הקלאסיקה הנפלאה של צ'רלס דיקנס מאפשרת פרספקטיבה מפוכחת על עולמנו היום
גלית דהן קרליבך | 10 בנובמבר 2021 | תרבות ואמנות | 3 דק׳
דיוויד קופרפילד מבעד לעיניו של הגיבור המודרני
תרגום חדש לספר של צ'רלס דיקנס הוא תמיד סיבה למסיבה וכשמדובר ב"דיוויד קופרפילד" זו כבר עילה לקרנבל. כבר בפתיחה, אחת הפתיחות הספרותיות המפורסמות בעולם, מצהיר, ספק הילד ספק הסופר עצמו, על תקוותו להיות גיבור מול התלאות שהגורל מספק לו בשפע.
הקריאה בקופרפילד איננה רק מענגת, היא משמשת הסחת דעת מבורכת מהחיים הנוכחיים. בתקופה שבה מתייתרת המילה גיבור, שבה חינוך הילדים הופך למשטר של גוננות יתר, שגופו של אדם נחווה כאויב ושטובת הילד או הציבור נמתחת הרבה מעבר לגבולות המדע הבדיוני, מעניין לסטות אל תקופה אחרת ולוּ רק כדי לקבל מעט פרספקטיבה.
בסוף המאה ה-19 הילדוּת לא הייתה קיימת. אם זכה ילד להגיע לגיל תשע או עשר היה זה רק כדי שייצא אל הרחוב ויביא כסף הביתה. על כן קורות החניכה של היתום קופרפילד מלוות אותנו בפליאה מודרנית: הוא מורחק מבית אמו האהובה בידי גבר אכזר, נוסע לבד (בלי משפחה או קרובים) בכרכרה עם זרים מאיימים ולן בפונדק דרכים שורץ רמאים. לכן השאלה המוצבת בשורה הראשונה לגבי היותו גיבור היא קריטית כדי להבין את הרומן.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
צ'ארלס דיקנס, "דייוויד קופרפילד", הוצאת אוקיינוס (מאנגלית: לי עברון), ספטמבר 2021
