קירות בטון בגובה חמישה מטרים הסתירו את המתרחש בתוך בית הכלא ״לין-יי״ שבמזרח סין, בפרובינציית שאן-דונג. 5,000 אסירים הוחזקו שם, בקומפלקס עם כמה קומות, שבפינותיו עומדים שומרים חמושים.

בקומה הראשונה של בית הכלא, בתא קטן בגודל 6 מ״ר, ישנו על מיטות בלויות כמה אסירים, ביניהם עורך דין עיוור, צֵ׳ן גואנג-צ׳נג שמו. בית המשפט חרץ את גורלו של צ׳ן במשפט מזויף שתוצאתו הוחלטה מראש: ארבע שנים ושלושה חודשים מאחורי הקירות הגבוהים. 

צ׳ן ניסה ליצור קשר עם העולם החיצון ולספר את גרסתו למה שאירע לו, אבל גילה שבגיהינום הזה כמעט בלתי אפשרי להוציא שיחת טלפון. בניסיון נאיבי הוא קם ממיטתו, חצה את הקו הצהוב שהפריד בין האסירים לצוות בית הכלא, ופנה לאחד השומרים. צ׳ן רצה לספר לשומר איך בסך הכול ניסה לחשוף הפרות זכויות אדם בפרובינציה, הפלות כפויות שפקידי המפלגה הקומוניסטית אילצו נשים לעבור, איך הוחזק במעצר בית במשך תקופה ממושכת, איך התעללו במשפחתו, ומדוע הוא בכלל לא אמור להיות שם. 

ואז פתאום קיבל השומר שיחת טלפון מסתורית לנייד שלו. ״אני זוכר את זה בבירור״, אומר צ׳ן בראיון לאפוק טיימס. ״השומר ענה לשיחה ורק הקשיב, מבלי לומר דבר, במשך שלוש דקות. אחרי שהוא ניתק שאלתי אותו: למה אתה לא מדבר? איזו שיחה זו הייתה? ׳זה היה בקשר להתנערות מהמפלגה הקומוניסטית׳, השיב.

״שאלתי אותו, כבר התנערת ממנה? אל תשכח שיום אחד כשהמפלגה תיעלם, אנשים יישבו חשבונות עם מי שהיה חבר בה. אני אוכל להעיד שהתנערת ממנה״. השומר השיב: ״אם זה יגיע למצב ההוא, האם באמת תוכל להעיד בשבילי?״

מה שאנחנו, האנשים, מנסים לעשות הוא להוריד מעצמנו את האזיקים, ולא נמתין שהמפלגה תעשה זאת

במשך תקופת מאסרו אולץ צ׳ן לבצע עבודה בכפייה, להכניס מקלות אכילה לשקיות שנמכרות אחר כך בסין או בחו״ל, או להרכיב מנורות לעצי חג המולד מבוקר עד לילה, בזמן שצוות בית הכלא צופה בו. ״השומרים שם אמרו שהתופעה הזו של התנערות או פרישה מהמפלגה היא עמוקה ושכיחה מאוד בין הפקידים בכל מנגנוני המפלגה הקומוניסטית״, מספר צ׳ן, ״אנשים רבים יודעים שימיה של המפלגה ספורים. השינוי יבוא, הם רק לא יודעים מתי״.

הראיון עם צ׳ן נערך בחודש שעבר בארה״ב, אליה נמלט ב-2012 במבצע מסובך שעירב את הממשל האמריקני והקנה לצ׳ן כותרות ראשיות בכל כלי התקשורת בעולם. 

בערך באותו זמן שבו נערך הראיון, בדירה הנמצאת באזור פלאשינג שבניו יורק, סיימה הגברת יאן פוּ-לָאן שיחה שביצעה לסין – היא הורידה את שפופרת הטלפון, הביטה במסך המחשב שמולה והחלה לחייג למספר הבא. יאן מתקשרת לשוטרים בבתי הכלא ולאנשים במשרד הביטחון של סין.

״אני מתקשרת אליהם באופן אישי, לנייד, ומספרת על קצירת האיברים ממתרגלי פאלון גונג, ועל פשעים חמורים שמבצעת המפלגה הקומוניסטית שהם חברים בה״, אומרת יאן בראיון לאפוק טיימס. 

״כשהתקשרתי אליהם בעבר הם לא האמינו למה שאמרתי. אז במשך כמה דקות השמעתי להם את העדויות שמוכיחות את זה. הם מקשיבים ולא מתווכחים. ואז הם בדרך כלל אומרים: ׳אני מבין, אני מבין׳ ומתנערים מהמפלגה. חלק חוששים שמאזינים להם, אבל 70 אחוז מקשיבים לשיחה״. 

