החל מהמאה הרביעית לפנה"ס הייתה פומפיי עיר רומית משגשגת, ששימשה נקודת מעבר לסחורות שהגיעו דרך הים,…
דינה גורדון | 11 ביולי 2023 | גוף, נפש ורוחניות | 10 דק׳
תמונה למחשבה: מדוע נפלו תרבויות?
החל מהמאה הרביעית לפנה"ס הייתה פומפיי עיר רומית משגשגת, ששימשה נקודת מעבר לסחורות שהגיעו דרך הים, ומקום שעצרו בו בדרך לרומא. בשיא פריחתה חיו בה כ-25 אלף אנשים, והיו בה חנויות, בתי מלאכה, מרחצאות, אמפיתאטרון ומקדשים, כמו בכל עיר גדולה בעת העתיקה. הצייר הרוסי בן המאה ה-19, קרל פבלוביץ ברולוב, מתאר בציור שלפניכם את הרגע הדרמטי של היעלמות העיר בשנת 79 לספירה.
האסון שמחק את פומפיי קרה לפתע, אם כי היו כמה סימני אזהרה: האדמה התחילה לרעוד, דגים מתו וצפו בנהר סרנו הסמוך, האגמים והבארות התייבשו, אך התושבים השאננים לא שיערו בנפשם מה עומד להתרחש והמשיכו בעיסוקיהם הרגילים. תוך זמן קצר הר הווזוב, שפומפיי שוכנת למרגלותיו, החל להתפרץ. תחילה הוא פלט עשן ואש והעיף לאוויר סלעים געשיים לגובה של כ-50 ק"מ שצנחו על האנשים אשר ניסו לתפוס מחסה. ואז, גלים חוזרים ונשנים של אדים ואפר רותחים נשפכו ממנו וקברו את התושבים. העיר שפעם תססה נקברה תחת מטרים של אפר וולקני ונמחקה מעל פני האדמה.
הריסות העיר ואנשיה התגלו במקרה בשנת 1748, על ידי איכר שחפר בשדהו ונתקל בשרידים עתיקים. לאחר חפירות רבות נחשפה העיר ואיתה ממצאים שסיפרו את סיפורם של האנשים שחיו בה: אוכלוסייה אמידה ונהנתנית, שנהנתה מנשפים, מאלכוהול וממעשי זימה, כפי שכותבים ההיסטוריון ריי לורנס והסופר אלכס באטרוורת׳ בספרם על פומפיי: "דימויים מפורשים של סקס בכל תנוחה ווריאציה שאפשר לדמיין – עם אורגיות ובהמיות כמעשה שבשגרה – היו בשפע על קירות של מבנים ציבוריים ובתים פרטיים. תריסרי דימויים של ננסים מזדווגים, נשים עם חיוכים מזויפים מציעות את עצמן [תוך שימוש בבקשות גסות]. דימויים של סקס בין גברים היו תופעה רגילה, ואנשים שבקושי ידעו לכתוב התפארו בפרטי פרטים על מפגשים מיניים בכל גרפיטי שני שלתושבים הייתה הזדמנות לקרוא".
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
פרט מתוך "ימיה האחרונים של פומפיי", קרל פבלוביץ ברולוב, 1830–1833
תמונה למחשבה: מדוע נפלו תרבויות?
החל מהמאה הרביעית לפנה"ס הייתה פומפיי עיר רומית משגשגת, ששימשה נקודת מעבר לסחורות שהגיעו דרך הים,…
דינה גורדון | 11 ביולי 2023 | גוף, נפש ורוחניות | 10 דק׳
פרט מתוך "ימיה האחרונים של פומפיי", קרל פבלוביץ ברולוב, 1830–1833
החל מהמאה הרביעית לפנה"ס הייתה פומפיי עיר רומית משגשגת, ששימשה נקודת מעבר לסחורות שהגיעו דרך הים, ומקום שעצרו בו בדרך לרומא. בשיא פריחתה חיו בה כ-25 אלף אנשים, והיו בה חנויות, בתי מלאכה, מרחצאות, אמפיתאטרון ומקדשים, כמו בכל עיר גדולה בעת העתיקה. הצייר הרוסי בן המאה ה-19, קרל פבלוביץ ברולוב, מתאר בציור שלפניכם את הרגע הדרמטי של היעלמות העיר בשנת 79 לספירה.
האסון שמחק את פומפיי קרה לפתע, אם כי היו כמה סימני אזהרה: האדמה התחילה לרעוד, דגים מתו וצפו בנהר סרנו הסמוך, האגמים והבארות התייבשו, אך התושבים השאננים לא שיערו בנפשם מה עומד להתרחש והמשיכו בעיסוקיהם הרגילים. תוך זמן קצר הר הווזוב, שפומפיי שוכנת למרגלותיו, החל להתפרץ. תחילה הוא פלט עשן ואש והעיף לאוויר סלעים געשיים לגובה של כ-50 ק"מ שצנחו על האנשים אשר ניסו לתפוס מחסה. ואז, גלים חוזרים ונשנים של אדים ואפר רותחים נשפכו ממנו וקברו את התושבים. העיר שפעם תססה נקברה תחת מטרים של אפר וולקני ונמחקה מעל פני האדמה.
הריסות העיר ואנשיה התגלו במקרה בשנת 1748, על ידי איכר שחפר בשדהו ונתקל בשרידים עתיקים. לאחר חפירות רבות נחשפה העיר ואיתה ממצאים שסיפרו את סיפורם של האנשים שחיו בה: אוכלוסייה אמידה ונהנתנית, שנהנתה מנשפים, מאלכוהול וממעשי זימה, כפי שכותבים ההיסטוריון ריי לורנס והסופר אלכס באטרוורת׳ בספרם על פומפיי: "דימויים מפורשים של סקס בכל תנוחה ווריאציה שאפשר לדמיין – עם אורגיות ובהמיות כמעשה שבשגרה – היו בשפע על קירות של מבנים ציבוריים ובתים פרטיים. תריסרי דימויים של ננסים מזדווגים, נשים עם חיוכים מזויפים מציעות את עצמן [תוך שימוש בבקשות גסות]. דימויים של סקס בין גברים היו תופעה רגילה, ואנשים שבקושי ידעו לכתוב התפארו בפרטי פרטים על מפגשים מיניים בכל גרפיטי שני שלתושבים הייתה הזדמנות לקרוא".
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
