בשנים האחרונות הביקושים לרכבים חשמליים בארץ ובעולם מזנקים, בין היתר הודות לסוללות שמגדילות את טווח הנסיעה: אם רק לפני כמה שנים טווח הנסיעה הממוצע הסתכם בכ- 150 ק"מ, כיום הוא עומד כבר על כ- 300 ק"מ, ובחלק מהמקרים יכול אפילו להגיע ל- 400-500 ק"מ. במיוחד בארצנו הקטנה, מדובר בטווח שאמור להספיק לנסיעות בתוך העיר, לנסיעות לעבודה וממנה ובחלק מהמקרים גם לנסיעות ארוכות יותר – בלי לעצור לטעינה (לשם המחשה, המרחק מאילת לקריית שמונה עומד על 503 ק"מ).

ועדיין, בשונה מרכבי בנזין שנהנים מפריסה רחבה של תחנות דלק, מיעוט עמדות הטעינה הציבוריות עדיין לא משחרר את נהגי הרכב החשמלי מחרדת הטווח. האם טכנולוגיות העתיד של הסוללות תשנה את התמונה?

איזה סוללות קיימות כיום?

טכנולוגיית הסוללות הנוכחית מבוססת על שני סוגים מרכזיים של סוללות ליתיום-יון, שצפויים ללוות אותנו בשנים הקרובות.

הסוג הראשון הן סוללות המבוססות על שימוש בקובלט, ניקל, מנגנן ואלומיניום. המינון של כל אחד מחומרי גלם אלו משתנה בהתאם לסוג הסוללה, כאשר המגמה היא להפחית ככל הניתן את השימוש בקובלט הנחשב ליקר. במשימה זו כבר עומדות חלק מהסוללות הנטענות, שמשתמשות ב- 70% קובלט.

הסוג השני של הסוללות הנטענות הן סוללות ליתיום ברזל פוספט, שנחשבות לפחות יקרות בשל השימוש במינרלים נפוצים. האבולוציה של סוללות אלו לאורך העשור האחרון הפכה אותן לאפשרות מועדפת ברכבים בעלי טווח מחירים וטווח נסיעה נמוכים יותר. כך למשל הגרסאות הבסיסיות של טסלה מודל 3 מצוידות בסוללות ליתיום ברזל פוספט.

טכנולוגיית הרכבים החשמליים מתפתחת ללא הפסקה – ובכלל זה טכנולוגיית הסוללות הנטענות. מהן הטכנולוגיות המתהוות בעת כתיבת שורות אלו, ואיך הן צפויות לשנות את סוללות העתיד ואת חוויית הנהיגה ברכב החשמלי?

איך ייראו סוללות העתיד – ולאיזה טווח נסיעה הן יספיקו?

לצורך הגדלת טווח הנסיעה, נבחנות כיום מספר דרכים לשיפור צפיפות האנרגיה (ככל שצפיפות האנרגיה של הסוללה עולה, כך גדלה כמות החשמל שהיא יכולה לאחסן). אחת הדרכים לשיפור צפיפות האנרגיה היא להחליף את האנודה (האלקטרודה השלילית) העשויה מגרפיט, בחומרים כמו פחמן מרוכב או סיליקון שעשויים להגדיל את צפיפות האנרגיה פי 10.

פריצת דרך נוספת שעשויה להגדיל את צפיפות האנרגיה הסוללה, ועליה מהמרות יצרניות רכב חשמלי רבות, היא פיתוח סוללות מצב מוצק: בסוללות הנוכחיות, החומר שמוליך בין הקתודה (האלקטרודה החיובית) לאנודה (האלקטרודה השלילית) הוא נוזלי או פולימרי. בסוללות מצב מוצק, החומר המוליך הם תאים במצב מוצק, שאמורים להיות בטוחים יותר לשימוש, בעלי תוחלת חיים גבוהה יותר והכי חשוב: בעלי צפיפות אנרגיה גבוהה יותר. לפי ההערכות, לסוללות מצב מוצק יש פוטנציאל להכפיל את קיבולת האנרגיה. המשמעות היא טווח נסיעה כפול, וזה לא הכול: סוללות מסוג זה צפויות להיטען בצורה מהירה בהרבה ביחס לדור הסוללות הנוכחי. יתכן שבעתיד הלא רחוק, טעינת 80% מהסוללה תוך 15 דקות לא תישמע בתור תרחיש בדיוני.

מתי סוללות מצב מוצק צפויות להגיע לשוק?

כבר בשנת 2020 טויוטה הכריזה על פיתוח אב טיפוס שמונע ע"י סוללות מצב מוצק. במהלך שנת 2022 הודיעה החברה כי בכוונתה להשיק רכבים המונעים ע"י סוללות אלו במהלך שנת 2025, אך בשלב הראשון רכבים אלו צפויים להיות היברידיים. מדובר באופק חשוב שעשוי להוות את קפיצת המדרגה המיוחלת של הסוללות החשמליות.

קיבולת הסוללה צפויה לעלות. ומה לגבי הקיבולת הביטוחית?

סוללות העתיד צפויות להאיץ את מהפכת הרכבים החשמליים, להגדיל את טווח הנסיעה ואת מהירות הטעינה. אך במקביל לשינויים בקיבולת החשמלית, צריך כבר היום לתת את הדעת גם על הקיבולת הביטוחית – כדי להתמודד עם מאפייני הנהיגה המשתנים. כך למשל חשוב לרכוש ביטוח מקיף לרכב חשמלי, כדי לתת מענה לתרחישים השונים המאפיינים את הרכב החשמלי. מסיבה זו ביטוח מקיף לרכב מסוג זה יכלול כיסויים יחודיים לרכב חשמלי. לשם המחשה, ביטוח רכב חשמלי של הפניקס כולל כיסויים ייעודיים דוגמת גרירת הרכב לעמדת הטעינה הקרובה במקרה של התרוקנות הסוללה, כיסוי לציוד הטעינה נמצא ברכב ועוד..

לצד ביטוח מקיף לרכב חשמלי, צריך לקחת בחשבון את מאפייני הטעינה: מתכוונים להתקין עמדת טעינה ביתית? חשוב לוודא שאתם מכוסים במקרה ששריפה או התלקחות של עמדת הטעינה תסב נזקים לרכוש או רכבים סמוכים, נזקים שעלולים להגיע למיליוני שקלים. כדי להגן על עצמכם מסיכונים אלו ולכסות את הוואקום הביטוחי שנוצר, הפניקס השיקה ביטוח ייעודי לעמדות טעינה, הכולל תקרת כיסוי בגובה עד 10 מיליון ₪ לכיסוי נזקי צד שלישי בזמן שימוש בעמדת הטעינה וכן כיסוי לעמדת הטעינה עצמה.

העתיד כבר כאן, ובקרוב הוא צפוי לקחת את הרכבים החשמליים עוד כמה צעדים קדימה עם סוללות הכוללות קיבולת כפולה וזמן טעינה קצר בהרבה. כל שנותר הוא לחכות, ולהצטייד בכיסוי ביטוחי מתאים.