יש לכם כבר חשבון? התחברו כאן
נשמע מעניין, אחשוב על זה
פרדריק ברטלט, פסיכולוג אנגלי ידוע, ערך ב-1932 ניסוי פסיכולוגי מעניין באוניברסיטת קיימברידג'. ברטלט הקריא לכל אחד ממשתתפי הניסוי סיפור עממי אינדיאני בשם "מלחמת הרוחות", ולאחר מכן, במפגשים שנערכו לאורך שנה, ביקש מהם לספר לו את הסיפור כפי שזכרו אותו. כצפוי, המשתתפים שכחו פרטים בעלילה והסיפור התקצר.
מה שלא היה צפוי הוא שכל משתתף גם שינה את הסיפור כך שיתאים לעולם המושגים שהכיר. מכיוון שהמשתתפים היו בריטים והסיפור הכיל פרטי תרבות אינדיאניים שלא נראו שייכים לעולם שלהם, הם עדכנו מעט את הסיפור כדי שיתאים להשקפת עולמם. הם השמיטו פרטים מבלבלים והדגישו חלקים רציונליים.
מחקרו של ברטלט נחשב לאחד הניסויים הראשונים שהמחישו כיצד תפיסות העולם שלנו יכולות לשנות את הדרך בה אנו זוכרים ומפרשים מידע. בעולם הפסיכולוגיה נהוג להניח כי מרגע שאנו מקבלים רעיונות או מושגים מסוימים, הם נוטים להתקבע אצלנו ולא להשתנות – אפילו מול מידע הסותר אותם. כאשר ניתקל ב"גרסה של העולם" המנוגדת למושגים או לרעיונות שלנו, במרבית המקרים ננסה לשנותה כדי שתתאים לנו.
המושגים המקובעים בראשנו גם משפיעים על האופן שבו אנו תופסים את עצמנו. מגיל צעיר, הורינו, חברינו, תוכניות טלוויזיה שצפינו בהן או עיתונים שקראנו, מזינים לראשנו אמונות מסוימות שבבגרות יהיה לנו קשה מאוד להשתחרר מהן. זה נכון במיוחד כשמדובר בנטיות הפוליטיות שלנו שחלקן נבנות אצלנו מגיל צעיר ומתקבעות עד שנות ה-20 שלנו.
בכתבת השער של החודש התחקינו אחר מחקרים חדשים ההולכים נגד הזרם ומנסים לשבור בדיוק את המיתוס הזה – שלפיו לא ניתן או קשה מאוד לשנות דעות פוליטיות של אנשים המרגישים שייכות מובהקת למפלגה מסוימת. יצאנו למסע לתוך התחום האפור של המודעות האידאולוגית, והבנו באילו מצבים נפתח חלון הזדמנויות שיכול להוביל לשינוי או להגמשת הדעה, ואיך בפועל ניתן לשנות דעות של חברים וקולגות.
מיתוס נוסף שנצרב בתודעה הציבורית עוטף עד היום את האמנות המודרנית ואת הבוהמה הפריזאית של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 באווירה רומנטית. תחקיר שערכנו התחקה אחר ההיסטוריה של אמנים מודרניים כמו קורבה, פיקאסו, דאלי ואחרים, וגילה מציאות מקבילה, אנרכיסטית, שערערה מהיסוד את מושגי האמנות והיופי עד שהיום לא נותר מהם אלא מעט.
בכתבה אחרת צללנו למסתורי הדי-אן-אי שלנו. מחקרים שבוצעו בשנים האחרונות הראו כי בדי-אן-אי עובר זרם חשמלי – מִמצא שהשלכותיו על עולם המדע עשויות להיות גדולות. אחת ההשערות שנחקרות היא שהרגשות שאנו חווים, בין אם זו חמלה ובין אם כעס, מתורגמים לזרמים חשמליים שהלב מפיק שבתורם משפיעים על מולקולות הדי-אן-איי בגופנו ועל יכולתו, אולי, לרפא את עצמו.
עניין אותנו בגיליון הזה גם לבדוק מה אומר המדע על יצירת חברויות, נושא מורכב והומני להפליא. האם קיימת דרך לעשות זאת ביעילות? מה יש לחוקרים בתחום לומר? וכיצד ניתן "לרכוש" חברים כאשר רבים מאיתנו עמוסים בטיפוח קריירה ומשפחה?
בסוף הגיליון תוכלו לקרוא ריאיון עם מנכ"ל מגזין אפוק ואיתי, בו אנו מעמיקים בסיפור ובפעילות של המגזין שבו אתם מחזיקים.
בשם צוות המגזין ומערכת התוכן, אני מודה לכם על הפידבקים ששלחתם לנו בחודש האחרון ועל התמיכה החמה ברשתות החברתיות.
אני מקווה שתהנו לקרוא את המגזין, נשמח לשמוע מה חשבתם עליו.
ד"ר משה רט
מאיה מזרחי
ווסלי ג'יי סמית
איל לוינטר
איל לוינטר
מאיה מזרחי
מאיה מזרחי, רקפת תבור
רקפת תבור
איל לוינטר, מאיה מזרחי
דינה גורדון
פרד אקרט
דינה גורדון
דינה גורדון
דינה גורדון
הירשמו לניוזלטר שלנו וקבלו תוכן חדש למייל מדי חודש
