העיר דרמסאלה בהודו משמשת מרכז לגולים מטיבט שברחו ממולדתם, לאחר שסין סיפחה את טיבט בשנות ה-50. ד"ר שרה לואיס, אנתרופולוגית ופסיכולוגית באוניברסיטת נארופה, ארה"ב, הגיעה לדרמסאלה לחקור כיצד הגולים הטיבטים מתמודדים עם המצוקות, הקשיים והסבל שעברו בטיבט, ובמסע המסוכן והמלא חתחתים עד שהגיעו לדרמסאלה.

במשך שנה שלמה היא חיה בקרב הגולים, ראתה את חיי היום-יום שלהם, הסתובבה בשווקים, בבתי הספר ובמנזרים והשתתפה בפגישות עם הדלאי למה. אבל כאשר ניסתה לשמוע מהגולים את סיפוריהם האישיים היא נתקלה בבעיה קשה: הם גילו חוסר עניין וחוסר רצון לספר לה. היא ידעה שהיו בהם אסירי מצפון שישבו בכלא בסין שנים רבות ועברו עינויים קשים כדי להכריח אותם לוותר על אמונתם בבודהיזם. הצעירים יותר, הגיעו לדרמסאלה כי רצו ללמוד על התרבות והשפה שלהם לאחר שהמשטר הסיני אסר על תושבי טיבט ללמוד ולדבר בשפה הטיבטית. היו גם אלו שהגיעו כדי לברוח מהעוני הקשה בטיבט. רוב רובם סבלו מרעב קשה, מקור וממחלות במסע הארוך להודו, שבמהלכו גם איבדו בני משפחה.