פרישה מהמפלגה או התנערות ממנה (״טווי-דאנג״ בסינית) היא פעולה סמלית בעיקר, המפרידה את האדם מהמפלגה הקומוניסטית ומההיסטוריה שלה. בדיוק כפי שתושב גרמניה הנאצית בתקופת מלחמת העולם השנייה יצהיר שאינו תומך בפעולות המשטר הנאצי, ואינו חלק מהתנועה הפוליטית שלו. 

מאז שהמפלגה הקומוניסטית תפסה את השלטון בסין ב-1949, היא מאלצת את האזרחים להישבע לה אמונים. כבר בבית הספר היסודי מצטרפים הילדים לארגון ״החלוצים הצעירים״, ובטקס ההצטרפות הם נשבעים שיתנו את חייהם למפלגה. כשהם גדלים, הם מבינים שכדי להיות מסוגלים להתקדם בחברה ולבנות קריירה, עליהם להצטרף גם לארגון ״הליגה הקומוניסטית הצעירה״, או למפלגה עצמה.

ב-2005 קם ״המרכז לפרישה מהמפלגה הקומוניסטית״ בניו יורק, המופעל על ידי מתנדבים כמו הגברת יאן. המרכז מאפשר לכל אדם בסין שהצטרף בשלב מסוים בחייו למפלגה או לאחד הארגונים המסונפים אליה, להתנער מכל קשר למפלגה ומשבועתו אליה – ולעשות זאת גם בסוד – באמצעות מילוי טופס חתום באתר אינטרנט או באמצעות הודעה דרך המוקד הטלפוני של התנועה. 

לא הרחק מניו יורק, במדינה ניו ג׳רזי, אנחנו מראיינים אישה נוספת שמתקשרת לסין. היא קוראת לעצמה יי-נאן, ומעריכה שהצליחה לגרום לכמה עשרות אלפי סינים להתנער מהמפלגה הקומוניסטית. 

״אני אומרת להם שלעשיית טוב או רע יהיו השלכות בעתיד. לפעמים אני מדברת עם אנשים שמבצעים ישירות את הפשעים, והם אומרים: ׳כבר התנערתי מהמפלגה׳. אחרים מפחדים ולא אומרים זאת. כשאני אומרת שאעזור להם להתנער מהמפלגה, הם משיבים בדרך כלל: ׳תודה, תודה׳. אבל יש גם כאלה שעברו שטיפת מוח ולא מאמינים שיהיו השלכות לדברים הרעים שהם מבצעים. הם חושבים שזו רק עבודה״. 

עד אוגוסט 2011, נאספו במרכז לפרישה מהמפלגה חתימות של 100 מיליון סינים שהתנערו מהמפלגה הקומוניסטית (כ-60 אלף ביום); ב-14 באפריל השנה המספר כבר הוכפל ל-200 מיליון, והוא ממשיך לעלות בכל יום.

במקביל לראיון עם גברת יי-נאן באמצע חודש אפריל, מגיעה הודעה למחשבי המרכז לפרישה מהמפלגה הקומוניסטית בניו יורק: ״אני סגן מפקח ברמת המחוז במערכת המשפט בסין״, נפתחת ההודעה. ״המעבידים שלי, מנהיגי המפלגה, לא מאפשרים לי לנהל תיקים בהתאם לחוק. אני מבין כעת את הרודנות והרוע, את טבעה המרושע של המפלגה הקומוניסטית הסינית, ובזאת אני נוטש את המפלגה ואת הארגונים המסונפים לה. אני מנתק את הקשרים שלי למפלגה המרושעת!״. המכתב מסתיים בחתימת שמו של מי שכתב אותו: וואנג יאנג.

מתברר שהודעות דומות מגיעות בכל יום. סטודנט משנגחאי, למשל, כותב: ״בבית הספר הוכרחתי ללבוש את הצעיף האדום ולהצטרף לארגון ׳החלוצים הצעירים׳ [של המפלגה הקומוניסטית]. סטודנטים שסירבו ללבוש את הצעיף האדום הורחקו מהכיתה. אני מצהיר בזאת על התנערותי מארגון ׳החלוצים הצעירים׳. לצעיף האדום אין כל משמעות עבורי והוא לא מסמל כלום״. 

מכתב אחר הגיע מג׳יאן גה, קצין משטרה שעבד בכיכר טיאננמן בבייג׳ינג. ״בזמנו לקחתי חלק ברדיפה נגד מתרגלי פאלון גונג. כעת אני מבין את האמת״, הוא כותב. ״בזאת אני מתנער מחברותי בארגון החלוצים הצעירים והליגה הקומוניסטית הצעירה, ומצהיר שהשבועות שלי אליהם חסרות תוקף״.

״רומיתי על ידי המפלגה במשך שנים רבות״, כותב אדם אחר, גֶ׳נְג ג׳ונג-חואה שמו, מזכיר מפלגה שבתפקידו דאג לוודא שהוראות המפלגה מועברות לדרגים שעליהם פיקח. ״היום הבנתי את טבעה האמיתי של המפלגה הקומוניסטית כדיקטטורה רודנית ששמרה על שלטונה באמצעות שקרים ואלימות… והביאה סבל גדול לאנשים. אני מתנער בכנות מהמפלגה״. 

כשאני שואל את דובר התנועה, דיוויד תומפקינס, איך הם מוודאים שההצהרות אמינות, הוא מסביר שכל טופס חתום או מכתב שמגיע למרכז לפרישה מהמפלגה הקומוניסטית נבדק על ידי עורכים שמנפים הודעות זבל ולפעמים גם מידע שמגיע על פקידי מפלגה מושחתים. כעשרה אחוזים מהמכתבים נשלחים בחזרה כדי לאמת את נכונותם. לאחר מכן המרכז מנפיק מספר זיהוי מיוחד לאנשים שמכתבם התקבל, ומעדכן את כמות הפורשים. 

המרגל שערק

אחד האנשים שהתנערו מהמפלגה בשנים האחרונות הוא אדם ששמו לי פנג-ג׳ה, פטריוט סיני, שבשנות ה-90 התגייס למשרד לביטחון המדינה של סין, גוף המקביל למוסד הישראלי. אחרי שעבר תהליך הכשרה שבמהלכו למד לאסוף מידע מסווג במדינות זרות, הוא קודם לדרגת קצין מודיעין והתחיל להכשיר מרגלים. בתחילת שנות ה-2000 הפך לי להיות המפעיל שלהם, ושלח אותם למשימות ריגול במדינות זרות. 

סוכניו של לי היו מגיעים למדינה ומסמנים ״מטרה״ – פוליטיקאי או מנכ״ל של חברה – ויוצרים איתו קשר. כשהיחסים התחממו הם הזמינו אותו לביקור רשמי או לטיול בסין, ואז, כששהה שם, שידלו אותו למסור מידע מסווג.

הדבר החשוב הוא לא נפילת המפלגה הקומוניסטית, אלא חופש המחשבה. רוסיה, למשל, חזרה למערכת ממשל עם מאפיינים קומוניסטיים, עשור לאחר נפילת בריה”מ. תנועת הפרישה מהמפלגה הקומוניסטית מאפשרת לסינים להבין מהו חופש מחשבה אמיתי

אולם לצד פעילויות הריגול השגרתיות, החל לי להבחין כי המשרד לביטחון המדינה של סין מגדיל את המשאבים שהוא מקצה לפעילויות ריגול מסוג אחר: נגד דיסידנטים סינים וקבוצות עם אמונה רוחנית בתוך ומחוץ לסין, כמו טיבטים, אויגורים ומתרגלי פאלון גונג. לי גם נחשף להפרות זכויות האדם המבוצעות בבני העם הסיני, והתחיל לתהות האם התגייס כדי לרדוף את בני עמו. 

ב-2004 הוא מחליט לשים לכך סוף. הוא עורק משירותי הביון הסיניים ומגיע לארה״ב. אבל רק חמש שנים לאחר מכן, ב-2009, הוא מעז לעשות מעשה. הוא נעמד מול הקונסוליה הסינית בניו יורק, ובמהלך עצרת של התנועה לפרישה מהמפלגה הקומוניסטית, מכריז על התנערותו מהמפלגה. 

״משאבים עצומים מבוזבזים כדי לרדוף דיסידנטים וקבוצות עם אמונה רוחנית, דבר שפוגע באינטרס האמיתי של העם הסיני״, אמר לי. ״הפשעים האלה של המפלגה הקומוניסטית וסבלם של החפים מפשע שברו את לבי, ומצפוני לא יכול היה לאפשר לי להישאר עוד״.

מה גרם ללי לשנות פתאום את תפיסת עולמו? הוא מספר כי זה היה ספר שקרא. בנובמבר 2004, המהדורה הסינית של ״האפוק טיימס״ שבסיסה בניו יורק, פרסמה סדרת מאמרים שכותרתה ״תשעה דיונים אודות המפלגה הקומוניסטית״. המאמרים ניתחו את ההיסטוריה של המפלגה וחשפו את המהות האמיתית שלה: אופן פעולתה, התעמולה שלה, הרדיפה נגד החפים מפשע והשקרים שהיא סיפרה. 

המאמרים אוגדו לספר שהצליח לחדור את חומות הצנזורה ולהיכנס לסין. פחות מחודש לאחר פרסומו החלו להישלח לאתר אפוק טיימס הודעות מסינים שקראו את הספר ומבקשים לפרוש מהמפלגה ולהתנער מכל הארגונים המסונפים אליה. 

״לפני שקראתי את ׳תשעת הדיונים׳ חשבתי שהמפלגה הקומוניסטית עדיין טובה, למרות שעשתה כמה טעויות״, אומר לאפוק טיימס אדם מעניין נוסף, צ׳ן יונג-לין, דיפלומט סיני לשעבר. ״רק אחרי שקראתי את הספר קלטתי כמה פשעים נגד האנושות המפלגה מסתירה״. 

צ׳ן עבד במשך 14 שנה במשרד החוץ של סין ובתפקידו האחרון שימש כמזכיר הראשון בקונסוליה הסינית בסידני. מתברר שלצ׳ן היה עיסוק מיוחד כמזכיר הראשון: מעקב אחר פעילי זכויות אדם – מתרגלי פאלון גונג וטיבטים. הרעיון היה לתעד כל פעולה ותנועה שלהם, וכך לאפשר למפלגה לנקוט אמצעים נגדם. 

אחרי שצ׳ן קרא את הספר ״תשעת הדיונים״ מצפונו החל להכביד עליו. הוא צעד החוצה מהקונסוליה הסינית שבה עבד ונעלם. רק שבוע לאחר מכן הופיע לראשונה בציבור – בעצרת של התנועה לפרישה מהמפלגה הקומוניסטית. ״החשכה תיעלם כשיחשפו אותה לאור״, אמר אז. ״הפכתי לכלי המשמש את המפלגה לרדוף את בני עמה. זה העיק על מצפוני. ארגיש טוב יותר כשהאמת תיחשף״. 

גם עורך הדין העיוור צ׳ן גואנג-צ׳נג הצליח לשמוע גרסת אודיו של הספר כשהיה בסין, ״דרך תוכנה עוקפת צנזורה״, הוא מספר ממקום מושבו בארה״ב. ״אני חושב שזה מסביר טוב מאוד את המפלגה הקומוניסטית, וזו הסיבה שהמפלגה הקומוניסטית חוששת כל כך״. 

רגע לפני נפילת המדינות הקומוניסטיות בגוש המזרחי של אירופה בסוף שנות ה-90 היו לא מעט אנשים שהתנערו מהמפלגה הקומוניסטית ודרשו שלטון אחר.

תושבי העיר לייפציג, שהשתייכה לפני כשני עשורים לגרמניה המזרחית, ודאי זוכרים איך באחד מימי שני של ספטמבר 1989 הם התאספו ב״כנסיית ניקולאי״ בעיר כדי למחות בצורה שלווה נגד המשטר הקומוניסטי. הם שרו בגרמנית ״אנחנו העם!״ במטרה להזכיר למנהיגיהם כי רפובליקה דמוקרטית צריכה להישלט על ידי העם, ולא על ידי מפלגה לא דמוקרטית הטוענת שהיא מייצגת את העם.

כעבור חודש הגיעו לכנסייה 20 אלף איש. אחרי שלושה שבועות היו כבר כ-320 אלף. המחאה השלווה בלייפציג הציתה מחאות דומות בערים אחרות במזרח גרמניה, וכחודשיים לאחר שהתחילה, נפלה חומת ברלין.

״חודש וחצי לפני קריסת המפלגה הקומוניסטית בצ׳כוסלובקיה, כ-66 אלף איש פרשו מהמפלגה״, אומר ד״ר ג׳אנג טיין-ליאנג, לשעבר כלכלן בבנק המרכזי של סין ומרצה באוניברסיטת ג׳ורג׳ מייסון בארה״ב. ״בהונגריה היו 780 אלף חברי מפלגה. חצי שנה לפני נפילת המפלגה, 120 אלף איש פרשו ממנה; בגרמניה המזרחית היו 2.4 מיליון חברי מפלגה. חודשיים לפני נפילת המשטר שם, העיתון הגרמני Neues Deutschland דיווח כי 200 אלף איש פרשו מהמפלגה״. 

מיכאל גורבצ׳וב, שהיה נשיא בריה״מ, ניהל ב-1991 ישיבת מליאה שבה דיווח כי 4.2 מיליון איש פרשו מהמפלגה הקומוניסטית של בריה״מ. חודש מאוחר יותר התפרקה בריה״מ והמפלגה הקומוניסטית הוצאה מחוץ לחוק. ד״ר ג׳אנג סבור שבאופן דומה, תנועת הפרישה מהמפלגה הקומוניסטית הסינית מסמנת את נפילתה הקרובה של המפלגה. 

אף על פי שכ-14 אחוז מהסינים הפרידו עצמם עד היום מהמפלגה הקומוניסטית ומהארגונים שלה, השלטון הסיני לא התייחס מעולם או ביקר את תנועת הפרישה מהמפלגה הקומוניסטית או את הספר ״תשעה דיונים אודות המפלגה הקומוניסטית״. לא בהודעה רשמית, לא בידיעה בעיתון ולא באף אחד מגופי המדיה שלו. 

עורך הדין העיוור צ׳ן גואנג-צ׳נג סבור שאם המפלגה תתייחס לתנועה היא רק תגרום ליותר אנשים להיחשף לתנועה ולפרוש מהמפלגה. 

נציגי המפלגה הקומוניסטית טוענים שבעשורים האחרונים המפלגה משנה בהדרגה את יחסה לזכויות אדם ולשלטון החוק, היא נפתחת ומבצעת רפורמות, ושזה תהליך שלוקח זמן ולכן צריך לתת לה אורך נשימה כדי לפתור את בעיותיה. מה אתה חושב על זה? 

״אל תינטע תקוות שווא במפלגה שתחזיר את הכוח לאנשים״, עונה צ׳ן. ״הכוח העיקרי שלה הוא האקדח, והיא לא תיתן אותו לאנשים. מה שאנחנו, האנשים, מנסים לעשות הוא להוריד מעצמנו את האזיקים, ולא נמתין שהמפלגה תעשה זאת. אם אי פעם היא תעשה זאת, זה יהיה מכיוון שהיא תראה שאנחנו מסוגלים לעשות זאת בעצמנו. 

״לקבוצה השלטת הזו אין שום אידאולוגיה חוץ מאשר כוח. הם חושבים איך הם יכולים לשלוט בכוח למען האינטרסים האישיים שלהם, וכל עוד זה המצב, כיצד יכול להיות שלטון חוק וצדק, ואיך אנשים רגילים יכולים לחיות טוב? אם המפלגה תצעד אי פעם בנתיב אנושי, זה יהיה מכיוון שהיא הוכרחה לעשות כך. תנועת הפרישה מהמפלגה הקומוניסטית היא גל שהמפלגה לא יכולה לעצור״. 

ואתה מאמין באמת שהתנועה הזו יכולה לחולל שינוי בסין, אפילו להפיל בסופו של דבר את השלטון? 

״תנועת ההתנערות מהמפלגה פועלת עכשיו ברמת ההבנה של האנשים. אחרי שאנשים יבינו את הרוע של המפלגה הם ישתמשו בצורת מחשבה שונה להתמודד עם בעיות חברתיות. הם כבר לא יחשבו, למשל, ששין-חואה (סוכנות הידיעות של המפלגה, א״ל) אומרת את האמת, אלא ישתמשו בדרך חשיבה חדשה ויצרו לעצמם תפיסת עולם חדשה. כך הם גם יוכלו להשפיע על מה שקורה בחברה. הבנה היא הרמה הראשונה, ופעולה היא השנייה. הבנה באה לפני פעולה״. 

״המספרים הם רק חלק אחד במשוואה״, מסכם דובר המרכז לפרישה מהמפלגה, דיוויד תומפקינס. ״חלק חשוב נוסף הוא איך התנועה משחררת את העם הסיני. הדבר החשוב הוא לא נפילת המפלגה הקומוניסטית, אלא חופש המחשבה. רוסיה, למשל, חזרה למערכת ממשל עם מאפיינים קומוניסטיים רבים, עשור לאחר נפילת בריה״מ. תנועת הפרישה מהמפלגה הקומוניסטית, לעומת זאת, נותנת לסינים הזדמנות להבין מה משמעותו של חופש מחשבה אמיתי״.

---

השתתף בהכנת הכתבה: מת׳יו רוברטסון