הרשמה לניוזלטר

ויקראם מאנשאראמאני, מרצה לניהול עסקים באוניברסיטת הרווארד, טוען כי עם התפוצצות הידע בעידן המודרני העברנו את ההחלטות החשובות בחיים למומחים, ובדרך איבדנו את האמונה בשיקול הדעת של עצמנו

דינה גורדון | 11 בנובמבר 2020 | תרבות ואמנות | 3 דק׳

ביקורת ספר: איך איבדנו את האמונה בשיקול הדעת שלנו

אחד האתגרים הגדולים ביותר בחברה שלנו, שבולט עוד יותר בתקופת הקורונה, הוא חוסר היכולת שלנו להקיף את כל הידע הקיים ולהגיע למסקנות חכמות. אם בעבר היו "אנשי רנסנס" – בעלי ידע נרחב בכל תחומי החיים, עתירי ניסיון וחוכמה, הבקיאים בכמה שפות – בעידן המודרני אין אדם היכול להקיף את כל הידע הקיים, ואנשים מנסים למצוא אחיזה בתוך ים התוכן והדעות.

המצב הזה, טוען ויקראם מאנשאראמאני (Vikram Mansharamani), מרצה לניהול עסקים באוניברסיטת הרווארד, גורם לנו להימצא במצב מתמיד של חרדה. בספר חדש הוא מסביר כיצד זה גורם לנו לא להפסיק לתהות, בכל פעם מחדש, האם הפסדנו משהו בהחלטה שעשינו, והאם עשינו את הבחירה הנכונה. כדי להתמודד עם הדילמה, אנו פונים להתייעץ עם מומחים או להשתמש בטכנולוגיות שונות כמעט בכל תחום בחיים. אנו שואלים מומחים האם להשקיע כסף בתוכנית חיסכון או האם לקנות נכס מניב; מתייעצים איתם לגבי מהו הטיפול הרפואי הכי מתאים לכאבי גב; האם לתקן את המכונית או למכור אותה; כיצד להתנהג עם ילדים מתבגרים; מהו מסלול הנסיעה הקצר ביותר לתחנת הדלק הקרובה; איזה ג'ינס הכי מתאים למבנה הגוף ומהי הדיאטה הנכונה. שלא לדבר על החלטות שיש בהן עניין של חיים או מוות במישור האישי, או החלטות הרות גורל במישור המדיני והעולמי, כמו שינויי האקלים, מדיניות כלפי מהגרים וכמובן איך מתנהלים במצב של מגפה עולמית.

אין ספק כי בלי הידע שהמומחים מציגים לנו, לא הייתה לנו יכולת לקבל החלטה מושכלת. למאנשאראמאני אין בעיה עם פנייה רגילה למומחים, אלא בהסתמכות יתר עליהם המניבה תופעות לוואי, שהעיקרית שבהן היא שאנו הופכים להיות תלויים מדי בדעתם. אנחנו מתמכרים להחלטיות ולביטחון שהם מקרינים, ובדרך אנו מסירים מעצמנו אחריות, מאבדים את האמונה בשיקול הדעת שלנו וביכולת שלנו לחשוב באופן עצמאי.

שתפו את הכתבה:

Vikram Mansharamani ,"Think for Yourself: Restoring Common Sense in an Age of Experts and Artificial Intelligence", June 2020

ביקורת ספר: איך איבדנו את האמונה בשיקול הדעת שלנו

ויקראם מאנשאראמאני, מרצה לניהול עסקים באוניברסיטת הרווארד, טוען כי עם התפוצצות הידע בעידן המודרני העברנו את ההחלטות החשובות בחיים למומחים, ובדרך איבדנו את האמונה בשיקול הדעת של עצמנו

דינה גורדון | 11 בנובמבר 2020 | תרבות ואמנות | 3 דק׳

Vikram Mansharamani ,"Think for Yourself: Restoring Common Sense in an Age of Experts and Artificial Intelligence", June 2020

אחד האתגרים הגדולים ביותר בחברה שלנו, שבולט עוד יותר בתקופת הקורונה, הוא חוסר היכולת שלנו להקיף את כל הידע הקיים ולהגיע למסקנות חכמות. אם בעבר היו "אנשי רנסנס" – בעלי ידע נרחב בכל תחומי החיים, עתירי ניסיון וחוכמה, הבקיאים בכמה שפות – בעידן המודרני אין אדם היכול להקיף את כל הידע הקיים, ואנשים מנסים למצוא אחיזה בתוך ים התוכן והדעות.

