האם ישראל היא מדינה שסועה ומפולגת או מגובשת ומורכבת? ארי שביט מנסה לענות על השאלה
נדב רט | 9 באוגוסט 2021 | תרבות ואמנות | 3 דק׳
בחזרה לממלכתיות הבן גוריונית?
ספרו החדש של העיתונאי והפובליציסט ארי שביט יהיה מעדן של ממש לכל מי שאוהב את מדינת ישראל ודואג לה ולעתידה. שביט מגייס את יכולת הכתיבה, הניתוח וההפשטה שלו כדי להגיש לקורא ניתוח עמוק ומקיף אך בו בעת קריא ובהיר במיוחד. הספר הוא חלק מסוּגָה הולכת ומתפתחת של ספרי עיון פופולריים המנתחים את מצבה של מדינת ישראל בדאגה מסוימת, והוא כולל ניתוח היסטורי וסוציולוגי מעמיק.
על פי שביט, שנותיה הראשונות של המדינה מתייחדות בתכונת "הממלכתיות" שהייתה לחלק מרכזי בתפיסת עולמו של בן גוריון ושהפכה את מדינת ישראל למה שהיא. הממלכתיות מורכבת בעיקר מקבלתה של הכרעת הרוב, שייכות המדינה לכלל ומתן שירותים חיוניים על ידי המדינה. המדינה אמנם פועלת מדין הכרעת הרוב, אך ככזו יש לה הזכות לחייב את אזרחיה בחובות רבים מאוד, על פי צרכיה. שנים אלו התאפיינו בריכוזיות רבה, וביצירת כור היתוך ישראלי חובק כול. במבחן התוצאה, על אף מחירים לא קלים, התהליך הצליח. המדינה הקטנה הפכה לנער מתבגר וחסון.
שביט כותב כי לאחר 25 שנותיה הראשונות של המדינה היא עברה לשלב הנער המתבגר והמורד. בזה אחר זה מונה שביט את כל המרידות שעבר דור המייסדים: המרד המזרחי שהחל עם הפנתרים השחורים והמשיך עם הקמת תנועת ש"ס, המרד הדתי-לאומי של ציבור שהפך משותף שקט ושפוף, בעל ברית היסטורית עם מפלגת מפא"י לשואפי הנהגה ומעורבות בכל רבדי ההנהגה. לאלו מצטרפים גם המרד החרדי והרוסי מימין; ולעומתם – המרד הערבי, המרד הליברלי, המרד הניאו-ליברלי ומרד השלום משמאל; ונוסף לכל אלו גם מרד דור המילניום המגיע אחרי ועל גבי כל אלה. גלי המרידות התרבותיים הללו מתוארים בקצרה ובתמציתיות הכוללת בדיוק את הליבה של כל אחד מהם. זהו חלק חשוב מאוד בספר הנותן סקירה סוציולוגית קצרה אך מקיפה ומדויקת של החברה הישראלית. שביט טוען כי המרידה הגדולה והמקיפה הזו פוררה עד תום את הממלכתיות שיצר דור מייסדי המדינה.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
ארי שביט, "בית שלישי – מעם לשבטים לעם", ידיעות ספרים מאי 2021
