בתיעוד ההיסטוריה משתתפים לא רק היסטוריונים מהאקדמיה. ההיסטוריה מועברת בספרי זיכרונות של גנרלים מפורסמים (כמו דווייט אייזנהאואר או משה דיין), ביומנים ובאוטוביוגרפיות של מדינאים או אזרחים מהשורה (כמו וינסטון צ'רצ'יל או אנה פראנק), בתיאורים של עדי ראייה, וברומנים ומחזות (כמו "ריצ'רד השני" של שייקספיר או "מלחמה ושלום" של טולסטוי). אולם האם אפשר בכלל לתאר אירועים היסטוריים באופן אובייקטיבי? השאלה הזו העסיקה אנשי רוח לאורך דורות, ומעסיקה כעת את הסופר ריצ'רד כהן, לשעבר עורך ומנהל של שתי הוצאות ספרים ידועות בבריטניה.

כבר בפתח ספרו החדש הוא מציע תשובה: "כל אדם הכותב על אירוע היסטורי הוא פרשן, פילטר, עם התרומה האישית שלו". בהמשך הוא מונה מכלול של גורמים העלולים להטות תיאור אובייקטיבי של אירועים היסטוריים, בהם השקפת עולם, אמונות דתיות, אופנות אינטלקטואליות שונות, שאיפה לפרסום ועוד.