כניסה
הרשמה לניוזלטר

ריצ'רד אובנדן יצא למסע מרתק אחר מקרים של שריפת ספרים וספריות לאורך ההיסטוריה. ספרו מעורר מחשבה על התקופה ההיסטורית העכשווית – בה התקינות הפוליטית מאיימת לחסל כמה מספרי המקור

דינה גורדון | 13 בדצמבר 2020 | תרבות ואמנות | 3 דק׳

"בכל מקום שבו שורפים ספרים, לבסוף ישרפו גם בני אדם"

ספר המדע הבדיוני "פרנהייט 451" של ריי ברדבורי (שבהמשך גם הופק לסרט) מתאר חברה טוטליטרית שבה המשטר פקד לשרוף את כל הספרים כדי להשמיד את הנכסים התרבותיים מהעבר, ולנתק בני אדם מכל הידע, המסורת והמורשת התרבותית שלהם. מקור שם הספר הוא הטמפרטורה שבה דפי נייר עולים באש, 451 מעלות פרנהייט (כ-233 מעלות צלסיוס).

למעשה הרעיון של שרפת ספרים אינו בדיוני כלל. במשך מאות שנים ועד ימינו שרפו במכוון ספרים, ואפילו ספריות שלמות, בעֵתות מלחמה או בעקבות קונפליקטים בין עמים שונים או בקרב קבוצות שונות בחברה, כפי שכותב ריצ'רד אובנדן בספרו Burning the Books (2020). אובנדן הוא המנהל של הספרייה הבודליאנית (Bodleian Library), הספרייה המרכזית באוניברסיטת אוקספורד, בריטניה. הוא עסק במשך כשלושה עשורים בניהול ושימור אוספים מיוחדים בארכיונים, במוזיאונים ובספריות, באוניברסיטאות ובבית הלורדים בבריטניה. נראה כי החשש מהכחדה, חלקית או מלאה, של ידע, מסורת או ערכים שהאנושות צברה לאורך עידנים, בוער בעצמותיו. "אף על פי שהמניע להרס של ספריות וארכיונים שונה ממקרה למקרה", כותב אובנדן, "הרצון למחוק תרבות מסוימת בולט במיוחד".

כך בפתח ספרו אובנדן מתאר את אחד האירועים הקשים מסוג זה במאה ה-20: בלילה של ה-10 במאי 1933, קהל של 40,000 איש התכנס בכיכר האופרה (לימים כיכר Bebel) בברלין, והריע בהתלהבות כאשר אלפי ספרים של סופרים יהודים וספרים "אנטי גרמנים" הושלכו למדורה ענקית. "אתם פועלים היטב כאשר אתם משליכים ללהבות את הרוח הרעה של העבר. זהו מעשה חזק מפואר וסימבולי", מצטט אובנדן את מה שאמר על האירוע שר התעמולה הנאצי ג'וזף גבלס. זה היה אכן מעשה סימבולי שטני. המשורר היהודי-גרמני, היינריך היינה, שגם ספריו נשרפו באותה מדורה, כתב כמאה שנה לפני כן במחזה שלו "אלמנסור" (Almansor), ברוח שנשמעת היום כנבואית: "זו הייתה רק הקדמה. בכל מקום שבו שורפים ספרים, לבסוף ישרפו גם בני אדם". ואכן מספר שנים אחרי האירוע בכיכר האופרה, החלו לפעול המשרפות באושוויץ.

שתפו את הכתבה:

Richard Ovenden, "Burning the Books: A History of the Deliberate Destruction of Knowledge", November 2020

"בכל מקום שבו שורפים ספרים, לבסוף ישרפו גם בני אדם"

ריצ'רד אובנדן יצא למסע מרתק אחר מקרים של שריפת ספרים וספריות לאורך ההיסטוריה. ספרו מעורר מחשבה על התקופה ההיסטורית העכשווית – בה התקינות הפוליטית מאיימת לחסל כמה מספרי המקור

דינה גורדון | 13 בדצמבר 2020 | תרבות ואמנות | 3 דק׳

Richard Ovenden, "Burning the Books: A History of the Deliberate Destruction of Knowledge", November 2020

ספר המדע הבדיוני "פרנהייט 451" של ריי ברדבורי (שבהמשך גם הופק לסרט) מתאר חברה טוטליטרית שבה המשטר פקד לשרוף את כל הספרים כדי להשמיד את הנכסים התרבותיים מהעבר, ולנתק בני אדם מכל הידע, המסורת והמורשת התרבותית שלהם. מקור שם הספר הוא הטמפרטורה שבה דפי נייר עולים באש, 451 מעלות פרנהייט (כ-233 מעלות צלסיוס).

למעשה הרעיון של שרפת ספרים אינו בדיוני כלל. במשך מאות שנים ועד ימינו שרפו במכוון ספרים, ואפילו ספריות שלמות, בעֵתות מלחמה או בעקבות קונפליקטים בין עמים שונים או בקרב קבוצות שונות בחברה, כפי שכותב ריצ'רד אובנדן בספרו Burning the Books (2020). אובנדן הוא המנהל של הספרייה הבודליאנית (Bodleian Library), הספרייה המרכזית באוניברסיטת אוקספורד, בריטניה. הוא עסק במשך כשלושה עשורים בניהול ושימור אוספים מיוחדים בארכיונים, במוזיאונים ובספריות, באוניברסיטאות ובבית הלורדים בבריטניה. נראה כי החשש מהכחדה, חלקית או מלאה, של ידע, מסורת או ערכים שהאנושות צברה לאורך עידנים, בוער בעצמותיו. "אף על פי שהמניע להרס של ספריות וארכיונים שונה ממקרה למקרה", כותב אובנדן, "הרצון למחוק תרבות מסוימת בולט במיוחד".

כך בפתח ספרו אובנדן מתאר את אחד האירועים הקשים מסוג זה במאה ה-20: בלילה של ה-10 במאי 1933, קהל של 40,000 איש התכנס בכיכר האופרה (לימים כיכר Bebel) בברלין, והריע בהתלהבות כאשר אלפי ספרים של סופרים יהודים וספרים "אנטי גרמנים" הושלכו למדורה ענקית. "אתם פועלים היטב כאשר אתם משליכים ללהבות את הרוח הרעה של העבר. זהו מעשה חזק מפואר וסימבולי", מצטט אובנדן את מה שאמר על האירוע שר התעמולה הנאצי ג'וזף גבלס. זה היה אכן מעשה סימבולי שטני. המשורר היהודי-גרמני, היינריך היינה, שגם ספריו נשרפו באותה מדורה, כתב כמאה שנה לפני כן במחזה שלו "אלמנסור" (Almansor), ברוח שנשמעת היום כנבואית: "זו הייתה רק הקדמה. בכל מקום שבו שורפים ספרים, לבסוף ישרפו גם בני אדם". ואכן מספר שנים אחרי האירוע בכיכר האופרה, החלו לפעול המשרפות באושוויץ.

שתפו את הכתבה:

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
כל דור וה"זמלווייס" שלו

גלית דהן קרליבך

לוּ כל עבודות הדוקטורט היו נראות כמו ספרו הצנום של לואי-פרדינאן סלין, עולם האקדמיה היה חוגג, מדעי הרוח היו משגשגים, מחלקות הומאניות...

מועדון השירה של השטאזי

דינה גורדון

בעיצומה של המלחמה הקרה, פעם בחודש, התאספו אנשי סגל בשטאזי (המשטרה החשאית של גרמניה המזרחית), בהם קצינים בכירים, פקידי תעמולה וחיילים...

מעולם של "אנחנו" לעולם של "אני"

נדב רט

פילוסופיה, פסיכולוגיה, היסטוריה, תרבות, יהדות ואף אקטואליה שזורים במלאכת אמן בספרו של הרב יונתן זקס, שיצא לאור בעברית כשנה...

הסיפורים שלא סופרו על D-Day

דינה גורדון

הצרפתי גיום מרקדר (Guillaume Mercader) היה אלוף ברכיבת אופניים שזכה בשפע של גביעי ניצחון ובחסות של יצרנית אופני המירוץ "לה פרל". לאחר כיבוש צרפת...

חוקי המדינה נגד חוקי המדבר

דורית דינור

קל לחשוד במאיר דויטש, מנכ"ל עמותת "רגבים" שהוקמה ב-2006 ומטרתה "קביעת סדר יום יהודי וציוני למדינת ישראל בהיבטי קרקע, סביבה וזכויות אדם",...

גברים, חיזרו להיות ג'נטלמנים

דורית דינור

אולי שמעתם על תנועת המרד הגברי: "גברים הולכים בדרך שלהם" או  MGTOW (Men Go Their Own Way) הצוברת פופולריות ברשת החל משנת 2000. מיליוני גברים החליטו...

גורלה של אישה עם סוס

אניטה ל. שרמן

גדלתי בחוף המערבי של ארה"ב ולכן אני מכירה היטב את המים הכחולים של האוקיאנוס ​​השקט. הרעיון לצאת למסע שמתחיל בקצה אחד של ארה"ב, מסתיים...

האלקסיאדה – לא חסרת רגשות לנוכח אסונות

גלית דהן קרליבך

הפתעה נהדרת מצפה לנו על המדף הקלאסי: אפוס רחב יריעה ובו סיפורה של האימפריה הביזנטית ובראשו הקיסר אָלֶקְסְיוֹס קוֹמְנֵנוֹס...

שתפו: