה להיכנס לסין, בכל מחיר. הוא מוכן לוותר על בריאותו, הוא מוכן לתת לסיני זר להחליט על שם הבת שלו, והכי חמור – הוא מוכן לוותר על הקפוצ׳ון שלו. נותרה רק שאלה אחת – האם הוא יהיה מוכן לוותר גם על הערכים שלו?

יכול להיות שמנכ״ל לינקדין, ג׳ף וויינר, משמש עבורו מודל לחיקוי. כשוויינר התבקש לומר איך יתמודד עם דרישות צנזורה שונות בסין, לנוכח התרחבות לינקדין במדינה, הוא אמר: ״לינקדין תומכת בחופש הביטוי ולא מסכימה באופן בסיסי עם צנזורה ממשלתית״. נשמע טוב, אבל אז הוא הוסיף שלינקדין לא רוצה למנוע מסינים את ההזדמנות להתחבר ללינקדין, ולכן החברה תיישם את המגבלות הסיניות על התוכן ״עד ההיקף הדרוש״, הוא כתב בבלוג שלו.

ואיך בדיוק הוא מעדכן את הפייסבוק שלו מסין? צוקרברג, אחרי הפגישה עם שר התעמולה | צילום מסך

ואיך בדיוק הוא מעדכן את הפייסבוק שלו מסין? צוקרברג, אחרי הפגישה עם שר התעמולה | צילום מסך

בנקודה הזו התגלו התפתחויות מעניינות. אם עד כה צוקרברג עשה מאמצים רבים לטפח קשרי חוץ עם ההנהגה הסינית, כעת התגלה שהוא גם עושה מאמצעים עצומים פנימיים, בתוך פייסבוק עצמה. בנובמבר 2016 הניו יורק טיימס דיווח כי בשקט, בשקט, הרשת החברתית פיתחה במשרדיה תוכנה המסוגלת לצנזר פוסטים המופיעים בפיד של אנשים באזורים גאוגרפיים שונים. שלושה עובדי פייסבוק בהווה ובעבר, סיפרו לעיתון שהתוכנה נועדה לסייע לפייסבוק להיכנס לסין ושצוקרברג תמך במהלך והגן עליו.

פייסבוק למעשה כבר צנזרה פוסטים שפורסמו באזורים גאוגרפיים שונים בעולם, לאחר שממשלות פנו אליה וביקשו להוריד את התוכן מכיוון שלטענתן הוא מפר את החוק המקומי. אם פייסבוק הגיעה למסקנה שהתוכן אכן מפר את החוק המקומי, היא מנעה את הגישה אליו באזור הרלוונטי. בישראל למשל, הממשלה עשויה לפנות לפייסבוק ולבקש לחסום תוכן המסית לפיגועים נגד ישראלים. בצרפת, הממשלה כבר פנתה לפייסבוק כדי להסיר תוכן המציג תמונות של קורבנות מתקפת טרור.

אבל הפיצ׳ר החדש שפייסבוק מפתחת כעת לוקח את כל זה לרמה אחרת לגמרי – הוא יאפשר לה למנוע פרסום פוסטים בסין, עוד לפני שהם פורסמו. וכדי לא ללכלך את הידיים, פייסבוק לא מתכוונת לצנזר את הפוסטים בעצמה, אלא לתת לגוף שלישי לעשות את זה עבורה. למשל, לחברה שותפה. נניח, לחברה העובדת עם משרד התעמולה.

עסקים עם האח הגדול הסיני

אם זה יקרה, פייסבוק לא רק תצטרך לחסום פוסטים של סינים בתוך סין, אלא גם לחסום פוסטים בנושאים רגישים פוליטית מחוץ לסין, כדי שגם אותם אף אחד לא יראה בסין. הרי זה כל הרעיון של הרשת החברתית – שכולם יהיו מקושרים לכולם. לכן אם בא לי להדביק על הדף של חבר שלי בסין פוסט עם קישור לכתבה על זכויות אדם, אני אמור להצליח לעשות זאת, ופייסבוק תצטרך לחסום את זה.

אבל בייג׳ינג תרצה יותר מזה. היא תרצה לאטום נקודות חדירה נוספות, וייתכן שתדרוש מפייסבוק לעקוב אחר אזרחי סין גם כשהם יוצאים לחו״ל. נשמע הזוי? דבר דומה קורה כבר היום עם כרטיסי SIM סיניים. כשסיני מדליק את המכשיר הנייד שלו מחוץ לסין בעזרת סים סיני, הכרטיס מזהה שהוא מגיע מסין, וממשיך לקשר אותו לספק הסיני שמצנזר את האתרים שהוא גולש אליהם. בשנים האחרונות מצטברות תלונות בדיוק על זה.

הפגישה עם שי ג'ין-פינג (עומד עם הגב), ולצדו לו ווי, סגן שר התעמולה של סין | תמונה: Ted-S.-Warren/Pool/Getty-Images

הפגישה עם שי ג'ין-פינג (עומד עם הגב), ולצדו לו ווי, סגן שר התעמולה של סין | תמונה: Ted-S.-Warren/Pool/Getty-Images

גם אם בייג׳ינג לא תבקש לעקוב אחר סינים השוהים בחו״ל, היא עשויה לרצות דבר אחר, וכאן נכנס לתמונה השותף הסיני שיפעיל את תוכנת הצנזורה של פייסבוק. כדי לפעול, השותף הסיני מחויב לציית לא רק לצנזורה של המפלגה, אלא גם לחוקים שלה. סעיף 11 בחוק ביטחון המדינה שהגדירה המפלגה הקומוניסטית, קובע כי אם המפלגה הקומוניסטית או הביון הסיני ירצו לקבל גישה ישירה למחשבי השותפה הסינית של פייסבוק ולציוד התקשורת שלה, הם יוכלו לקבל את הגישה הזו על פי חוק. כך הם יוכלו לקבל את נתוני המשתמשים, כולל מידע משיחות פרטיות. לא קשה לדמיין מה הם יכולים לעשות עם הנתונים, כפי שנראה עוד מעט.

לזה יש להוסיף את סעיף 18 ב״חוק למלחמה בטרור״ שעבר בדצמבר 2015 – המאלץ חברות מערביות בסין לשתף פעולה עם המשטר במטרה למנוע פעילויות טרור, ואף לתת לו גישה ללא פחות מאשר קוד המקור של הטכנולוגיה – קודש הקודשים שהחברה פיתחה במאמצים רבים.

עד כמה שזה נשמע הזוי, יב״מ כבר שיתפה פעולה, כשנתנה למשטר הסיני להציץ לקוד המקור של חלק ממוצריה. לפי החברה, זה נעשה ״במתחם מאובטח״ שבו לא התאפשר לאנשי הממשל הסינים להוציא את הקוד מהחדר או לשנות אותו באיזושהי צורה.

האם פייסבוק, שרוצה למצוא חן בעיני הסינים, תאפשר להם להציץ לקוד המקור שלה?

מה הדירוג שלך?

אבל לא רק הנתונים האישיים של הסינים שיגלשו בפייסבוק יעברו לביון הסיני, אלא גם הנתונים שלנו עשויים לעבור. תחשבו מה יקרה כשהחבר הסיני שלי יגיב לפוסט שאני מפרסם בישראל בנושא זכויות אדם ואחר כך ישתף אותו. הפוסט, המכיל את הפרטים האישיים שלי, ייצמד לפרופיל האישי של החבר הסיני, ויעבור לשרתי החברה השותפה של פייסבוק שאמורה לצנזר אותו. משם המרחק לשרתי הממשל הסיני קצר.

מה יעשו השלטונות עם המידע עלי? כדי לקבל רמז לכך אפשר לחזור ליוני 2015, כשמערכת הגנה אמריקנית ששמה ״איינשטיין״ התריעה כי גורם זר חדר למחשבי ״המשרד לניהול כוח אדם״ (OPM) של הממשל האמריקני, השומר נתונים על מיליוני עובדי ממשל בהווה ובעבר.

האקרים סינים העובדים עבור ממשלת סין, התברר מאוחר יותר, הצליחו לחדור פנימה ולגנוב מידע מסווג על כ-21 מיליון עובדי ממשל: מספרי ביטוח לאומי, עבר צבאי, כתובות, תאריכי לידה וגרוע מכך – את זהותם של כל אלה שעברו סיווג בטחוני דרך המשרד.

זו לא הייתה הפריצה היחידה. חמישה חודשים קודם לכן נפרצה Anthem, אחת מחברות ביטוח הבריאות הגדולות בארה״ב, ונגנב ממנה מידע אישי של כ-80 מיליון לקוחות. גם את זה בצעו האקרים סינים.

מה הם עשו עם המידע? ״סין לא מעוניינת להרוויח כסף מהמידע שהיא גונבת״, אמר לאפוק טיימס אדם מאיירס, סגן נשיא חברת CrowdStrike – אחת מקבוצות המחקר שאיתרו את ההאקרים. ״היא משיגה כמה שיותר מידע על כמה שיותר אנשים, ותשתמש בו בעתיד בצורה זו או אחרת״.

איזה שימוש יהיה במידע? מתברר כי הממשל הסיני מפתח תוכנה היודעת לקשר בין כל הזהויות ופרטי המידע שנגנבים ולהגיע לתובנות חשובות, סיפר לאפוק טיימס גורם בסין שסייע לפתח את התוכנה. מקורות סינים נוספים ששוחחנו עימם אישרו את דבריו.

התוכנה, כך על פי אותו גורם, תאפשר ליצור פרופיל מקיף על כל אדם בישראל או בארה״ב, לדרג ולמיין אותו לפי קטגוריות. ״סין תוכל בקלות וביעילות להזין ׳רשימת קניות׳ של טכנולוגיות והמצאות שהיא מעוניינת לגנוב, והתוכנה תגיד לאיזה אדם יש גישה לטכנולוגיה ואיך אפשר להפעיל עליו לחץ״, אמר לאפוק טיימס קאסי פלמינג, מנכ״ל BlackOps Partners, המספקת מודיעין וייעוץ ל-500 החברות הגדולות בארה״ב שרוצות להגן על המידע המסחרי שברשותן.

הרעיון הוא לגלות למי מאיתנו יש חולשות שאפשר לנצל. אם לדוגמה יש לי סיווג בטחוני גבוה והם מגלים שאחד ההורים שלי נמצא כעת בבית חולים וחסר לו כסף, הם יציעו ״לעזור לי כלכלית״ בתמורה למשהו שאתן להם.

בתוך סין תושק עד 2020 מערכת דומה, שתדרג כל אדם ותיתן לו ציון, כפי שכבר דיווחנו בכתבה קודמת. ככל הנראה המערכת תתמקד בשאלה האם האדם הוא אזרח טוב המשרת את האינטרסים של המפלגה הקומוניסטית, ותדע להעניש מי שלא ילך לפי הקו המפלגתי.

