יש לכם כבר חשבון? התחברו כאן
נשמע מעניין, אחשוב על זה
בסוף אוקטובר האחרון פורסם מחקר מעניין שהוביל פרופ' אלי פינקל מאוניברסיטת נורת'ווסתרן (אילינוי). פינקל ושותפיו ניתחו עשרות מחקרים שנערכו מאז שנות ה-70 ועד זמננו, והגיעו למסקנה כי הקיטוב הפוליטי שאנו חווים היום הוא הגדול ביותר שהיה בחמישים השנים האחרונות. הכעס שיש לאנשים כלפי אנשים מהצד הפוליטי המנוגד, גדול יותר מהחיבה שיש להם כלפי אנשים מהצד הפוליטי איתו הם מזדהים. בעוד רגשות החיבה נותרו לאורך השנים חמים יחסית, רגשות הקור כלפי הצד השני נעו מפושר לצונן ואף לקפוא. קפוא כל כך – שהם עולים על רגשות החום ויוצרים שנאה יוקדת.
"הדברים נעשו חמורים בהרבה בעשור האחרון, ואין שום סימן שהגענו לתחתית", אמר פרופ' ג'יימס דרוקמן, אחד השותפים למחקר. "אנשים מאמינים שהמפלגה השנייה קיצונית מבחינה אידיאולוגית, קרבית ועוינת".
מחקרם אמנם התרכז בפוליטיקה האמריקנית, אך בישראל נראה כי הקיטוב הפוליטי לא פחות גדול, אם כי קיימים הבדלים ברורים בפוליטיקה של המדינות. על פי המחברים, בבסיס השנאה והקיטוב פועלים שלושה אלמנטים פסיכולוגיים. הראשון הוא "האחר" – הנטייה לראות את הצד הפוליטי הנגדי כשונה מהותית מאיתנו; השני הוא הנטייה לא לבטוח בצד השני; והשלישי הוא הנטייה לראות את הצד השני כלא מוסרי. אבל השאלה המעניינת היא מה הוביל לכך, וכאן מזהים החוקרים שלוש סיבות עיקריות:
1. פוליטיקת הזהויות – נושא שעסקנו בו רבות במגזין זה. החוקרים טוענים שלאורך השנים אנשים החלו להתיישר עם הזהות של המפלגה בה הם תומכים. כך נוצרו "מגה זהויות" מפלגתיות המנוגדות זו לזו ומגבירות את השנאה בין הצדדים היריבים.
2. הפוליטיקאים – לפחות בארה"ב, המפלגה הדמוקרטית נעה הרבה יותר שמאלה לכיוון השמאל הקיצוני, בעוד המפלגה הרפובליקנית נעה ימינה יותר.
3. התקשורת – אנשים התרגלו לצרוך מידע מכלי תקשורת המזוהים עם צד מפלגתי מסוים ומביאים דיווחים מהפריזמה הזו (CNN מול פוקס ניוז למשל). דיווחים המגבירים את הקיטוב.
בגיליון הנוכחי תמצאו כתבת ריאיון עם שריל אטקינסון, עיתונאית חוקרת שזכתה בפרס האמי חמש פעמים (עבדה 21 שנה ב-CBS), הטוענת מניסיונה כי תקשורת המיינסטרים כבר כמעט אינה עוסקת בדיווח עובדתי, אלא בעיקר מקדמת נרטיבים המתאימים לצד פוליטי מסוים, בעודה מצנזרת או משנה עובדות שאינן מתאימות לכך.
הפילוג לא רק יוצר קיטוב גדול וקונפליקטים, אלא גם מרחיק אותנו מערכים או מצורות התנהגות "נחמדות" שסיגלנו בעבר – הנתפסות היום כ"חולשה". מי רוצה להיות נחמד בעולם רווי שנאה וקיטוב פוליטי? כתבת השער שלנו מתמקדת ב"כוח של הנחמדות" – נושא שלרוב איננו חושבים עליו – אך משפיע ומעצב את מערכות היחסים שלנו, את הדרך בה אנו מתנהלים בעבודה ואת יחסינו עם אלו המחזיקים בדעות פוליטיות שאנו פחות אוהבים. הכתבה מפריכה דעות שהתקבעו בחברה המודרנית לפיהן להיות נחמד זה להיות חלש, משעמם ולא מצליח. היא מראה כי בעולם הכאוטי שלנו, "להיות נחמד" זו מעלה חשובה מהדרגה הראשונה, בעלת יתרונות הגוברים על כל חיסרון שלה.
בגיליון תמצאו כרגיל כתבות מרתקות אחרות, כמו חידת הממדים והעולמות המקבילים הצוללת, באמצעות ראיונות, לעולמם של מדענים פורצי דרך המנסים לבנות ממד רביעי ולהציץ לתוך עולמות אחרים. כתבת מדע נוספת מביאה ריאיון עם חוקר מוביל בתחום התודעה, הטוען כי ייתכן ושוכנת תודעה גם בחלקיקים קטנים ובחפצים דוממים.
מאמר שונה לגמרי, הבוחן מהו סוציאליזם, יוכל לשמש אתכם בשולחן ארוחת הערב כשתרצו לטעון מהו באמת סוציאליזם לפי הגדרות הסוציאליסטים עצמם. ומדורי דעות וגיאו-פוליטיקה יגרמו לכם להרהר על ההווה והעתיד.
כתבו לנו מה חשבתם. קריאה מהנה!
ד"ר משה רט
ווסלי ג'יי סמית
לארי אלדר
איל לוינטר
יאן יקיאלק
מאיה מזרחי
צוות אפוק
רקפת תבור
רקפת תבור
מאיה מזרחי
איל לוינטר
דינה גורדון
דורית דינור
דינה גורדון
דורית דינור
הירשמו לניוזלטר שלנו וקבלו תוכן חדש למייל מדי חודש
