האם המשבר האחרון בקרב העם הוא למעשה התקרבות?
נדב רט | 4 בספטמבר 2023 | תרבות ואמנות | 3 דק׳
המשימה החשובה של הדור הבא שלנו
ספרו של הרב חיים נבון מבקש לתת לנו קצת אופטימיות בתוך התקופה הקשה שאנחנו עוברים כאן, בארצנו הקטנטונת. האופטימיות שלו היא אופטימית ריאלית, ממשית, הנגזרת מתוך ניתוח היסטורי, ומתוך התבוננות עמוקה במציאות העכשווית. לא כפי שהיא משתקפת לנו במסכי הטלוויזיה אלא כפי שהיא במעמקים הנפשיים העמוקים יותר.
הניתוח ההיסטורי של נבון מחלק את שנותיה של מדינת ישראל לרבעונים של 25 שנה. את הרבעון הראשון הוא מגדיר כ"ימי מפא"י – השסע הסמוי". הפרק העוסק בתקופה זו מציג את עוצמת הפערים שהיו בין מנהיגי המדינה לבין העולים החדשים או אנשי חרות באותה תקופה. הפערים הם בלתי נתפסים: חינוך מחדש ומתנשא בסגנון רוסי-סוציאליסטי צבע את כל הישראליות, ולא השאיר אפשרות לדעה אחרת להישמע בכלל. הרבעון השני שמתחיל עם מלחמת יום הכיפורים אך מתעצם עם עליית בגין לשלטון מוציא את הקול המושתק אל ההנהגה, ומחולל מיד גם ויכוח ציבורי סוער שבא לידי ביטוי בעיקר במלחמת לבנון ובימי אוסלו. המתיחות בין הגושים הופכת למוחשית ומפעפעת.
הרבעון השלישי, אותו אנחנו מסיימים בתקופתנו, נשא איתו רוחות אחרות. בשביל לראות זאת צריך פרספקטיבה קצת רחבה יותר מזו שאנו מצויים בה ביום-יום, אבל בדיוק לשם כך נכתב הספר. לטענתו הרבעון הזה היה רבעון של שקט (יחסי, כמובן... זו מדינת ישראל) ועסק ביצירת מרכז כובד חדש. מי הוביל ברבעון הזה? ה"יהדות"? ה"ישראליות"? התשובה בכלל אינה ברורה, וזה בדיוק העניין. אך ברבעון החולף, טוען הרב נבון, הישראלים נעשו הרבה יותר יהודים.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
חיים נבון, "מתקרבים ורבים", הוצאת ידיעות אחרונות, ספטמבר 2023