אמנם מידע על אופן פעולת המערכת עדיין מעורפל, אולם דבר אחד כבר ברור עכשיו: הדירוג יאפשר לממשל הסיני להרים או להפיל אנשים שהממשל אינו אוהב בסין. רופאים, אנשי ממשל ושופטים יקבלו ציון שיקבע אם יתקדמו בעבודתם או יפוטרו.

כדי להפיק דירוג כזה המערכת תעקוב אחר הפעילות האינטרנטית של הציבור. הפצת דעות ויראליות בפייסבוק למשל, פעולה שהשלטון הסיני מכנה ״הפצת שמועות״, תזכה בציון נמוך ואפילו במאסר; כך גם יקרה למי שיפרסם מידע על מתרגלי פאלון גונג הנרדפים בסין או חדשות נכונות שהמשטר אינו מעוניין שיתפרסמו, למשל על נפילת הבורסה בשנגחאי (מידע שהשלטון אסר לפרסם לאחר נפילת הבורסה ביולי האחרון).

האם זה שווה את זה?

פייסבוק שוקלת בימים אלה כמה חלופות נוספות שיאפשרו לה לחדור לשוק הסיני, מלבד תוכנת הצנזורה, אמרו עובדי החברה לניו יורק טיימס. בכל מקרה, כיוון הרוח ברור ומשקף את התיאבון העצום שיש לה. אם בשנה שעברה החברה הרוויחה כ-2 מיליארד דולר מ-1.7 מיליארד משתמשים, ב-2017 היא מקווה לחדור לשוק הסיני ולצרף אליה, בפוטנציאל, עוד כ-600 מיליון איש שיגדילו את הרווח (הפוטנציאלי) שלה ביותר ממיליארד דולר.

זה לא יהיה לה פשוט בכלל. לא מעט ענקיות אינטרנט מערביות כבר ניסו לחדור לסין בעבר. ״זה שיתוף פעולה מבחיל״, אמרו על כך חברי קונגרס אמריקנים כבר ב-2006, לאחר שיאהו, גוגל ומיקרוסופט החליטו לצנזר תוכן.

הבעיה היא ששיתופי הפעולה ״המבחילים״ האלה לא הפכו את החברות למוצלחות בסין, ולמעשה אין עד היום שום דוגמה לחברה מערבית בסקטור של פייסבוק שהצליחה שם – לא גוגל, לא אינסטגרם, לא ווטסאפ ולא טוויטר. לינקדין, שכמעט ואין לה מתחרים בסין, היא אולי דוגמה חריגה בנוף הזה, למרות שקהל המשתמשים שלה בסין כמעט זהה לזה שיש לה בבריטניה למשל. ״אפל״ גם היא לא מצליחה לצמוח באופן משמעותי בסין, ולפני כמה חודשים ענקית התחבורה ״אובר״ ויתרה על השוק הסיני ומכרה את עסקיה למתחרה הסינית שלה.

כך שלא רק ששיתופי הפעולה ״המבחילים״ לא הביאו הצלחה לחברות, אלא שהם גם לא החלישו את הצנזורה, כפי שקיוו בתמימותן חלק מהחברות, ולא שיפרו את מצב זכויות האדם. להיפך – הם חיזקו את מאמצי המשטר לצנזר את חופש הביטוי של אזרחי סין והכשירו אותו. ״יאהו״ אפילו סיפקה לרשויות הסיניות מידע על אקטיביסטים, וגרמה להם להיכלא. מיקרוסופט סגרה בלוג של אקטיביסט ידוע, וגוגל צנזרה תוצאות חיפוש רגישות פוליטית בסין.

אם יש משהו שההיסטוריה לימדה אותנו זה שעסקאות מהסוג הזה פשוט לא שוות את המחיר הכלכלי והמוסרי שלהן. אבל פייסבוק עדיין לא סגרה עסקה, ויש לה אפשרות לשקול שוב, מה המחיר שהיא מוכנה לשלם.

תמונה: Justin Sullivan/Getty Images

החליפה האדומה של מארק צוקרברג

הרשת החברתית המצליחה בעולם רוצה לחדור לסין, ואפילו מפתחת תוכנת צנזורה. איזה מחיר ערכי היא מוכנה לשלם, ומדוע גם הפרטים שלנו צפויים לעבור לבייג'ינג?

איל לוינטר | 13 בינואר 2017 | גיאו-פוליטיקה | 12 דק׳

תמונה: Justin Sullivan/Getty Images

הרומן ביניהם התחיל בתור לשירותים במסיבה באוניברסיטת הרווארד. ״הוא היה מעין חנון כזה שפשוט עמד שם״, סיפרה פריסיליה צ׳אן, בחורה סינית שלמדה רפואה באוניברסיטה. הם התחילו לדבר. הוא הציע לה עבודה בפייסבוק, היא הציעה לו סוכריית ליקריץ׳, ומשם האהבה החלה לפרוח.

במארס 2011, אחרי כמה שנים של זוגיות, הקשר ביניהם עלה מדרגה – הם פתחו עמוד פייסבוק לכלבלב המשותף שלהם ״ביסט״, ורשמו את עצמם כהוריו. זה נראה כמו רגע השיא, אבל אז, כעבור שבועיים נחתה פצצה – החנון שהפך למיליארדר שינה סטטוס בפייסבוק: ״נשוי לפריסיליה צ׳אן״.

צ׳אן היא אמריקנית שגדלה במסצ׳וסטס, מה שלא הפריע לצמד לנסוע לעתים תכופות לסין לטיולי שורשים אצל משפחתה. אבל הנסיעות נהפכו בהמשך לביזנס. ב-2014 צוקרברג כבר הופיע מול סטודנטים באוניברסיטת "טסינג חואה" המפורסמת בבייג׳ינג.

כמו ילד נלהב הוא דיבר אליהם במנדרינית קלוקלת במבטא כבד וסיפר להם על כל הדברים שהוא מכיר ואוהב בתרבות הסינית: אוכל, אישתו ומשפחתה של אישתו. ״אני מנסה ללמוד את השפה״, אמר לסטודנטים בחיוך, והמשיך את ההרצאה מבלי לומר אפילו מילה אחת על העובדה שאף אחד בקהל לא יכול להיכנס לפייסבוק מאז 2009, כשהמשטר הוסיף את החברה לרשימה השחורה, לצד טוויטר, יוטיוב ואינסטגרם.

קניתי עותקים של הספר (של מנהיג סין) לקולגות שלי. אני רוצה שהם יבינו מה זה סוציאליזם עם מאפיינים סיניים

לא עברו חודשיים, והתקשורת הסינית פרסמה תמונה: צוקרברג במשרדי פייסבוק בעמק הסיליקון, מארח לא אחר מאשר את צאר האינטרנט של סין, לו ווי. לו עמד באותה תקופה בראש מנהל הסייבר הסיני והיה אחראי, הלכה למעשה, לצנזורה על האינטרנט בסין. מאז הוא כבר מונה לתפקיד סגן ראש משרד התעמולה הסיני.

בפגישה בין השניים נצפה פרט מעניין על שולחנו של צוקרברג – ספר של מנהיג סין שי ג׳ין-פינג (The governance of china) המכיל אוסף נאומים שלו. צוקרברג ביקש מחבריו בפייסבוק לקרוא אותו. ״קניתי עותקים של הספר לקולגות שלי״, הוא צוטט באתר חדשות סיני . ״אני רוצה שהם יבינו מה זה סוציאליזם עם מאפיינים סיניים״.

״צוקרברג הוא גאון אינטרנט, ומייסד אימפריית פייסבוק״, הגיב לכך הו ג׳יה, פעיל זכויות אדם סיני ידוע. ״אבל הבנתו את הפוליטיקה הסינית דומה לזו של ילד בן שלוש ולא של מבוגר בן 30״.

ניטרליות מסוכנת

לא עברו כמה ימים, ואישה טיבטית ששמה דזהרינג וו-הסר, נדהמה לגלות שפוסט שפרסמה, המוחה נגד דיכוי העם הטיבטי, נמחק על ידי פייסבוק.

וו-הסר היא סופרת טיבטית החיה בבייג׳ינג. מדי פעם היא מתחברת לשירות וי-פי-אן המאפשר לה לעקוף את ״חומת האש הסינית״ (הכינוי שניתן למערכת הצנזורה על האינטרנט בסין) להתחבר לפייסבוק ולפרסם פוסטים בפרופיל שלה. ״עברו שש שנים מאז שהצטרפתי לפייסבוק״, חשבה לעצמה וו-הסר, ״וזו הפעם הראשונה שפייסבוק מוחקת פוסט שלי״.

קריקטורה שפורסמה אחרי שצוקרברג אירח במשרדו את האיש שאחראי על הצנזורה בסין | צילום מסך

קריקטורה שפורסמה אחרי שצוקרברג אירח במשרדו את האיש שאחראי על הצנזורה בסין | צילום מסך

וו-הסר הרגישה רע. ״בסין, הפוסטים שלי ברשתות החברתיות (כמו ״וויבו״, א״ל) נתונים כל הזמן לצנזורה של משרד התעמולה, אפילו כל החשבונות שלי נמחקו במקביל״, היא כתבה באתר China Change. ״בדיוק כדי להימנע מכך, החלטתי לדלג מעל חומת האש הגדולה ולהיכנס לאתרים מחוץ לסין, כולל פייסבוק״.

פייסבוק הגיבה למקרה: היא טענה שהיא מאפשרת לאנשים לשתף חוויות, אבל לפעמים החוויות מערבות אלימות, כמו במקרה של וו-הסר שפרסמה וידאו של טיבטי המצית עצמו במחאה על הדיכוי. מכיוון שהיו אנשים שהתנגדו לווידאו, ומכיוון שלפייסבוק אין כרגע כלים המאפשרים לה לאזן בין חופש הביטוי לאלימות, החברה החליטה להוריד את הסרטון.

התגובה הניטרלית של פייסבוק גרמה לוו-הסר לתהות: האם באותו האופן שפייסבוק מצנזרת תכנים של קיצוניים דתיים המעודדים לרצח ופיגועים, היא צריכה גם לצנזר, בשם הניטרליות, תכנים של אנשים שנרדפים ומוחים על כך?

צוקרברג ואשתו, פריסיליה צ'אן. ביקשו ממנהיג סין לתת שם לבת שלהם | תמונה: MOLLY-RILEY/AFP/Getty-Images

צוקרברג ואשתו, פריסיליה צ'אן. ביקשו ממנהיג סין לתת שם לבת שלהם | תמונה: MOLLY-RILEY/AFP/Getty-Images

בסוף אותו חודש קרה מקרה דומה. פייסבוק נעלה את חשבון הפייסבוק של הכותב הסיני ליאו יי-וו, המתגורר בגרמניה, אחרי שפרסם תמונה של אקטיביסט סיני רץ ערום למחצה ברחובות שטוקהולם, כשתמונתו של מאו דזה-דונג מסתירה את איבר מינו. ״סוג המחאה הזה נפוץ מאוד במערב, כמו אצל להקת הפוסי ריוט ברוסיה ואצל מוסיקאים ואקטיביסטים אחרים״, אמר ליאו בראיון לאפוק טיימס. ״מאו דזה-דונג רצח כל כך הרבה אנשים, הוא רצח יותר אנשים מהיטלר, והוא גם היה משוגע על סקס. מה הבעיה במחאה הזו? מה שפייסבוק עשו החזיר אותי לסין״.

״זה לא מספיק שלפייסבוק יהיה ׳פייס׳״, כתבה וו-הסר, ״חייבת להיות לה גם אמונה. היא חייבת לראות ולהבין את משמעות וערך התמונה. כשפייסבוק מתיימרת להיות ניטרלית, היא צריכה לזכור את דבריו של חתן פרס נובל לשלום, אלי ויזל: ׳אנחנו חייבים לנקוט צד. ניטרליות מסייעת למדכא, אף פעם לא לקורבן׳״.

האירוניה היא שכמה ימים אחר כך, ב-9 בינואר 2015, בעקבות הטבח ב"צ׳רלי הבדו", שבו נרצחו עובדי המגזין הצרפתי לאחר שפרסמו קריקטורה המעליבה את מוחמד – צוקרברג כתב בדף הפייסבוק שלו כי לפני כמה שנים קיצוניים פקיסטניים איימו על חייו, לאחר שפייסבוק סירבה להוריד תוכן שהעליב את מוחמד. ״עמדנו על כך מכיוון שקולות שונים – אפילו אם הם מעליבים – יכולים להפוך את העולם למקום טוב ומעניין יותר״, כתב צוקרברג. ״אנחנו אף לא נותנים למדינה אחת או לקבוצה של אנשים לקבוע מה אנשים יכולים לשתף ברחבי העולם… זה מה שכולנו צריכים לדחות – קבוצה של קיצוניים שמנסה להשתיק את קולותיהם ודעותיהם של כל יתר האנשים מסביב לעולם. לא אתן לזה לקרות בפייסבוק״.

חומת האש של פייסבוק

עברו תשעה חודשים, ונראה היה שמשהו השתנה בצוקרברג. האיש שנהג לנאום באירועים מיוחדים בטי-שירט אפור או בסְוֶצֶ׳ר הקפוצ׳ון האהוב עליו, הגיע בספטמבר 2015, לפגישה הראשונה עם מנהיג המפלגה הקומוניסטית שי ג׳ין-פינג, בחליפה מחויטת ועניבה. איך לא, בצבע אדום.

צוקרברג וראש ממשלת סין, לי קה-צ'יאנג | תמונה: Kenzaburo-Fukuhara/Pool/Getty-Images

צוקרברג וראש ממשלת סין, לי קה-צ'יאנג | תמונה: Kenzaburo-Fukuhara/Pool/Getty-Images

בדף הפייסבוק שלו הוא כתב שהיה לו הכבוד לפגוש את שי, ושבמשך זמן רב הוא מחזר אחר השוק הסיני. ב״דיילי מייל״ הבריטי פורסם כי צוקרברג אף פנה לשי במנדרינית וביקש ממנהיג סין לבחור שם לתינוק שלו שעוד לא נולד. כמה זה נכון, לא ברור, אבל לפי האתר, זה קרה במהלך ארוחת ערב בבית הלבן, ושי סירב.

אבל סירובו של מנהיג סין לא עצר את הבליץ של צוקרברג למדינה האסייתית. במארס 2016 הוא כבר נפגש עם שר התעמולה הסיני בכבודו ובעצמו. אחר כך הוא יצא לריצה ברחובות בייג׳ינג, תחת זיהום אוויר קשה, ללא מסכה. ״נהדר לחזור לבייג׳ינג!״, הוא כתב בפייסבוק שלו. ג׳ושוע וואנג, אחד ממנהיגי הסטודנטים בהונג קונג, תהה: ״ואיך בדיוק הוא מעדכן את הפייסבוק שלו מסין?״

מסר ברור יותר מזה צוקרברג לא יכול היה להעביר – הוא רוצה להיכנס לסין, בכל מחיר. הוא מוכן לוותר על בריאותו, הוא מוכן לתת לסיני זר להחליט על שם הבת שלו, והכי חמור – הוא מוכן לוותר על הקפוצ׳ון שלו. נותרה רק שאלה אחת – האם הוא יהיה מוכן לוותר גם על הערכים שלו?

יכול להיות שמנכ״ל לינקדין, ג׳ף וויינר, משמש עבורו מודל לחיקוי. כשוויינר התבקש לומר איך יתמודד עם דרישות צנזורה שונות בסין, לנוכח התרחבות לינקדין במדינה, הוא אמר: ״לינקדין תומכת בחופש הביטוי ולא מסכימה באופן בסיסי עם צנזורה ממשלתית״. נשמע טוב, אבל אז הוא הוסיף שלינקדין לא רוצה למנוע מסינים את ההזדמנות להתחבר ללינקדין, ולכן החברה תיישם את המגבלות הסיניות על התוכן ״עד ההיקף הדרוש״, הוא כתב בבלוג שלו.

ואיך בדיוק הוא מעדכן את הפייסבוק שלו מסין? צוקרברג, אחרי הפגישה עם שר התעמולה | צילום מסך

ואיך בדיוק הוא מעדכן את הפייסבוק שלו מסין? צוקרברג, אחרי הפגישה עם שר התעמולה | צילום מסך

בנקודה הזו התגלו התפתחויות מעניינות. אם עד כה צוקרברג עשה מאמצים רבים לטפח קשרי חוץ עם ההנהגה הסינית, כעת התגלה שהוא גם עושה מאמצעים עצומים פנימיים, בתוך פייסבוק עצמה. בנובמבר 2016 הניו יורק טיימס דיווח כי בשקט, בשקט, הרשת החברתית פיתחה במשרדיה תוכנה המסוגלת לצנזר פוסטים המופיעים בפיד של אנשים באזורים גאוגרפיים שונים. שלושה עובדי פייסבוק בהווה ובעבר, סיפרו לעיתון שהתוכנה נועדה לסייע לפייסבוק להיכנס לסין ושצוקרברג תמך במהלך והגן עליו.

פייסבוק למעשה כבר צנזרה פוסטים שפורסמו באזורים גאוגרפיים שונים בעולם, לאחר שממשלות פנו אליה וביקשו להוריד את התוכן מכיוון שלטענתן הוא מפר את החוק המקומי. אם פייסבוק הגיעה למסקנה שהתוכן אכן מפר את החוק המקומי, היא מנעה את הגישה אליו באזור הרלוונטי. בישראל למשל, הממשלה עשויה לפנות לפייסבוק ולבקש לחסום תוכן המסית לפיגועים נגד ישראלים. בצרפת, הממשלה כבר פנתה לפייסבוק כדי להסיר תוכן המציג תמונות של קורבנות מתקפת טרור.

אבל הפיצ׳ר החדש שפייסבוק מפתחת כעת לוקח את כל זה לרמה אחרת לגמרי – הוא יאפשר לה למנוע פרסום פוסטים בסין, עוד לפני שהם פורסמו. וכדי לא ללכלך את הידיים, פייסבוק לא מתכוונת לצנזר את הפוסטים בעצמה, אלא לתת לגוף שלישי לעשות את זה עבורה. למשל, לחברה שותפה. נניח, לחברה העובדת עם משרד התעמולה.

עסקים עם האח הגדול הסיני

אם זה יקרה, פייסבוק לא רק תצטרך לחסום פוסטים של סינים בתוך סין, אלא גם לחסום פוסטים בנושאים רגישים פוליטית מחוץ לסין, כדי שגם אותם אף אחד לא יראה בסין. הרי זה כל הרעיון של הרשת החברתית – שכולם יהיו מקושרים לכולם. לכן אם בא לי להדביק על הדף של חבר שלי בסין פוסט עם קישור לכתבה על זכויות אדם, אני אמור להצליח לעשות זאת, ופייסבוק תצטרך לחסום את זה.

אבל בייג׳ינג תרצה יותר מזה. היא תרצה לאטום נקודות חדירה נוספות, וייתכן שתדרוש מפייסבוק לעקוב אחר אזרחי סין גם כשהם יוצאים לחו״ל. נשמע הזוי? דבר דומה קורה כבר היום עם כרטיסי SIM סיניים. כשסיני מדליק את המכשיר הנייד שלו מחוץ לסין בעזרת סים סיני, הכרטיס מזהה שהוא מגיע מסין, וממשיך לקשר אותו לספק הסיני שמצנזר את האתרים שהוא גולש אליהם. בשנים האחרונות מצטברות תלונות בדיוק על זה.

הפגישה עם שי ג'ין-פינג (עומד עם הגב), ולצדו לו ווי, סגן שר התעמולה של סין | תמונה: Ted-S.-Warren/Pool/Getty-Images

הפגישה עם שי ג'ין-פינג (עומד עם הגב), ולצדו לו ווי, סגן שר התעמולה של סין | תמונה: Ted-S.-Warren/Pool/Getty-Images

גם אם בייג׳ינג לא תבקש לעקוב אחר סינים השוהים בחו״ל, היא עשויה לרצות דבר אחר, וכאן נכנס לתמונה השותף הסיני שיפעיל את תוכנת הצנזורה של פייסבוק. כדי לפעול, השותף הסיני מחויב לציית לא רק לצנזורה של המפלגה, אלא גם לחוקים שלה. סעיף 11 בחוק ביטחון המדינה שהגדירה המפלגה הקומוניסטית, קובע כי אם המפלגה הקומוניסטית או הביון הסיני ירצו לקבל גישה ישירה למחשבי השותפה הסינית של פייסבוק ולציוד התקשורת שלה, הם יוכלו לקבל את הגישה הזו על פי חוק. כך הם יוכלו לקבל את נתוני המשתמשים, כולל מידע משיחות פרטיות. לא קשה לדמיין מה הם יכולים לעשות עם הנתונים, כפי שנראה עוד מעט.

לזה יש להוסיף את סעיף 18 ב״חוק למלחמה בטרור״ שעבר בדצמבר 2015 – המאלץ חברות מערביות בסין לשתף פעולה עם המשטר במטרה למנוע פעילויות טרור, ואף לתת לו גישה ללא פחות מאשר קוד המקור של הטכנולוגיה – קודש הקודשים שהחברה פיתחה במאמצים רבים.

עד כמה שזה נשמע הזוי, יב״מ כבר שיתפה פעולה, כשנתנה למשטר הסיני להציץ לקוד המקור של חלק ממוצריה. לפי החברה, זה נעשה ״במתחם מאובטח״ שבו לא התאפשר לאנשי הממשל הסינים להוציא את הקוד מהחדר או לשנות אותו באיזושהי צורה.

האם פייסבוק, שרוצה למצוא חן בעיני הסינים, תאפשר להם להציץ לקוד המקור שלה?

מה הדירוג שלך?

אבל לא רק הנתונים האישיים של הסינים שיגלשו בפייסבוק יעברו לביון הסיני, אלא גם הנתונים שלנו עשויים לעבור. תחשבו מה יקרה כשהחבר הסיני שלי יגיב לפוסט שאני מפרסם בישראל בנושא זכויות אדם ואחר כך ישתף אותו. הפוסט, המכיל את הפרטים האישיים שלי, ייצמד לפרופיל האישי של החבר הסיני, ויעבור לשרתי החברה השותפה של פייסבוק שאמורה לצנזר אותו. משם המרחק לשרתי הממשל הסיני קצר.

מה יעשו השלטונות עם המידע עלי? כדי לקבל רמז לכך אפשר לחזור ליוני 2015, כשמערכת הגנה אמריקנית ששמה ״איינשטיין״ התריעה כי גורם זר חדר למחשבי ״המשרד לניהול כוח אדם״ (OPM) של הממשל האמריקני, השומר נתונים על מיליוני עובדי ממשל בהווה ובעבר.

האקרים סינים העובדים עבור ממשלת סין, התברר מאוחר יותר, הצליחו לחדור פנימה ולגנוב מידע מסווג על כ-21 מיליון עובדי ממשל: מספרי ביטוח לאומי, עבר צבאי, כתובות, תאריכי לידה וגרוע מכך – את זהותם של כל אלה שעברו סיווג בטחוני דרך המשרד.

זו לא הייתה הפריצה היחידה. חמישה חודשים קודם לכן נפרצה Anthem, אחת מחברות ביטוח הבריאות הגדולות בארה״ב, ונגנב ממנה מידע אישי של כ-80 מיליון לקוחות. גם את זה בצעו האקרים סינים.

מה הם עשו עם המידע? ״סין לא מעוניינת להרוויח כסף מהמידע שהיא גונבת״, אמר לאפוק טיימס אדם מאיירס, סגן נשיא חברת CrowdStrike – אחת מקבוצות המחקר שאיתרו את ההאקרים. ״היא משיגה כמה שיותר מידע על כמה שיותר אנשים, ותשתמש בו בעתיד בצורה זו או אחרת״.

איזה שימוש יהיה במידע? מתברר כי הממשל הסיני מפתח תוכנה היודעת לקשר בין כל הזהויות ופרטי המידע שנגנבים ולהגיע לתובנות חשובות, סיפר לאפוק טיימס גורם בסין שסייע לפתח את התוכנה. מקורות סינים נוספים ששוחחנו עימם אישרו את דבריו.

התוכנה, כך על פי אותו גורם, תאפשר ליצור פרופיל מקיף על כל אדם בישראל או בארה״ב, לדרג ולמיין אותו לפי קטגוריות. ״סין תוכל בקלות וביעילות להזין ׳רשימת קניות׳ של טכנולוגיות והמצאות שהיא מעוניינת לגנוב, והתוכנה תגיד לאיזה אדם יש גישה לטכנולוגיה ואיך אפשר להפעיל עליו לחץ״, אמר לאפוק טיימס קאסי פלמינג, מנכ״ל BlackOps Partners, המספקת מודיעין וייעוץ ל-500 החברות הגדולות בארה״ב שרוצות להגן על המידע המסחרי שברשותן.

הרעיון הוא לגלות למי מאיתנו יש חולשות שאפשר לנצל. אם לדוגמה יש לי סיווג בטחוני גבוה והם מגלים שאחד ההורים שלי נמצא כעת בבית חולים וחסר לו כסף, הם יציעו ״לעזור לי כלכלית״ בתמורה למשהו שאתן להם.

בתוך סין תושק עד 2020 מערכת דומה, שתדרג כל אדם ותיתן לו ציון, כפי שכבר דיווחנו בכתבה קודמת. ככל הנראה המערכת תתמקד בשאלה האם האדם הוא אזרח טוב המשרת את האינטרסים של המפלגה הקומוניסטית, ותדע להעניש מי שלא ילך לפי הקו המפלגתי.

אמנם מידע על אופן פעולת המערכת עדיין מעורפל, אולם דבר אחד כבר ברור עכשיו: הדירוג יאפשר לממשל הסיני להרים או להפיל אנשים שהממשל אינו אוהב בסין. רופאים, אנשי ממשל ושופטים יקבלו ציון שיקבע אם יתקדמו בעבודתם או יפוטרו.

כדי להפיק דירוג כזה המערכת תעקוב אחר הפעילות האינטרנטית של הציבור. הפצת דעות ויראליות בפייסבוק למשל, פעולה שהשלטון הסיני מכנה ״הפצת שמועות״, תזכה בציון נמוך ואפילו במאסר; כך גם יקרה למי שיפרסם מידע על מתרגלי פאלון גונג הנרדפים בסין או חדשות נכונות שהמשטר אינו מעוניין שיתפרסמו, למשל על נפילת הבורסה בשנגחאי (מידע שהשלטון אסר לפרסם לאחר נפילת הבורסה ביולי האחרון).

האם זה שווה את זה?

פייסבוק שוקלת בימים אלה כמה חלופות נוספות שיאפשרו לה לחדור לשוק הסיני, מלבד תוכנת הצנזורה, אמרו עובדי החברה לניו יורק טיימס. בכל מקרה, כיוון הרוח ברור ומשקף את התיאבון העצום שיש לה. אם בשנה שעברה החברה הרוויחה כ-2 מיליארד דולר מ-1.7 מיליארד משתמשים, ב-2017 היא מקווה לחדור לשוק הסיני ולצרף אליה, בפוטנציאל, עוד כ-600 מיליון איש שיגדילו את הרווח (הפוטנציאלי) שלה ביותר ממיליארד דולר.

זה לא יהיה לה פשוט בכלל. לא מעט ענקיות אינטרנט מערביות כבר ניסו לחדור לסין בעבר. ״זה שיתוף פעולה מבחיל״, אמרו על כך חברי קונגרס אמריקנים כבר ב-2006, לאחר שיאהו, גוגל ומיקרוסופט החליטו לצנזר תוכן.

הבעיה היא ששיתופי הפעולה ״המבחילים״ האלה לא הפכו את החברות למוצלחות בסין, ולמעשה אין עד היום שום דוגמה לחברה מערבית בסקטור של פייסבוק שהצליחה שם – לא גוגל, לא אינסטגרם, לא ווטסאפ ולא טוויטר. לינקדין, שכמעט ואין לה מתחרים בסין, היא אולי דוגמה חריגה בנוף הזה, למרות שקהל המשתמשים שלה בסין כמעט זהה לזה שיש לה בבריטניה למשל. ״אפל״ גם היא לא מצליחה לצמוח באופן משמעותי בסין, ולפני כמה חודשים ענקית התחבורה ״אובר״ ויתרה על השוק הסיני ומכרה את עסקיה למתחרה הסינית שלה.

כך שלא רק ששיתופי הפעולה ״המבחילים״ לא הביאו הצלחה לחברות, אלא שהם גם לא החלישו את הצנזורה, כפי שקיוו בתמימותן חלק מהחברות, ולא שיפרו את מצב זכויות האדם. להיפך – הם חיזקו את מאמצי המשטר לצנזר את חופש הביטוי של אזרחי סין והכשירו אותו. ״יאהו״ אפילו סיפקה לרשויות הסיניות מידע על אקטיביסטים, וגרמה להם להיכלא. מיקרוסופט סגרה בלוג של אקטיביסט ידוע, וגוגל צנזרה תוצאות חיפוש רגישות פוליטית בסין.

אם יש משהו שההיסטוריה לימדה אותנו זה שעסקאות מהסוג הזה פשוט לא שוות את המחיר הכלכלי והמוסרי שלהן. אבל פייסבוק עדיין לא סגרה עסקה, ויש לה אפשרות לשקול שוב, מה המחיר שהיא מוכנה לשלם.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
"אותה פסיכולוגיה שאנחנו משייכים לתחום הריפוי – משמשת עכשיו כנשק נגד הילדים"

מאיה מזרחי

"התקשרנו למשטרה כי קלי הרסה את החדר שלה ופגעה באימה", סיפרו הוריה של קלי בת ה-15 לד"ר...

כעת כל אחד יכול להשמיד את אוכלוסיית היתושים המסוכנים באזורו

רקפת תבור

תושבים בקליפורניה הבחינו בשנים האחרונות שיתושים מסוג "אדס מצרי", המקושרים להופעת נגיף הזיקה הגורם נזק...

האם ניתן לגרום לשרירים להיות עוצמתיים יותר באמצעות כוח המחשבה?

רקפת תבור

דויד ונועה עמדו בפתח הדלת, לבושים בבגדי התעמלות ומוכנים לריצת הערב שלהם. דויד הציב לעצמו מטרה – לשבור את...

טכנולוגיות חדשות להנדסה גנטית של מזון נכנסות כעת בקצב הולך וגובר. מי מפקח על זה?

רקפת תבור

מאות שנים עסק האדם ב"הכלאה". הוא זיווג באופן מלאכותי בין מינים דומים יחסית של צמחים...

המהלך הבא במשחק השחמט העולמי – ינואר 2023

איל לוינטר

1. ארה"ב האם האיומים על ישראל שלא לקדם מדיניות ימנית יישארו רטוריים בלבד? רקע בחודשיים האחרונים נשמעו קולות בקהילה...

עד היום לא הכירה הרפואה המערבית ב"תעלות אנרגיה". כעת מדענים טוענים שמצאו דרך לראות אותן

רקפת תבור

המקורות של "ספר הרפואה הפנימית של הקיסר הצהוב", המוכר גם בשמו הסיני "חואנג...

האם נמצאה דרך לקרוא מחשבות, באמצעות מכונה?

רקפת תבור

"אל תגיד דבר. אני לא רוצה לדעת את שמך, אני לא רוצה לדעת דבר עליך. אני הולך לקרוא את מחשבותיך", אמר ד"ר אמט "דוק" בראון למרטי הצעיר...

המלחמה על החקלאים: בעולם מעבירים חוקים המגבילים את ייצור המזון ומעלים מחירים, לטובת מדיניות סביבתית

רקפת תבור

הנס, גבר בשנות ה-40 לחייו, הוא דור חמישי בעסק משפחתי המגדל חיטה במישורים...

שתפו: