אחרי שפילוסופיית "הלמה" שלו סחפה את עולם העסקים, סיימון סינק מציע פילוסופיה משלימה שמגדירה יעדים שאליהם כדאי לשאוף אם אתם רוצים שהעסק שלכם יאריך ימים
דינה גורדון | 11 בנובמבר 2020 | תרבות ואמנות | 3 דק׳
ביקורת ספר: סיימון סינק מכה שנית
הגורו העסקי והסופר סיימון סינק טען בהרצאת הטד המפורסמת שלו מ-2009, שהצליח לפצח את דפוס הפעולה של חברות מצליחות רבות. חברות כאלה מבוססות על "למה": הן קמו מתוך שאיפה לקדם רעיון מסוים, והרעיון הזה משך אנשים נוספים, עובדים ולקוחות, שמאמינים באותו רעיון, להצטרף אליהם ולתמוך בהן.
בספרו האחרון סינק מעמיק את גישתו בעקבות השראה שקיבל מפילוסופיית חיים רוחנית שניסח ג'יימס קארס, פרופסור בדימוס לפילוסופיה ותאולוגיה באוניברסיטת ניו יורק, בספרו Finite and infinite games (1987), ומנסה ליישם אותה בעולם העסקי.
"קיימים שני סוגי משחקים בעולם, משחקים סופיים ומשחקים אינסופיים", כותב סינק בספרו, כשהוא מצטט את קארס Finite and infinite games (1987). "במשחקים סופיים השחקנים ידועים, יש חוקים קבועים, וקיימת מטרה מוסכמת, שכאשר משיגים אותה המשחק נגמר", ומי שהשיג את המטרה הוא המנצח. דוגמה לכך הוא משחק כדורגל שבו השחקנים ידועים, יש חוקים למשחק, ומי שהבקיע יותר שערים בתום הזמן שהוקצב, הוא המנצח שהביס את המתחרה שלו.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
Simon Sinek, "The Infinite Game", oct 2019
ביקורת ספר: סיימון סינק מכה שנית
אחרי שפילוסופיית "הלמה" שלו סחפה את עולם העסקים, סיימון סינק מציע פילוסופיה משלימה שמגדירה יעדים שאליהם כדאי לשאוף אם אתם רוצים שהעסק שלכם יאריך ימים
דינה גורדון | 11 בנובמבר 2020 | תרבות ואמנות | 3 דק׳
Simon Sinek, "The Infinite Game", oct 2019
הגורו העסקי והסופר סיימון סינק טען בהרצאת הטד המפורסמת שלו מ-2009, שהצליח לפצח את דפוס הפעולה של חברות מצליחות רבות. חברות כאלה מבוססות על "למה": הן קמו מתוך שאיפה לקדם רעיון מסוים, והרעיון הזה משך אנשים נוספים, עובדים ולקוחות, שמאמינים באותו רעיון, להצטרף אליהם ולתמוך בהן.
בספרו האחרון סינק מעמיק את גישתו בעקבות השראה שקיבל מפילוסופיית חיים רוחנית שניסח ג'יימס קארס, פרופסור בדימוס לפילוסופיה ותאולוגיה באוניברסיטת ניו יורק, בספרו Finite and infinite games (1987), ומנסה ליישם אותה בעולם העסקי.
"קיימים שני סוגי משחקים בעולם, משחקים סופיים ומשחקים אינסופיים", כותב סינק בספרו, כשהוא מצטט את קארס Finite and infinite games (1987). "במשחקים סופיים השחקנים ידועים, יש חוקים קבועים, וקיימת מטרה מוסכמת, שכאשר משיגים אותה המשחק נגמר", ומי שהשיג את המטרה הוא המנצח. דוגמה לכך הוא משחק כדורגל שבו השחקנים ידועים, יש חוקים למשחק, ומי שהבקיע יותר שערים בתום הזמן שהוקצב, הוא המנצח שהביס את המתחרה שלו.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
