כניסה
הרשמה לניוזלטר

היכולת לחזות את עתיד התרבות העכשווית שלנו הייתה שמורה פעם רק לנביאים. אולם כיום מגוון היסטוריונים ומדענים מנסים לגלות מה גרם לקריסתן של תרבויות העבר, והאם גם החברה שלנו מתקדמת לעבר אחת כזו

רקפת תבור | 14 באוגוסט 2014 | כתבה חצויה | 2 דק׳

הקריסה שעוד לא הייתה

היסטוריונים רבים מצביעים על דפוס חוזר בהיסטוריה האנושית: תרבויות עולות, מתפתחות לרמת מורכבות מרשימה, אך בסופו של דבר שוקעות, כשבמקרים רבים השקיעה דומה יותר לקריסה פתאומית. מטרת ההיסטוריונים, בין היתר, היא ללמוד מה גרם לקריסה בעבר כדי לנבא את העתיד לבוא.

לא רק היסטוריונים עוסקים במחקר מסוג זה. בשנים האחרונות החלו לעסוק בזה גם מדענים ממגוון תחומים. הם מפתחים משוואות מתמטיות שמנתחות את התהליכים ההיסטוריים שהובילו לקריסתן של תרבויות, ומתוכן מפתחים מודלים מתמטיים שמנסים לנבא מתי אותה תבנית תופיע גם בתרבות המערבית שלנו ותגרום לקריסתה.

האם גם התרבות שלנו מתקדמת לעבר קריסה? לפחות לפי חלק מההיסטוריונים והמודלים המתמטיים, התשובה לכך היא בהחלט כן. אותם חוקרים לא רק מנבאים את הקריסה הצפויה, אלא גם מציעים פתרונות שיאפשרו לחברה שלנו להימנע ממנה. אף על פי שבשלב זה עדיין לא לגמרי ברור עד כמה באמת מבוססים אותם מחקרים, יש מקום להתבונן עליהם ולשאול האם בכל זאת יש משהו ללמוד מהם.

מחיר המורכבות

פרופ’ ג’וזף טיינטר מאוניברסיטת יוטה שבארה״ב חוקר כבר שנים את התהליכים שהובילו לקריסתן של מגוון תרבויות. בספרו "קריסתן של חברות מורכבות״ מ-1988 הוא מנתח את קורותיהן של רבות מהן. כמובן שכל תרבות התנסתה בצרות הייחודיות לה, אך טיינטר זיהה גם קווים משותפים שאפיינו את כל אותן תרבויות קורסות ותרמו למפלתן.

פרופ’ ג’וזף טיינטר מאוניברסיטת יוטה שבארה”ב. תמונה: באדיבות פרופ׳ טיינטר.

פרופ’ טיינטר מכהן כיום במחלקה לסביבה וחברה באוניברסיטת יוטה, אבל את דרכו המקצועית התחיל דווקא כהיסטוריון וכאנתרופולוג. הוא ניתח היסטורית את האירועים שהובילו למפלתן של תרבות עמק האינדוס שבמרכז אסיה שקרסה בתחילת האלף השני לפנה״ס, התרבויות המינואית והמיקנית מהאלף השני לפנה״ס באזור יוון, האימפריה הרומית המערבית שקרסה במאה הרביעית לספירה ועוד תרבויות רבות אחרות.

הוא גילה שאחד המאפיינים הבולטים ברבות מהתרבויות שקרסו, היא רמת המורכבות שלהן שהלכה וגדלה והסתבכה לאורך השנים. המורכבות באותן חברות נוצרה מהצורך לפתור בעיות. כשהופיעה בעיה חדשה, החברה נטתה לפתח תשתיות חדשות ולהגדיר מנגנונים בירוקרטיים חדשים כדי להתמודד עם הבעיה. כל אלה יצרו מורכבות גדולה יותר בחברה, שטיינטר מאפיין אותה משני היבטים: ראשית, מספר הגופים והתפקידים השונים באותה חברה הופך להיות גדול יחסית; ושנית, נדרשים מנגנונים מקיפים מאוד, ופעמים רבות גם היררכיים, כדי לתאם בין החלקים והגופים השונים.

נשמע לכם דומה למה שקורה בחברה העכשווית שלנו? כשאני מבקשת מטיינטר דוגמה למורכבות הזו אצלנו, בראיון טלפוני שקיימתי איתו, הוא מזכיר למשל את…

עוד בהמשך הכתבה:

  • ניתוח דוגמאות של תרבויות שקרסו
  • איך היכולת שלנו לעשות חדשנות קשורה לקריסה?
  • מחזורי החיים של תרבויות ומתי צפויה קריסה אצלנו?
  • המודלים המתמטיים שחוזים את העתיד

שתפו את הכתבה:

הקריסה שעוד לא הייתה

היכולת לחזות את עתיד התרבות העכשווית שלנו הייתה שמורה פעם רק לנביאים. אולם כיום מגוון היסטוריונים ומדענים מנסים לגלות מה גרם לקריסתן של תרבויות העבר, והאם גם החברה שלנו מתקדמת לעבר אחת כזו

רקפת תבור | 14 באוגוסט 2014 | כתבה חצויה | 4 דק׳

ערי המאיה ננטשו לפתע במאה ה-9 לספירה. תמונה: fotolia.com

היסטוריונים רבים מצביעים על דפוס חוזר בהיסטוריה האנושית: תרבויות עולות, מתפתחות לרמת מורכבות מרשימה, אך בסופו של דבר שוקעות, כשבמקרים רבים השקיעה דומה יותר לקריסה פתאומית. מטרת ההיסטוריונים, בין היתר, היא ללמוד מה גרם לקריסה בעבר כדי לנבא את העתיד לבוא.

לא רק היסטוריונים עוסקים במחקר מסוג זה. בשנים האחרונות החלו לעסוק בזה גם מדענים ממגוון תחומים. הם מפתחים משוואות מתמטיות שמנתחות את התהליכים ההיסטוריים שהובילו לקריסתן של תרבויות, ומתוכן מפתחים מודלים מתמטיים שמנסים לנבא מתי אותה תבנית תופיע גם בתרבות המערבית שלנו ותגרום לקריסתה.

האם גם התרבות שלנו מתקדמת לעבר קריסה? לפחות לפי חלק מההיסטוריונים והמודלים המתמטיים, התשובה לכך היא בהחלט כן. אותם חוקרים לא רק מנבאים את הקריסה הצפויה, אלא גם מציעים פתרונות שיאפשרו לחברה שלנו להימנע ממנה. אף על פי שבשלב זה עדיין לא לגמרי ברור עד כמה באמת מבוססים אותם מחקרים, יש מקום להתבונן עליהם ולשאול האם בכל זאת יש משהו ללמוד מהם.

מחיר המורכבות

פרופ’ ג’וזף טיינטר מאוניברסיטת יוטה שבארה״ב חוקר כבר שנים את התהליכים שהובילו לקריסתן של מגוון תרבויות. בספרו "קריסתן של חברות מורכבות״ מ-1988 הוא מנתח את קורותיהן של רבות מהן. כמובן שכל תרבות התנסתה בצרות הייחודיות לה, אך טיינטר זיהה גם קווים משותפים שאפיינו את כל אותן תרבויות קורסות ותרמו למפלתן.

פרופ’ ג’וזף טיינטר מאוניברסיטת יוטה שבארה”ב. תמונה: באדיבות פרופ׳ טיינטר.

פרופ’ טיינטר מכהן כיום במחלקה לסביבה וחברה באוניברסיטת יוטה, אבל את דרכו המקצועית התחיל דווקא כהיסטוריון וכאנתרופולוג. הוא ניתח היסטורית את האירועים שהובילו למפלתן של תרבות עמק האינדוס שבמרכז אסיה שקרסה בתחילת האלף השני לפנה״ס, התרבויות המינואית והמיקנית מהאלף השני לפנה״ס באזור יוון, האימפריה הרומית המערבית שקרסה במאה הרביעית לספירה ועוד תרבויות רבות אחרות.

הוא גילה שאחד המאפיינים הבולטים ברבות מהתרבויות שקרסו, היא רמת המורכבות שלהן שהלכה וגדלה והסתבכה לאורך השנים. המורכבות באותן חברות נוצרה מהצורך לפתור בעיות. כשהופיעה בעיה חדשה, החברה נטתה לפתח תשתיות חדשות ולהגדיר מנגנונים בירוקרטיים חדשים כדי להתמודד עם הבעיה. כל אלה יצרו מורכבות גדולה יותר בחברה, שטיינטר מאפיין אותה משני היבטים: ראשית, מספר הגופים והתפקידים השונים באותה חברה הופך להיות גדול יחסית; ושנית, נדרשים מנגנונים מקיפים מאוד, ופעמים רבות גם היררכיים, כדי לתאם בין החלקים והגופים השונים.

נשמע לכם דומה למה שקורה בחברה העכשווית שלנו? כשאני מבקשת מטיינטר דוגמה למורכבות הזו אצלנו, בראיון טלפוני שקיימתי איתו, הוא מזכיר למשל את…

עוד בהמשך הכתבה:

  • ניתוח דוגמאות של תרבויות שקרסו
  • איך היכולת שלנו לעשות חדשנות קשורה לקריסה?
  • מחזורי החיים של תרבויות ומתי צפויה קריסה אצלנו?
  • המודלים המתמטיים שחוזים את העתיד

שתפו את הכתבה:

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
הוא נחשב לגאון מתמטי. הבעיה היחידה: כמעט ואין לו מוח

רקפת תבור

מכשיר ה-CT שפותח בראשית שנות ה-70 של המאה הקודמת, אפשר לחוקרים לסרוק את המוח וחולל מהפכה במדע. הגילויים החדשים היו כה...

"איפה אין פרסומות? בחלומות". אז זהו, כבר יש

רקפת תבור

כשנדיר האקרמן, יזם ההייטק הישראלי ומייסד חברת וובוס (WEBOS), נדרש להציג למשקיעים היפנים את המוצר החדש שעליו עובדת...

ההוביטים – דמויות בדיוניות או מין אנושי חי וקיים?

רקפת תבור

המפגש המפתיע אירע לקראת סוף שנות ה-90 באי פלורס שבדרום אינדונזיה – הנמצא לא הרחק מחופיה הצפוניים של אוסטרליה. בארה,...

מדוע מדענים בנאס"א רוצים לשלוח לחוצנים מסר הכולל את מבנה הדי-אן-אי שלנו?

מאיה מזרחי

אם הייתה לכם הזדמנות לתקשר עם חייזרים, מה הייתם אומרים להם? האם הייתם מנסים להתחבב עליהם או...

"מצאנו שיותר מרבע מהבחירות הלאומיות במדינות שונות בעולם הוכרעו על ידי אלגוריתם החיפוש של גוגל. זו עובדה מפחידה"

יאן יקיאלק

ד"ר רוברט אפשטיין, פסיכולוג בכיר ב"מכון האמריקני...

"אתם מה שאתם אוכלים": כיצד מזון יכול להשפיע על המנגנון הגנטי שלנו

רקפת תבור

ברבדוס הוא אי במזרח הקריביים שאוכלוסייתו מתמודדת עם נטייה להשמנה ובעבר התמודדה גם עם רעב. ב-1967...

תמיד חשבנו שאנחנו רואים במדויק את המציאות העכשווית – חוקרי מוח טוענים שהטעו אותנו

רקפת תבור

בשנת 1996 ניתנה לשחקן הפוטבול ארני מילס הזדמנות לנצח משחק בליגת ה-NFL עבור קבוצתו...

"אנחנו עומדים מול משהו ממכר מאוד שסוגר עלינו מכל הכיוונים"

רקפת תבור

כבר מכיתה א' התקשה מתנאל לשבת בשקט במהלך יום הלימודים. בהמשך החלו המורים גם להתלונן שהוא אגרסיבי ומפריע....

שתפו: