הרשמה לניוזלטר

ריצ’רד אובנדן יצא למסע מרתק אחר מקרים של שריפת ספרים וספריות לאורך ההיסטוריה. ספרו מעורר מחשבה על התקופה ההיסטורית העכשווית – בה התקינות הפוליטית מאיימת לחסל כמה מספרי המקור

דינה גורדון | 13 בדצמבר 2020 | תרבות ואמנות | 3 דק׳

“בכל מקום שבו שורפים ספרים, לבסוף ישרפו גם בני אדם”

ספר המדע הבדיוני "פרנהייט 451" של ריי ברדבורי (שבהמשך גם הופק לסרט) מתאר חברה טוטליטרית שבה המשטר פקד לשרוף את כל הספרים כדי להשמיד את הנכסים התרבותיים מהעבר, ולנתק בני אדם מכל הידע, המסורת והמורשת התרבותית שלהם. מקור שם הספר הוא הטמפרטורה שבה דפי נייר עולים באש, 451 מעלות פרנהייט (כ-233 מעלות צלסיוס).

למעשה הרעיון של שרפת ספרים אינו בדיוני כלל. במשך מאות שנים ועד ימינו שרפו במכוון ספרים, ואפילו ספריות שלמות, בעֵתות מלחמה או בעקבות קונפליקטים בין עמים שונים או בקרב קבוצות שונות בחברה, כפי שכותב ריצ'רד אובנדן בספרו Burning the Books (2020). אובנדן הוא המנהל של הספרייה הבודליאנית (Bodleian Library), הספרייה המרכזית באוניברסיטת אוקספורד, בריטניה. הוא עסק במשך כשלושה עשורים בניהול ושימור אוספים מיוחדים בארכיונים, במוזיאונים ובספריות, באוניברסיטאות ובבית הלורדים בבריטניה. נראה כי החשש מהכחדה, חלקית או מלאה, של ידע, מסורת או ערכים שהאנושות צברה לאורך עידנים, בוער בעצמותיו. "אף על פי שהמניע להרס של ספריות וארכיונים שונה ממקרה למקרה", כותב אובנדן, "הרצון למחוק תרבות מסוימת בולט במיוחד".

כך בפתח ספרו אובנדן מתאר את אחד האירועים הקשים מסוג זה במאה ה-20: בלילה של ה-10 במאי 1933, קהל של 40,000 איש התכנס בכיכר האופרה (לימים כיכר Bebel) בברלין, והריע בהתלהבות כאשר אלפי ספרים של סופרים יהודים וספרים "אנטי גרמנים" הושלכו למדורה ענקית. "אתם פועלים היטב כאשר אתם משליכים ללהבות את הרוח הרעה של העבר. זהו מעשה חזק מפואר וסימבולי", מצטט אובנדן את מה שאמר על האירוע שר התעמולה הנאצי ג'וזף גבלס. זה היה אכן מעשה סימבולי שטני. המשורר היהודי-גרמני, היינריך היינה, שגם ספריו נשרפו באותה מדורה, כתב כמאה שנה לפני כן במחזה שלו "אלמנסור" (Almansor), ברוח שנשמעת היום כנבואית: "זו הייתה רק הקדמה. בכל מקום שבו שורפים ספרים, לבסוף ישרפו גם בני אדם". ואכן מספר שנים אחרי האירוע בכיכר האופרה, החלו לפעול המשרפות באושוויץ.

שתפו את הכתבה:

Richard Ovenden, "Burning the Books: A History of the Deliberate Destruction of Knowledge", November 2020

“בכל מקום שבו שורפים ספרים, לבסוף ישרפו גם בני אדם”

ריצ’רד אובנדן יצא למסע מרתק אחר מקרים של שריפת ספרים וספריות לאורך ההיסטוריה. ספרו מעורר מחשבה על התקופה ההיסטורית העכשווית – בה התקינות הפוליטית מאיימת לחסל כמה מספרי המקור

דינה גורדון | 13 בדצמבר 2020 | תרבות ואמנות | 3 דק׳

Richard Ovenden, "Burning the Books: A History of the Deliberate Destruction of Knowledge", November 2020

ספר המדע הבדיוני "פרנהייט 451" של ריי ברדבורי (שבהמשך גם הופק לסרט) מתאר חברה טוטליטרית שבה המשטר פקד לשרוף את כל הספרים כדי להשמיד את הנכסים התרבותיים מהעבר, ולנתק בני אדם מכל הידע, המסורת והמורשת התרבותית שלהם. מקור שם הספר הוא הטמפרטורה שבה דפי נייר עולים באש, 451 מעלות פרנהייט (כ-233 מעלות צלסיוס).

למעשה הרעיון של שרפת ספרים אינו בדיוני כלל. במשך מאות שנים ועד ימינו שרפו במכוון ספרים, ואפילו ספריות שלמות, בעֵתות מלחמה או בעקבות קונפליקטים בין עמים שונים או בקרב קבוצות שונות בחברה, כפי שכותב ריצ'רד אובנדן בספרו Burning the Books (2020). אובנדן הוא המנהל של הספרייה הבודליאנית (Bodleian Library), הספרייה המרכזית באוניברסיטת אוקספורד, בריטניה. הוא עסק במשך כשלושה עשורים בניהול ושימור אוספים מיוחדים בארכיונים, במוזיאונים ובספריות, באוניברסיטאות ובבית הלורדים בבריטניה. נראה כי החשש מהכחדה, חלקית או מלאה, של ידע, מסורת או ערכים שהאנושות צברה לאורך עידנים, בוער בעצמותיו. "אף על פי שהמניע להרס של ספריות וארכיונים שונה ממקרה למקרה", כותב אובנדן, "הרצון למחוק תרבות מסוימת בולט במיוחד".

כך בפתח ספרו אובנדן מתאר את אחד האירועים הקשים מסוג זה במאה ה-20: בלילה של ה-10 במאי 1933, קהל של 40,000 איש התכנס בכיכר האופרה (לימים כיכר Bebel) בברלין, והריע בהתלהבות כאשר אלפי ספרים של סופרים יהודים וספרים "אנטי גרמנים" הושלכו למדורה ענקית. "אתם פועלים היטב כאשר אתם משליכים ללהבות את הרוח הרעה של העבר. זהו מעשה חזק מפואר וסימבולי", מצטט אובנדן את מה שאמר על האירוע שר התעמולה הנאצי ג'וזף גבלס. זה היה אכן מעשה סימבולי שטני. המשורר היהודי-גרמני, היינריך היינה, שגם ספריו נשרפו באותה מדורה, כתב כמאה שנה לפני כן במחזה שלו "אלמנסור" (Almansor), ברוח שנשמעת היום כנבואית: "זו הייתה רק הקדמה. בכל מקום שבו שורפים ספרים, לבסוף ישרפו גם בני אדם". ואכן מספר שנים אחרי האירוע בכיכר האופרה, החלו לפעול המשרפות באושוויץ.

שתפו את הכתבה:

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
גלגוליו של האספירין כמקרה בוחן

דורית דינור

ספרו החדש של ד"ר בנימין מוזס, רופא פנימי וחוקר בתחום האפידמיולוגיה הקלינית ומדיניות הבריאות, מעלה שאלות נוקבות לגבי האופן...

הכלכלן המנודה המצליח בעולם

דינה גורדון

קשה היום להאמין שתומס סואל בן ה-91, מגדולי ההוגים הכלכליים במאה האחרונה, היה בשנות העשרים לחייו מרקסיסט מושבע. אולם הביוגרפיה החדשה...

האם השוויון פוגע בבריאות?

דורית דינור

אתם ממתינים חודשים לבדיקת הדמיה או לרופא מומחה, יושבים באולם המתנה עם עוד 50 אנשים, או נכנסים להליך רפואי מבלי לקבל הסבר שניתן בסבלנות...

נפלאות האודיסיאה של ציפורים נודדות

דינה גורדון

הן מגדילות את מסת השרירים שלהן בלי לעשות אימוני כושר, זוללות שומן בלי לפתח מחלת לב או סוכרת, גומאות מרחקים של עשרות אלפי...

אין כמו סיפור טוב כדי להעביר את סיפורה המורכב של ישראל

נדב רט

"ב-12 בינואר 1981 סיים השייח' חמאד אבו רביע עוד יום עבודה במשכן. הוא גלגל במזנון הכנסת שיחה בערבית עם משה שחל. אחר כך...

המחיר הגבוה שגובה הטכנולוגיה

נדב רט

אין ספק ש"מהפכת הקשב" הוא ספר חובה שעוד יצוטט בשנה הקרובה בכנסים העוסקים בחינוך, בעסקים, בחקיקה, בזוגיות, במשפחה ובכלכלה. לא בגלל שהוא...

ההפיכה שעוד לא קרתה

דינה גורדון

מנהיג סין, שי ג'ין-פינג, כינס את הוועדה המרכזית של המפלגה הקומוניסטית הסינית לדיון דחוף במשבר הכלכלי שפקד את סין. אבל הפגישה לא התנהלה...

הבלוף הגדול של חייו

דינה גורדון

במשך 15 שנה חי ג'יימס טייט היל בשקר. זו לא הייתה תוצאה של מזימה מתוכננת או בחירה מודעת, לפחות לא בהתחלה. זה התחיל בהעמדות פנים, השתמטויות...

שתפו: