כניסה
הרשמה לניוזלטר

“היום אני באמת פוגש את האנשים, אני יותר תופס את הסיטואציה של הריאיון ככזאת שבה אני והמרואיין באים לספר סיפור”, אומר מידן ומדגיש את חשיבותו של הזולת

מאיה לוינטר | 19 במאי 2013 | תרבות ואמנות | 10 דק׳

אומנות הריאיון של קובי מידן

תוכנית הטלוויזיה היא "חוצה ישראל", הערוץ הוא 23. קובי מידן מצולם בפרופיל ודמותו זקופה ורצינית, התספורת מסודרת והצווארון מכופתר. ידיו מונחות על השולחן שעליו דפי ריאיון וכוס מים ומולו יושב אסי דיין, כפוף על כיסאו. הריאיון מתחיל כשמידן שואל לשלומו של דיין ומציין: "אתה לא נראה בקו הבריאות". כמה שניות לאחר מכן הוא שואל בקול שליו: "הכפיפה שלך, היא בגלל פריצת דיסק, נכון?" שוב, לא עוברות כמה דקות והוא מעז לשאול את דיין על השימוש שלו בסמים. המרואיין עונה על כל השאלות בקול חלש, לא ברור אבל נינוח.

המפגש בין הדמויות ההפוכות האלו היה יכול להיות כמעט אכזרי אם המראיין לא היה קובי מידן. השילוב בין העניין האמיתי במרואיין, הכנות הבלתי מתפשרת והחמלה שבקולו של מידן הוא שהוציא את המיטב מאסי דיין שדיבר בפתיחות על חייו ועל יצירתו.

מידן בוחר בקפידה את מרואייניו, לא רק ב"חוצה ישראל" אלא גם בתוכניתו הלילית "אנשים בלילה" בגל"צ. תנועות גופו, האצבע החושבת והמבט המכווץ נהיו סימן ההיכר שלו בטלוויזיה, ברדיו אלו ההתלהבות הכמעט ילדית שלו. קולו הנעים והדרך שבה הוא מנתח ומפרש את המרואיין שלו. "הפסיכולוג של התקשורת" - כך כינו אותו בעבר, אך הוא דווקא מעיד שהוא פחות כך היום. "היום אני באמת פוגש את האנשים, אני פחות אנליטי ויותר ספרותי, אני יותר תופס את הסיטואציה של הריאיון ככזאת שבה אני והמרואיין באים לספר סיפור ביחד מאשר לנסות להבין את הנפש".

העבודה שלי היא לתווך תרבות. להיות מן פילטר. דרך שרשרת של פעולות תרבותיות אני בוחר את החומרים ויש לי אמירה בתוך כל השפע" - צילום: אורן גולן

שתפו: