לישי למיש, ישראלי המנחה את מופע ה"שן יון" – להקת אמנויות במה מהמצליחות בעולם, מספר על מאחורי הקלעים של המופע ועל הציפייה הרבה להגיע לישראל
לישי למיש | 21 בספטמבר 2017 | להקת אמנויות הבמה שן יון | 3 דק׳
בשנה הבאה בתל-אביב
הערב ירד על העיר ניס, בריביירה הצרפתית, כשיצאתי להליכה נינוחה בטיילת. הרגשתי מוזר לעמוד שם, זמן כה קצר לאחר הטבח שהתרחש בשנה שעברה. לאורך המדרכה היו פזורות אנדרטאות זמניות הבנויות מסלעים מסודרים בצורות לב, ועליהן מונחים פרחים יבשים. למחרת בערב, עמדתי במרכז העיר, בתיאטרון, על הבמה, והנחיתי מופע יפהפה של ריקוד ומוסיקה. מופע מלא השראה ותקווה. מופע שנדמה שהגיע מעולם אחר.
לאורך סבב ההופעות של ה"שן יון" (Shen Yun) באירופה בעונה האחרונה, נראה כאילו הטרור והשנאה נמצאים ממש מעבר לפינה – הירי בשדרות השאנז אליזה ובגשר וסטמינסטר, קרו שעות ספורות לפני שהגענו לשם. זה לא משהו שקרה באפגניסטן, בסוריה או בישראל של שנות ה-90, כשהייתי בתיכון. זה קרה בפריז ובלונדון. ועדיין, בכל פעם שהיינו על הבמה ראינו עולם שהיה פעם טוב יותר, ושיוכל להיות כך שוב.
למען האמת, העולם שה-"שן יון" מתאר – העולם האבוד של סין העתיקה – לא יכול להיראות היום בשום מקום אחר, אפילו לא בסין. התֵמה של העונה הבאה שלנו – "5,000 שנות ציוויליזציה נולדות מחדש" – לוקחת את האלמנטים הטובים והמפוארים ביותר בתרבות המסורתית הסינית, תרבות שנהרסה תחת עשורים של קומוניזם ואלימות, וחולקת אותם עם כל האנושות באמצעות מופע אמנותי. במהלך העבודה על המופע, גילינו שהמופע אינו רק על התרבות הסינית, אלא על מה שאנחנו חולקים יחד כאנשים, בחיפוש המשותף שלנו אחר תקווה ומשמעות.
"שן יון" עושה זאת בדרך ייחודית – הוא מסתכל לאחור בזמן תוך כדי הסתכלות קדימה. הצורה האמנותית העיקרית ב"שן יון" היא הריקוד הסיני הקלאסי, בעל היסטוריה של אלפי שנים. המופע אתלטי ועוצר נשימה היום כפי שהיה בוודאי כשהקיסרים הסינים היו צופים במופע שכזה בארמונות שלהם.
ריקוד ה"שן יון" מלווה בתזמורת חיה המשלבת בהרמוניה תזמורת מערבית יחד עם כלי נגינה סינים עתיקים כמו אָרהוּ ופִּיפָּה. התאורה במופע פשוטה, אך מדויקת בכך שהיא מדגישה את הצבעים הבהירים של התלבושות. רקע האנימציה המשתנה מגדיל את הבמה וברגע, סוחף את הקהל לזמנים ולמקומות אחרים, ואף לעולמות אחרים שנותרו נסתרים מהעין האנושית: סיפורים ואגדות מהעבר, והשיעורים והסגולות הכרוכים בהם, מתעוררים לחיים ברגע. אפילו הזמרים משתמשים בטכניקה ווקאלית שכמעט ונשכחה.
הגישה של המופיעים במופע היא יחידה במינה – הם משפרים את האמנות שלהם דרך התבוננות פנימה, ומטפחים את הצמיחה הרוחנית שלהם כחלק מחיי היום-יום שלהם. הם דורשים מעצמם דרגה גבוהה של נתינה חסרת אנוכיות המרגשת את הקהל ומביאה אותו לדמעות, ערב אחר ערב.
מאז שה"שן יון" נוסד, ב-2006, הוא מפיק בכל שנה מופע חדש לגמרי, והשנה הבאה לא תהיה שונה. גדלנו מקבוצה אחת של מופיעים לחמש קבוצות, גדולות באותה מידה, המופיעות בו זמנית. בשנה הבאה נופיע ביותר ערים מאשר אי פעם הופענו. אחד מהמקומות שאנחנו משתוקקים להופיע בו הוא ישראל, וב-2018 זה עומד לקרות. הקרובים שלי בישראל שואלים אותי על זה, וגם הקולגות שלי ב"שן יון" כאן בניו יורק. נתראה בשנה הבאה בתל אביב.
* השן יון יגיע לישראל ב-2018. למידע נוסף על כך: http://bit.ly/sy-israel
תמונה: Taste of Life
לישי למיש
תוכן נוסף עבורך
בשנה הבאה בתל-אביב
לישי למיש, ישראלי המנחה את מופע ה"שן יון" – להקת אמנויות במה מהמצליחות בעולם, מספר על מאחורי הקלעים של המופע ועל הציפייה הרבה להגיע לישראל
לישי למיש | 21 בספטמבר 2017 | להקת אמנויות הבמה שן יון | 0 דק׳
תמונה: Taste of Life
הערב ירד על העיר ניס, בריביירה הצרפתית, כשיצאתי להליכה נינוחה בטיילת. הרגשתי מוזר לעמוד שם, זמן כה קצר לאחר הטבח שהתרחש בשנה שעברה. לאורך המדרכה היו פזורות אנדרטאות זמניות הבנויות מסלעים מסודרים בצורות לב, ועליהן מונחים פרחים יבשים. למחרת בערב, עמדתי במרכז העיר, בתיאטרון, על הבמה, והנחיתי מופע יפהפה של ריקוד ומוסיקה. מופע מלא השראה ותקווה. מופע שנדמה שהגיע מעולם אחר.
לאורך סבב ההופעות של ה"שן יון" (Shen Yun) באירופה בעונה האחרונה, נראה כאילו הטרור והשנאה נמצאים ממש מעבר לפינה – הירי בשדרות השאנז אליזה ובגשר וסטמינסטר, קרו שעות ספורות לפני שהגענו לשם. זה לא משהו שקרה באפגניסטן, בסוריה או בישראל של שנות ה-90, כשהייתי בתיכון. זה קרה בפריז ובלונדון. ועדיין, בכל פעם שהיינו על הבמה ראינו עולם שהיה פעם טוב יותר, ושיוכל להיות כך שוב.
למען האמת, העולם שה-"שן יון" מתאר – העולם האבוד של סין העתיקה – לא יכול להיראות היום בשום מקום אחר, אפילו לא בסין. התֵמה של העונה הבאה שלנו – "5,000 שנות ציוויליזציה נולדות מחדש" – לוקחת את האלמנטים הטובים והמפוארים ביותר בתרבות המסורתית הסינית, תרבות שנהרסה תחת עשורים של קומוניזם ואלימות, וחולקת אותם עם כל האנושות באמצעות מופע אמנותי. במהלך העבודה על המופע, גילינו שהמופע אינו רק על התרבות הסינית, אלא על מה שאנחנו חולקים יחד כאנשים, בחיפוש המשותף שלנו אחר תקווה ומשמעות.
"שן יון" עושה זאת בדרך ייחודית – הוא מסתכל לאחור בזמן תוך כדי הסתכלות קדימה. הצורה האמנותית העיקרית ב"שן יון" היא הריקוד הסיני הקלאסי, בעל היסטוריה של אלפי שנים. המופע אתלטי ועוצר נשימה היום כפי שהיה בוודאי כשהקיסרים הסינים היו צופים במופע שכזה בארמונות שלהם.
ריקוד ה"שן יון" מלווה בתזמורת חיה המשלבת בהרמוניה תזמורת מערבית יחד עם כלי נגינה סינים עתיקים כמו אָרהוּ ופִּיפָּה. התאורה במופע פשוטה, אך מדויקת בכך שהיא מדגישה את הצבעים הבהירים של התלבושות. רקע האנימציה המשתנה מגדיל את הבמה וברגע, סוחף את הקהל לזמנים ולמקומות אחרים, ואף לעולמות אחרים שנותרו נסתרים מהעין האנושית: סיפורים ואגדות מהעבר, והשיעורים והסגולות הכרוכים בהם, מתעוררים לחיים ברגע. אפילו הזמרים משתמשים בטכניקה ווקאלית שכמעט ונשכחה.
הגישה של המופיעים במופע היא יחידה במינה – הם משפרים את האמנות שלהם דרך התבוננות פנימה, ומטפחים את הצמיחה הרוחנית שלהם כחלק מחיי היום-יום שלהם. הם דורשים מעצמם דרגה גבוהה של נתינה חסרת אנוכיות המרגשת את הקהל ומביאה אותו לדמעות, ערב אחר ערב.
מאז שה"שן יון" נוסד, ב-2006, הוא מפיק בכל שנה מופע חדש לגמרי, והשנה הבאה לא תהיה שונה. גדלנו מקבוצה אחת של מופיעים לחמש קבוצות, גדולות באותה מידה, המופיעות בו זמנית. בשנה הבאה נופיע ביותר ערים מאשר אי פעם הופענו. אחד מהמקומות שאנחנו משתוקקים להופיע בו הוא ישראל, וב-2018 זה עומד לקרות. הקרובים שלי בישראל שואלים אותי על זה, וגם הקולגות שלי ב"שן יון" כאן בניו יורק. נתראה בשנה הבאה בתל אביב.
* השן יון יגיע לישראל ב-2018. למידע נוסף על כך: http://bit.ly/sy-israel