המצב הזה, טוען ויקראם מאנשאראמאני (Vikram Mansharamani), מרצה לניהול עסקים באוניברסיטת הרווארד, גורם לנו להימצא במצב מתמיד של חרדה. בספר חדש הוא מסביר כיצד זה גורם לנו לא להפסיק לתהות, בכל פעם מחדש, האם הפסדנו משהו בהחלטה שעשינו, והאם עשינו את הבחירה הנכונה. כדי להתמודד עם הדילמה, אנו פונים להתייעץ עם מומחים או להשתמש בטכנולוגיות שונות כמעט בכל תחום בחיים. אנו שואלים מומחים האם להשקיע כסף בתוכנית חיסכון או האם לקנות נכס מניב; מתייעצים איתם לגבי מהו הטיפול הרפואי הכי מתאים לכאבי גב; האם לתקן את המכונית או למכור אותה; כיצד להתנהג עם ילדים מתבגרים; מהו מסלול הנסיעה הקצר ביותר לתחנת הדלק הקרובה; איזה ג'ינס הכי מתאים למבנה הגוף ומהי הדיאטה הנכונה. שלא לדבר על החלטות שיש בהן עניין של חיים או מוות במישור האישי, או החלטות הרות גורל במישור המדיני והעולמי, כמו שינויי האקלים, מדיניות כלפי מהגרים וכמובן איך מתנהלים במצב של מגפה עולמית.

אין ספק כי בלי הידע שהמומחים מציגים לנו, לא הייתה לנו יכולת לקבל החלטה מושכלת. למאנשאראמאני אין בעיה עם פנייה רגילה למומחים, אלא בהסתמכות יתר עליהם המניבה תופעות לוואי, שהעיקרית שבהן היא שאנו הופכים להיות תלויים מדי בדעתם. אנחנו מתמכרים להחלטיות ולביטחון שהם מקרינים, ובדרך אנו מסירים מעצמנו אחריות, מאבדים את האמונה בשיקול הדעת שלנו וביכולת שלנו לחשוב באופן עצמאי.

שתפו את הכתבה:

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
שאלה של אמונה

דורית דינור

מיליארדר מזמין קבוצה של מוחות מבריקים לשיט ב"גלקסי" – יאכטה פרטית מפוארת. מטרת השיט לחשוב יחד כיצד לשנות את העולם. אבל היאכטה טובעת וניצלים עשרה...

"אחוות האחיות" של מנהיגוֹת הרנסנס

דינה גורדון

בבוקר ה-17 במרץ, 1554, אליזבת' טיודור (בת 21), לימים אליזבת' הראשונה, מלכת אנגליה בעתיד, שלחה מכתב בהול לאחותה החורגת, מרי טיודור,...

הרף העליון של התנהגות ראויה

דורית דינור

בשנת 2004 הגישה ועדה בראשות יצחק זמיר, שופט בית המשפט העליון בדימוס, המלצות על ערכי יסוד שישמשו כתשתית לכללי אתיקה לחברי הכנסת. ההמלצות...

לא גבעות פשוטות, אלא כלב במרוצתו

גלית דהן קרליבך

אם נכונה העובדה שמהותו של ספר משתקפת כבר בפסקה הראשונה שלו, אפשר לומר בבטחה שעלילת "כוחו של הכלב" מוטחת בפני הקורא כבר במשפט...

גאולה וישועה בתוך קדרה מהגיהינום

גלית דהן קרליבך

בתזמון מצוין תורגמו כעת לעברית שני ספרים של הסופרת פלאנרי או'קונור: "טבעה ומטרתה של הסיפורת" – אוסף כתבים של הסופרת בהוצאת...

האם יש תחליף לבית הספר?

דורית דינור

עוד ועוד הורים אמריקנים מביעים מורת רוח ואף זעם על שינויים שנעשו בשנים האחרונות בתוכנית הלימודים בבתי הספר הציבוריים בארה"ב, שינויים...

כשהקפיטליזם מקשיב

דינה גורדון

ראג' סיסודיה, פרופ' לעסקים גלובליים בבאבסון קולג' בארה"ב, הנחשב לגורו שיווק בארה"ב, ערך מחקר שתוצאותיו היו מפתיעות ביותר. הוא בחן מאות...

"מטריאליזם הוא קשקוש"

ד"ר משה רט

מעטים ההוגים שחוללו מהפכה משמעותית שכזו בתפיסת עולמי, כפי שעשה הפילוסוף ומדען המחשב ההולנדי ברנרדו קסטרופ. ייתכן בהחלט שבעתיד יוזכר...

שתפו: