כשפרשת קיימברידג' אנליטיקה התפוצצה באביב 2018, אף אחד לא האמין שלשיווק ממוקד יש כזה כוח בידיים….
תוכן שיווקי | 5 בנובמבר 2019 | תוכן שיווקי | 4 דק׳
ביג דאטה פוליטיקה – כך גורמים למיליונים לשנות את דעתם
כשפרשת קיימברידג' אנליטיקה התפוצצה באביב 2018, אף אחד לא האמין שלשיווק ממוקד יש כזה כוח בידיים. אבל עם תוצאות בשטח קשה להתווכח: המועמד ששילם לחברת אנליטיקה, הוא זה שמאייש כיום את משרת נשיא ארצות הברית.
כמעט כל האינטראקציה של האזרחים מול נבחרי הציבור מתנהלת כיום בפייסבוק (בישראל), בטוויטר (בארצות הברית) וכן הלאה. בעוד שבעבר אף אחד לא היה יכול אפילו לחלום על לדבר עם פוליטיקאי, היום אנשים מרשים לעצמם להגיב ביתר שאת.
סקר הדיגיטל של בזק לשנת 2018, חושף כי 54% מהישראלים חושבים שלמדיה חברתית יש השפעה רבה על ההצבעה לרשויות המקומיות. 40% מהישראלים נחשפו למועמדים השונים לרשויות באמצעות הרשתות החברתיות.
בשנים עברו החוקים של תעמולת בחירות היו די ברורים – עולים עם קמפיינים בטלוויזיה, ברדיו, בעיתונות ובשלטי חוצות, וכל הפרסום בוצע בצורה גלויה לעיניי כל. בעידן הדיגיטל החוקים השתנו – פילוח מדוקדק וחבוי מאחורי הקלעים, מאפשר לפנות ישירות לקהלים הרלוונטיים ברמת יעילות שכמותה לא נראתה עד היום.
שיטות טרגוט מתקדמות שעד לפני עשור לא חלמנו עליהן, מסוגלות להניע דעת קהל לכאן ולכאן – ולהכתיב את תוצאות הבחירות, פשוטו כמשמעו. מספיק לפנות לאחוזים הבודדים שיושבים על הגדר, כדי להגדיל את גוש הימין או השמאל-מרכז. קיימברידג' אנליטיקה היא הדוגמה האחרונה והרדיקלית ביותר לסוג כזה של קמפיין.
איך משנים דעת קהל
קודם כל ראוי לציין ששיטות הפעולה בדיגיטל, לא שונות מכל תעמולת בחירות אחרת שהתקיימה עד היום. ההבדל היחיד הוא שבדיגיטל ניתן להשתמש בכלים מתוחכמים שבעתיים, שעד לפני כמה שנים לא היו קיימים בזירה הפוליטית והפרסומית.
הבינה המלאכותית והאוטומציה, לצד יכולות טרגוט ופילוח מתקדמות, מאפשרות לכל מפרסם עם תקציב מספיק גדול, להרים קמפיינים מדויקים ולטרגט קהלי מצביעים מגוונים. יש לציין שכיום, אחרי שהובהר חלקה של פייסבוק בשערוריית קיימברידג' אנליטיקה, כל פרסום פוליטי מחויב בזיהוי המפרסם. לא ניתן יותר לפרסם בפייסבוק מסרים פוליטיים בצורה אנונימית.
גוגל, פייסבוק ושאר ענקיות טכנולוגיה אוספות על כולנו נתונים 24 שעות ביממה, 60 שניות בדקה (מה שנקרא ביג דאטה בשפת המקצוענים). כל מה שנשאר הוא להשתמש בחוכמה במידע לטובת הקמפיין שלך.
איך עושים את זה? הנה דוגמה סכמטית בשלושה שלבים כלליים:
שלב 1 – ניגשים לאתר הבחירות המרכזי, שמספק מידע אודות אחוזי הצבעה לפי ערים וקלפיות, ומורידים את המידע לקובץ. בצורה כזו תדעו אילו אוכלוסיות בכל עיר ובכל שכונה הצביעו למי.
שלב 2 – מקימים קמפיינים תלויי מיקום בפייסבוק ובגוגל, ומשתדלים לחלק עד כמה שאפשר לפי אזורי ההצבעה הרלוונטיים למועמד שאותו אנו רוצים לקדם (או המועמד שאותו רוצים להפיל).
שלב 3 – מכינים מודעות חיפוש, באנרים, ניוז פיד, יוטיוב, וואצאפ, אינסטגרם וכל מה שנגיש לנו, בהתאם לאוכלוסיות שרוצים לטרגט. מפציצים את האוכלוסיות במסרים השונים בתקווה שיטו את דעתם.
דוגמה נוספת היא להשתמש במסרים חיוביים ו/או שליליים, בהתאם למי שאנו רוצים לקדם או להפיל. פרסמו כתבה שלילית על אחד המועמדים באתר חדשות או ביוטיוב, והתחילו לקדם אותה בלי הפסקה בכל האמצעים שברשותכם. אחוזי החדירה של סך הנכסים הדיגיטליים בחיינו, גבוהים מכל טלוויזיה ורדיו (אנחנו מחוברים בלי הפסקה לסמארטפון). יש להניח שהמסר השלילי ייטמע במהירות בקרב האוכלוסיות שטרגטנו.
המציאות היא הניוז פיד
איך הגענו למצב שבו לרשתות החברתיות יש השפעה כל כך מסיבית על דעות ועל אנשים?
גם פייסבוק וגם גוגל פועלות באמצעות אלגוריתמים מתוחכמים, שמנטרים את כל הפעילות שלנו, אוספים עלינו מידע ויוצרים לנו פרסונה דיגיטלית. דוגמה לפרסונה שכזו יכולה להיות: אנחנו בני 25, עם הכנסה ממוצעת, בעלי השכלה אקדמית, לא נשואים ואוהבים טיולים ומסעדות.
מעבר לכך, שיטות מתוחכמות מאפשרות לאסוף עלינו לא רק מידע דמוגרפי, אלא גם מידע פסיכוגרפי – מהי האישיות שלנו, מה משמח ומכעיס אותנו, מהן נטיותינו הפוליטיות וכן הלאה.
כל לייק שמח או עצוב שעשיתם, כל סטטוס והודעה שכתבתם (גם בוואצאפ וגם באינסטגרם) וכל דף וקבוצה שהתחברתם אליהם, מעידים עליכם ומשמשים כמקור-מידע לפרסום. אפילו חידונים תמימים בפייסבוק, ששואלים אתכם שאלות אישיות, עשויים לשמש כאמצעי ליצירת פרסונה אישיותית, לפיה אתם תטורגטו בסופו של דבר.
פייסבוק וגוגל רוצות שנהיה מרוצים, אז המטרה היא לתת לנו עוד ממה שאנחנו אוהבים. בשפה המקצועית זה נקרא "עולם בועה" (Filter Bubble). לחילופין, אפשר להשתמש בכלי הפרסום המתוחכמים האלה גם ליצירת מציאות, להטיית דעות ולתעמולת בחירות.
רובנו כבר לא נכנס ישירות לאתרי חדשות, אלא קורא כותרות ותקצירים בפייסבוק. חלק ניכר ממה שידוע לנו על המתרחש בזירה הפוליטית ובזירות אחרות, מוכתב מהניוז פיד. אלא שאת הניוז פיד אפשר לשנות ולהטות באמצעות פרסום ממוקד, לטובת או לרעת מועמד כזה או אחר.
לעבור את אחוז החסימה
אחד המועמדים בבחירות האחרונות לכנסת, השתמש בדיוק בשיטות מתקדמות שכאלה. תוך שבועיים בלבד מפלגתו הצליחה לעבור את אחוז החסימה, וזאת הודות לאסטרטגיה ממוקדת במגוון פלטפורמות הדיגיטל, כולל פרסום אופליין.
רוצים לדעת איך עברנו את אחוז החסימה תוך שבועיים? בכנס Next Case 2019 תוכלו לשמוע הרצאה בת 20 דקות, שתתאר בדיוק את מהלך הקמפיין שתוכנן ובוצע בקבוצת אנגורה מדיה – מפעילת בלוג Askpavel לקידום אתרים ושיווק דיגיטלי.
כנס Next Case הוא היחיד והגדול מסוגו בישראל, שמציג את שיטות השיווק המתקדמות והיעילות ביותר באמצעות מקרי בוחן אמיתיים. בלי תיאוריה, רק 100% פרקטיקה שתבטיח שגם אתם תוכלו ליישם את אותן שיטות בעסק, בחברה ובארגון.
הבטיחו את מקומכם בכנס לפני שהמחיר עולה. הקליקו לפרטים ולהרשמה >>>
ביג דאטה פוליטיקה – כך גורמים למיליונים לשנות את דעתם
כשפרשת קיימברידג' אנליטיקה התפוצצה באביב 2018, אף אחד לא האמין שלשיווק ממוקד יש כזה כוח בידיים….
תוכן שיווקי | 5 בנובמבר 2019 | תוכן שיווקי | 6 דק׳
כשפרשת קיימברידג' אנליטיקה התפוצצה באביב 2018, אף אחד לא האמין שלשיווק ממוקד יש כזה כוח בידיים. אבל עם תוצאות בשטח קשה להתווכח: המועמד ששילם לחברת אנליטיקה, הוא זה שמאייש כיום את משרת נשיא ארצות הברית.
כמעט כל האינטראקציה של האזרחים מול נבחרי הציבור מתנהלת כיום בפייסבוק (בישראל), בטוויטר (בארצות הברית) וכן הלאה. בעוד שבעבר אף אחד לא היה יכול אפילו לחלום על לדבר עם פוליטיקאי, היום אנשים מרשים לעצמם להגיב ביתר שאת.
סקר הדיגיטל של בזק לשנת 2018, חושף כי 54% מהישראלים חושבים שלמדיה חברתית יש השפעה רבה על ההצבעה לרשויות המקומיות. 40% מהישראלים נחשפו למועמדים השונים לרשויות באמצעות הרשתות החברתיות.
בשנים עברו החוקים של תעמולת בחירות היו די ברורים – עולים עם קמפיינים בטלוויזיה, ברדיו, בעיתונות ובשלטי חוצות, וכל הפרסום בוצע בצורה גלויה לעיניי כל. בעידן הדיגיטל החוקים השתנו – פילוח מדוקדק וחבוי מאחורי הקלעים, מאפשר לפנות ישירות לקהלים הרלוונטיים ברמת יעילות שכמותה לא נראתה עד היום.
שיטות טרגוט מתקדמות שעד לפני עשור לא חלמנו עליהן, מסוגלות להניע דעת קהל לכאן ולכאן – ולהכתיב את תוצאות הבחירות, פשוטו כמשמעו. מספיק לפנות לאחוזים הבודדים שיושבים על הגדר, כדי להגדיל את גוש הימין או השמאל-מרכז. קיימברידג' אנליטיקה היא הדוגמה האחרונה והרדיקלית ביותר לסוג כזה של קמפיין.
איך משנים דעת קהל
קודם כל ראוי לציין ששיטות הפעולה בדיגיטל, לא שונות מכל תעמולת בחירות אחרת שהתקיימה עד היום. ההבדל היחיד הוא שבדיגיטל ניתן להשתמש בכלים מתוחכמים שבעתיים, שעד לפני כמה שנים לא היו קיימים בזירה הפוליטית והפרסומית.
הבינה המלאכותית והאוטומציה, לצד יכולות טרגוט ופילוח מתקדמות, מאפשרות לכל מפרסם עם תקציב מספיק גדול, להרים קמפיינים מדויקים ולטרגט קהלי מצביעים מגוונים. יש לציין שכיום, אחרי שהובהר חלקה של פייסבוק בשערוריית קיימברידג' אנליטיקה, כל פרסום פוליטי מחויב בזיהוי המפרסם. לא ניתן יותר לפרסם בפייסבוק מסרים פוליטיים בצורה אנונימית.
גוגל, פייסבוק ושאר ענקיות טכנולוגיה אוספות על כולנו נתונים 24 שעות ביממה, 60 שניות בדקה (מה שנקרא ביג דאטה בשפת המקצוענים). כל מה שנשאר הוא להשתמש בחוכמה במידע לטובת הקמפיין שלך.
איך עושים את זה? הנה דוגמה סכמטית בשלושה שלבים כלליים:
שלב 1 – ניגשים לאתר הבחירות המרכזי, שמספק מידע אודות אחוזי הצבעה לפי ערים וקלפיות, ומורידים את המידע לקובץ. בצורה כזו תדעו אילו אוכלוסיות בכל עיר ובכל שכונה הצביעו למי.
שלב 2 – מקימים קמפיינים תלויי מיקום בפייסבוק ובגוגל, ומשתדלים לחלק עד כמה שאפשר לפי אזורי ההצבעה הרלוונטיים למועמד שאותו אנו רוצים לקדם (או המועמד שאותו רוצים להפיל).
שלב 3 – מכינים מודעות חיפוש, באנרים, ניוז פיד, יוטיוב, וואצאפ, אינסטגרם וכל מה שנגיש לנו, בהתאם לאוכלוסיות שרוצים לטרגט. מפציצים את האוכלוסיות במסרים השונים בתקווה שיטו את דעתם.
דוגמה נוספת היא להשתמש במסרים חיוביים ו/או שליליים, בהתאם למי שאנו רוצים לקדם או להפיל. פרסמו כתבה שלילית על אחד המועמדים באתר חדשות או ביוטיוב, והתחילו לקדם אותה בלי הפסקה בכל האמצעים שברשותכם. אחוזי החדירה של סך הנכסים הדיגיטליים בחיינו, גבוהים מכל טלוויזיה ורדיו (אנחנו מחוברים בלי הפסקה לסמארטפון). יש להניח שהמסר השלילי ייטמע במהירות בקרב האוכלוסיות שטרגטנו.
המציאות היא הניוז פיד
איך הגענו למצב שבו לרשתות החברתיות יש השפעה כל כך מסיבית על דעות ועל אנשים?
גם פייסבוק וגם גוגל פועלות באמצעות אלגוריתמים מתוחכמים, שמנטרים את כל הפעילות שלנו, אוספים עלינו מידע ויוצרים לנו פרסונה דיגיטלית. דוגמה לפרסונה שכזו יכולה להיות: אנחנו בני 25, עם הכנסה ממוצעת, בעלי השכלה אקדמית, לא נשואים ואוהבים טיולים ומסעדות.
מעבר לכך, שיטות מתוחכמות מאפשרות לאסוף עלינו לא רק מידע דמוגרפי, אלא גם מידע פסיכוגרפי – מהי האישיות שלנו, מה משמח ומכעיס אותנו, מהן נטיותינו הפוליטיות וכן הלאה.
כל לייק שמח או עצוב שעשיתם, כל סטטוס והודעה שכתבתם (גם בוואצאפ וגם באינסטגרם) וכל דף וקבוצה שהתחברתם אליהם, מעידים עליכם ומשמשים כמקור-מידע לפרסום. אפילו חידונים תמימים בפייסבוק, ששואלים אתכם שאלות אישיות, עשויים לשמש כאמצעי ליצירת פרסונה אישיותית, לפיה אתם תטורגטו בסופו של דבר.
פייסבוק וגוגל רוצות שנהיה מרוצים, אז המטרה היא לתת לנו עוד ממה שאנחנו אוהבים. בשפה המקצועית זה נקרא "עולם בועה" (Filter Bubble). לחילופין, אפשר להשתמש בכלי הפרסום המתוחכמים האלה גם ליצירת מציאות, להטיית דעות ולתעמולת בחירות.
רובנו כבר לא נכנס ישירות לאתרי חדשות, אלא קורא כותרות ותקצירים בפייסבוק. חלק ניכר ממה שידוע לנו על המתרחש בזירה הפוליטית ובזירות אחרות, מוכתב מהניוז פיד. אלא שאת הניוז פיד אפשר לשנות ולהטות באמצעות פרסום ממוקד, לטובת או לרעת מועמד כזה או אחר.
לעבור את אחוז החסימה
אחד המועמדים בבחירות האחרונות לכנסת, השתמש בדיוק בשיטות מתקדמות שכאלה. תוך שבועיים בלבד מפלגתו הצליחה לעבור את אחוז החסימה, וזאת הודות לאסטרטגיה ממוקדת במגוון פלטפורמות הדיגיטל, כולל פרסום אופליין.
רוצים לדעת איך עברנו את אחוז החסימה תוך שבועיים? בכנס Next Case 2019 תוכלו לשמוע הרצאה בת 20 דקות, שתתאר בדיוק את מהלך הקמפיין שתוכנן ובוצע בקבוצת אנגורה מדיה – מפעילת בלוג Askpavel לקידום אתרים ושיווק דיגיטלי.
כנס Next Case הוא היחיד והגדול מסוגו בישראל, שמציג את שיטות השיווק המתקדמות והיעילות ביותר באמצעות מקרי בוחן אמיתיים. בלי תיאוריה, רק 100% פרקטיקה שתבטיח שגם אתם תוכלו ליישם את אותן שיטות בעסק, בחברה ובארגון.
הבטיחו את מקומכם בכנס לפני שהמחיר עולה. הקליקו לפרטים ולהרשמה >>>
