לפני שוואנג לי-ג'ון, מפקד המשטרה בעיר צ'ונג צ'ינג עורר בתחילת 2012 את הסערה הפוליטית הגדולה ביותר בסין בשנים האחרונות כשניסה לערוק לקונסוליה האמריקנית, הוא פיקח על קצירת איבריהם של אלפי אסירי מצפון בעודם בחיים.

וואנג היה רק פקיד בדרג בינוני במזימה האפלה של קצירת האיברים, בה היו מעורבים בכירים ברמה הגבוהה ביותר של המפלגה הקומוניסטית הסינית.

בעיר ג'ין-ג'ואו שבפרובינציית ליאו-נינג, בצפון מזרח סין, וואנג לי-ג'ון ניהל את מעבדת המחקר שלו בבניין לשכת הביטחון המקומית שבראשה עמד. מחקרו התמקד בהוצאתם ובהשתלתם של איברים אנושיים חיים.

הוא עבד תחת פיקוחו של בו שי-לאי, מושל פרובינציית ליאו-נינג באותם ימים שהודח לאחרונה מכל תפקידיו.

מחקרו של וואנג נחשף כבר ב-2006, שלוש שנים לאחר שנכנס לתפקידו כראש לשכת הביטחון. צוות חוקרים בראשותו חיפש את הדרך הטובה ביותר להשתיל איברים הנלקחים מאסירים – אסירים שכפי הנראה עוד היו בחיים כשנלקחו מהם איבריהם. מנתחים בהנחייתו של וואנג ערכו ניסויים על "אלפי בני אדם" ופיתחו טכניקות חדשות לקצירת איברים.

"כפי שכולנו יודעים, מה שמכונה 'המחקר באתר [ההוצאה להורג] עצמו' הוא תוצאה של כמה אלפי השתלות שנערכו באתרי [ההוצאה להורג]", הסביר וואנג בנאום הזכייה שלו בפרס.

בנאומו הוא המשיך ושיבח את המחקר: "כשוטר ותיק, מרגש מאוד לראות שמישהו מוצא להורג ואיבריו מושתלים בגופם של מספר אנשים אחרים".

"בעודם בחיים"

אנשים שחוקרים את סוגיית השתלות האיברים בסין הופתעו מהגילויים.

"ה'מחקר באתר עצמו' אליו התייחס וואנג לי-ג'ון, הוא אתר הוצאה להורג ברכבים רפואיים או אולי במחלקות רפואיות בבתי כלא, בהם איבריהם של אסירים נלקחו מהם בניתוח", מסביר איתן גוטמן, שבמאמריו כתב בהרחבה על קצירת האיברים מאסירי מצפון בסין.

דיוויד מטאס, עורך דין קנדי לזכויות אדם, בשיתוף עם דיוויד קילגור, לשעבר מזכיר המדינה הקנדי כתבו ב-2006 את הדו"ח "קציר דמים", העוסק בקצירת איבריהם של מתרגלי פאלון גונג בסין. בדו"ח, שהיה הראשון שפורסם בנושא, נרשם בהתייחס לפעולותיו של וואנג: "למעשה הם לא הורגים את המתרגלים באמצעות זריקות אלא משתקים אותם בזריקות כדי להוציא מהם את איבריהם כשגופם עדיין חי".

כאשר איבר מוסר מגוף חי, הוא טרי ולכן שיעורי הדחייה נמוכים יותר. "קיימת גם אפשרות לקצור איברים מייד לאחר שהקרבן מגיע למצב של מוות מוחי, אבל זה מסובך הרבה יותר", הסביר מטאס.

רוב האיברים המשמשים בניתוחי ההשתלה בסין מגיעים מאסירי מצפון. מטאס העריך שבממוצע, מתוך כל 10,000 השתלות שנערכו בשנים האחרונות בסין, האיברים בכ-8,000 ניתוחי השתלה הגיעו ממתרגלי פאלון גונג, כ-500 מאסירים מצפון אחרים, כ-500 מתרומות מבני משפחה וכ-1,000 מנידונים למוות שהוצאו להורג.

כתב העת CQ Global Researcher ציטט את הערכתם של קילגור ומטאס ואת הערכותיו של גוטמן, לפיהן בשנים 2008-2000 מעל ל-62,000 מתרגלי פאלון גונג נרצחו בעבור איבריהם.

ידיים מגואלות בדם

על פי מקור הבקיא בנושא, לא רק ידיו של וואנג מגואלות בדם. בו שי-לאי, עם אשתו גו קאי-לאי היו גם הם מהראשונים שהשתמשו במתרגלי פאלון גונג עצורים כדי לקצור מהם את איבריהם, בתקופה בה בו שי-לאי כיהן כמושל מחוז ליאו-נינג (2004-2000).

ג'יאנג דזה-מין, לשעבר מנהיג המפלגה הקומוניסטית הסינית, הוא מי שהפך את הזוועה הזאת לאפשרית. כשב-1999 הוא יזם את רדיפת הפאלון גונג הוא הורה "להשמיד" בפועל את השיטה וציין ש"אין אמצעים שהם מופרזים מדי" בהתמודדות עם הפאלון גונג. עוד הוא קבע ש"מקרי המוות יחשבו כהתאבדות", כך לדברי פקידי מפלגה שערקו למערב. ג'יאנג נהג לתגמל את אלו שבדומה לבו שי-לאי, היו אכזריים במיוחד כלפי מתרגלי הפאלון גונג.

קצירת האיברים יושמה בכל רחבי סין כשבתי חולים ורופאים עבדו בתיאום עם בתי משפט ועם קציני ביטחון. דבר כזה יכול לקרות רק בהסכמתם, אם לא בעידודם הפעיל של ראשי מנגנון הביטחון – לואו גאן בשנות הרדיפה הראשונות 2002-1999, ואחריו ג'ואו יונג-קאנג החל מ-2003 ועד נובמבר האחרון.

גם פקידים נוספים בדרג הבכיר ביותר שקשורים לג'יאנג דזה-מין היו מעורבים בקצירת האיברים.

על פי קילגור ומטאס, תעמולת השנאה שהופצה נגד הפאלון גונג על ידי נאמניו של ג'יאנג הייתה גם היא חלק מהפאזל. "מכירת איברים מתורמים שלא בהסכמתם משלבת שנאה עם תאוות בצע. מדיניות הרדיפה של המשטר יוצאת כך לפועל בצורה של רווח כלכלי", הם כתבו בדו"ח "קציר דמים". "ההסתה לשנאה נגד אסירים ודה-ההומניזציה שלהם אומרות שמי שקונה את תעמולת השנאה הרשמית מסוגל גם לטבוח ולהרוג את האסירים ללא נקיפות מצפון".