ספר המדע הבדיוני "פרנהייט 451" של ריי ברדבורי (שבהמשך גם הופק לסרט) מתאר חברה טוטליטרית שבה המשטר פקד לשרוף את כל הספרים כדי להשמיד את הנכסים התרבותיים מהעבר, ולנתק בני אדם מכל הידע, המסורת והמורשת התרבותית שלהם. מקור שם הספר הוא הטמפרטורה שבה דפי נייר עולים באש, 451 מעלות פרנהייט (כ-233 מעלות צלסיוס).

למעשה הרעיון של שרפת ספרים אינו בדיוני כלל. במשך מאות שנים ועד ימינו שרפו במכוון ספרים, ואפילו ספריות שלמות, בעֵתות מלחמה או בעקבות קונפליקטים בין עמים שונים או בקרב קבוצות שונות בחברה, כפי שכותב ריצ'רד אובנדן בספרו Burning the Books (2020). אובנדן הוא המנהל של הספרייה הבודליאנית (Bodleian Library), הספרייה המרכזית באוניברסיטת אוקספורד, בריטניה. הוא עסק במשך כשלושה עשורים בניהול ושימור אוספים מיוחדים בארכיונים, במוזיאונים ובספריות, באוניברסיטאות ובבית הלורדים בבריטניה. נראה כי החשש מהכחדה, חלקית או מלאה, של ידע, מסורת או ערכים שהאנושות צברה לאורך עידנים, בוער בעצמותיו. "אף על פי שהמניע להרס של ספריות וארכיונים שונה ממקרה למקרה", כותב אובנדן, "הרצון למחוק תרבות מסוימת בולט במיוחד".