הרשמה לניוזלטר

ריצ'רד אובנדן יצא למסע מרתק אחר מקרים של שריפת ספרים וספריות לאורך ההיסטוריה. ספרו מעורר מחשבה על התקופה ההיסטורית העכשווית – בה התקינות הפוליטית מאיימת לחסל כמה מספרי המקור

דינה גורדון | 13 בדצמבר 2020 | תרבות ואמנות | 3 דק׳

"בכל מקום שבו שורפים ספרים, לבסוף ישרפו גם בני אדם"

ספר המדע הבדיוני "פרנהייט 451" של ריי ברדבורי (שבהמשך גם הופק לסרט) מתאר חברה טוטליטרית שבה המשטר פקד לשרוף את כל הספרים כדי להשמיד את הנכסים התרבותיים מהעבר, ולנתק בני אדם מכל הידע, המסורת והמורשת התרבותית שלהם. מקור שם הספר הוא הטמפרטורה שבה דפי נייר עולים באש, 451 מעלות פרנהייט (כ-233 מעלות צלסיוס).

למעשה הרעיון של שרפת ספרים אינו בדיוני כלל. במשך מאות שנים ועד ימינו שרפו במכוון ספרים, ואפילו ספריות שלמות, בעֵתות מלחמה או בעקבות קונפליקטים בין עמים שונים או בקרב קבוצות שונות בחברה, כפי שכותב ריצ'רד אובנדן בספרו Burning the Books (2020). אובנדן הוא המנהל של הספרייה הבודליאנית (Bodleian Library), הספרייה המרכזית באוניברסיטת אוקספורד, בריטניה. הוא עסק במשך כשלושה עשורים בניהול ושימור אוספים מיוחדים בארכיונים, במוזיאונים ובספריות, באוניברסיטאות ובבית הלורדים בבריטניה. נראה כי החשש מהכחדה, חלקית או מלאה, של ידע, מסורת או ערכים שהאנושות צברה לאורך עידנים, בוער בעצמותיו. "אף על פי שהמניע להרס של ספריות וארכיונים שונה ממקרה למקרה", כותב אובנדן, "הרצון למחוק תרבות מסוימת בולט במיוחד".

כך בפתח ספרו אובנדן מתאר את אחד האירועים הקשים מסוג זה במאה ה-20: בלילה של ה-10 במאי 1933, קהל של 40,000 איש התכנס בכיכר האופרה (לימים כיכר Bebel) בברלין, והריע בהתלהבות כאשר אלפי ספרים של סופרים יהודים וספרים "אנטי גרמנים" הושלכו למדורה ענקית. "אתם פועלים היטב כאשר אתם משליכים ללהבות את הרוח הרעה של העבר. זהו מעשה חזק מפואר וסימבולי", מצטט אובנדן את מה שאמר על האירוע שר התעמולה הנאצי ג'וזף גבלס. זה היה אכן מעשה סימבולי שטני. המשורר היהודי-גרמני, היינריך היינה, שגם ספריו נשרפו באותה מדורה, כתב כמאה שנה לפני כן במחזה שלו "אלמנסור" (Almansor), ברוח שנשמעת היום כנבואית: "זו הייתה רק הקדמה. בכל מקום שבו שורפים ספרים, לבסוף ישרפו גם בני אדם". ואכן מספר שנים אחרי האירוע בכיכר האופרה, החלו לפעול המשרפות באושוויץ.

שתפו את הכתבה:

Richard Ovenden, "Burning the Books: A History of the Deliberate Destruction of Knowledge", November 2020

"בכל מקום שבו שורפים ספרים, לבסוף ישרפו גם בני אדם"

ריצ'רד אובנדן יצא למסע מרתק אחר מקרים של שריפת ספרים וספריות לאורך ההיסטוריה. ספרו מעורר מחשבה על התקופה ההיסטורית העכשווית – בה התקינות הפוליטית מאיימת לחסל כמה מספרי המקור

דינה גורדון | 13 בדצמבר 2020 | תרבות ואמנות | 3 דק׳

Richard Ovenden, "Burning the Books: A History of the Deliberate Destruction of Knowledge", November 2020

ספר המדע הבדיוני "פרנהייט 451" של ריי ברדבורי (שבהמשך גם הופק לסרט) מתאר חברה טוטליטרית שבה המשטר פקד לשרוף את כל הספרים כדי להשמיד את הנכסים התרבותיים מהעבר, ולנתק בני אדם מכל הידע, המסורת והמורשת התרבותית שלהם. מקור שם הספר הוא הטמפרטורה שבה דפי נייר עולים באש, 451 מעלות פרנהייט (כ-233 מעלות צלסיוס).

למעשה הרעיון של שרפת ספרים אינו בדיוני כלל. במשך מאות שנים ועד ימינו שרפו במכוון ספרים, ואפילו ספריות שלמות, בעֵתות מלחמה או בעקבות קונפליקטים בין עמים שונים או בקרב קבוצות שונות בחברה, כפי שכותב ריצ'רד אובנדן בספרו Burning the Books (2020). אובנדן הוא המנהל של הספרייה הבודליאנית (Bodleian Library), הספרייה המרכזית באוניברסיטת אוקספורד, בריטניה. הוא עסק במשך כשלושה עשורים בניהול ושימור אוספים מיוחדים בארכיונים, במוזיאונים ובספריות, באוניברסיטאות ובבית הלורדים בבריטניה. נראה כי החשש מהכחדה, חלקית או מלאה, של ידע, מסורת או ערכים שהאנושות צברה לאורך עידנים, בוער בעצמותיו. "אף על פי שהמניע להרס של ספריות וארכיונים שונה ממקרה למקרה", כותב אובנדן, "הרצון למחוק תרבות מסוימת בולט במיוחד".

כך בפתח ספרו אובנדן מתאר את אחד האירועים הקשים מסוג זה במאה ה-20: בלילה של ה-10 במאי 1933, קהל של 40,000 איש התכנס בכיכר האופרה (לימים כיכר Bebel) בברלין, והריע בהתלהבות כאשר אלפי ספרים של סופרים יהודים וספרים "אנטי גרמנים" הושלכו למדורה ענקית. "אתם פועלים היטב כאשר אתם משליכים ללהבות את הרוח הרעה של העבר. זהו מעשה חזק מפואר וסימבולי", מצטט אובנדן את מה שאמר על האירוע שר התעמולה הנאצי ג'וזף גבלס. זה היה אכן מעשה סימבולי שטני. המשורר היהודי-גרמני, היינריך היינה, שגם ספריו נשרפו באותה מדורה, כתב כמאה שנה לפני כן במחזה שלו "אלמנסור" (Almansor), ברוח שנשמעת היום כנבואית: "זו הייתה רק הקדמה. בכל מקום שבו שורפים ספרים, לבסוף ישרפו גם בני אדם". ואכן מספר שנים אחרי האירוע בכיכר האופרה, החלו לפעול המשרפות באושוויץ.

שתפו את הכתבה:

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
שאלה של אמונה

דורית דינור

מיליארדר מזמין קבוצה של מוחות מבריקים לשיט ב"גלקסי" – יאכטה פרטית מפוארת. מטרת השיט לחשוב יחד כיצד לשנות את העולם. אבל היאכטה טובעת וניצלים עשרה...

"אחוות האחיות" של מנהיגוֹת הרנסנס

דינה גורדון

בבוקר ה-17 במרץ, 1554, אליזבת' טיודור (בת 21), לימים אליזבת' הראשונה, מלכת אנגליה בעתיד, שלחה מכתב בהול לאחותה החורגת, מרי טיודור,...

הרף העליון של התנהגות ראויה

דורית דינור

בשנת 2004 הגישה ועדה בראשות יצחק זמיר, שופט בית המשפט העליון בדימוס, המלצות על ערכי יסוד שישמשו כתשתית לכללי אתיקה לחברי הכנסת. ההמלצות...

לא גבעות פשוטות, אלא כלב במרוצתו

גלית דהן קרליבך

אם נכונה העובדה שמהותו של ספר משתקפת כבר בפסקה הראשונה שלו, אפשר לומר בבטחה שעלילת "כוחו של הכלב" מוטחת בפני הקורא כבר במשפט...

גאולה וישועה בתוך קדרה מהגיהינום

גלית דהן קרליבך

בתזמון מצוין תורגמו כעת לעברית שני ספרים של הסופרת פלאנרי או'קונור: "טבעה ומטרתה של הסיפורת" – אוסף כתבים של הסופרת בהוצאת...

האם יש תחליף לבית הספר?

דורית דינור

עוד ועוד הורים אמריקנים מביעים מורת רוח ואף זעם על שינויים שנעשו בשנים האחרונות בתוכנית הלימודים בבתי הספר הציבוריים בארה"ב, שינויים...

כשהקפיטליזם מקשיב

דינה גורדון

ראג' סיסודיה, פרופ' לעסקים גלובליים בבאבסון קולג' בארה"ב, הנחשב לגורו שיווק בארה"ב, ערך מחקר שתוצאותיו היו מפתיעות ביותר. הוא בחן מאות...

"מטריאליזם הוא קשקוש"

ד"ר משה רט

מעטים ההוגים שחוללו מהפכה משמעותית שכזו בתפיסת עולמי, כפי שעשה הפילוסוף ומדען המחשב ההולנדי ברנרדו קסטרופ. ייתכן בהחלט שבעתיד יוזכר...

שתפו: