בילדותו בסן פרנסיסקו, נהג הפיזיקאי מיצ'ו קאקו, פרופ' לפיזיקה תיאורטית ואחד המדענים המפורסמים בעולם, לבקר בגן יפני – שם ישב והתבונן במשך שעות בקרפיונים ששחו מתחת לפרחי החבצלות בבריכה קטנה. הקרפיונים שחו קדימה ואחורה, שמאלה וימינה, עיניהם פנו לצדדים, וקאקו הילד חשב שהם ככל הנראה אינם מודעים לכך שיש יקום שלם מעבר לבריכה הקטנה. הוא דמיין מה יקרה אם ירים דג אחד ויוציא אותו מהבריכה – אולי הדג הוא למעשה מדען, שאינו מאמין שיש למעלה יקום, ואז "מה הוא יראה?" שואל קאקו ועונה: "הוא יראה ישויות חיות הנושמות בלי מים – חוק חדש בביולוגיה, והוא יראה ישויות שזזות עם 'הסנפירים' שלהן – חוק חדש בפיזיקה". וכשיניח את הדג בחזרה למקומו, המשיך ודמיין קאקו, אלו סיפורים יספר הדג לחבריו הדגים? 

"היום הפיזיקאים מאמינים, מבלי שיוכלו להוכיח את זה עדיין, שהם הדג", מסביר קאקו. "אנחנו מבלים את כל חיינו בשלושה ממדים. אנחנו הולכים קדימה ואחורה, שמאלה וימינה, למעלה ולמטה, בעת שאנחנו חושבים, שכל דבר שהוא מעבר לבריכה שלנו – מעבר ליקום הקטן שלנו – הוא מדע בדיוני. אבל אנחנו לא יכולים להגיד את זה יותר".