עושים סדר בכספי הפרישה – קיבוע זכויות, קצבאות, פיצויים ותגמולים

היציאה לגמלאות היא אחד הצמתים הכלכליים המשמעותיים ביותר בחיינו. לאחר עשרות שנות עבודה וחיסכון, מגיע הרגע שבו צריך לקבל החלטות בנוגע לכספים שנצברו בקרנות הפנסיה, ביטוחי המנהלים וקופות הגמל, לפיצויים שהצטברו לאורך השנים ולדרך שבה נרצה לקבל את ההכנסה שלנו בתקופת הפרישה.

אלא שעולם הפרישה כולל שורה ארוכה של מושגים: קיבוע זכויות, קצבה מזכה, קצבה מוכרת, תגמולים קצבתיים, תגמולים הוניים, פיצויים קצבתיים ופיצויים הוניים. לכל אחד מהם משמעות שונה, ובעיקר – השלכות שונות על המס ועל ההכנסה העתידית של הפורש.

מטרת המאמר היא לעשות סדר במושגים ולהסביר מדוע תכנון נכון של הפרישה צריך להסתכל על התמונה הכוללת.

קיבוע זכויות – אחת ההחלטות החשובות בפרישה

קיבוע זכויות הוא הליך מול רשות המסים שבמסגרתו הפורש קובע כיצד לנצל את הטבות המס המגיעות לו בגיל הזכאות.

במילים פשוטות, המדינה מעניקה לפורש "סל" של הטבות מס. הפורש צריך להחליט כיצד לנצל אותו – בין היתר לצורך פטור ממס על הקצבה החודשית, משיכת סכומים חד-פעמיים בפטור ממס, ובהתחשב בפיצויים פטורים שנמשכו בעבר ושעשויים להשפיע על הפטור העתידי.

לכן קיבוע זכויות אינו רק מילוי טופס. מדובר בהחלטה בעלת משמעות כלכלית ארוכת טווח.

החלטה שאינה מותאמת לצרכים של הפורש עלולה לגרום לניצול לא יעיל של הטבות המס. לעומת זאת, תכנון נכון יכול להגדיל את ההכנסה נטו בתקופת הפרישה.

קצבה מזכה – הקצבה המרכזית בפרישה

קצבה מזכה היא, ככלל, קצבה שעליה חלים כללי הפטור ממס הקבועים בפקודת מס הכנסה.

הקצבה יכולה להיות משולמת, בהתאם למוצר ולנסיבות, מקרן פנסיה, מביטוח מנהלים או ממקורות קצבתיים אחרים.

במסגרת קיבוע הזכויות ניתן לנצל את הפטור המגיע לפורש על חלק מהקצבה המזכה. יתרת הקצבה שאינה פטורה ממס מצטרפת להכנסות החייבות של הפורש וממוסה בהתאם לכללי המס החלים עליו.

כאן קיימת חשיבות רבה לבחינת ההיסטוריה התעסוקתית של הפורש, מענקי הפרישה והפיצויים שקיבל בעבר והבחירות שביצע לאורך השנים.

קצבה מוכרת – מקור קצבה שחשוב לזהות

לצד הקצבה המזכה קיימת קצבה מוכרת.

מקורה, ככלל, בכספים שהופקדו ושבגינם לא ניתנה הטבת מס בשלב ההפקדה, או בכספים אחרים העומדים בהגדרות הרלוונטיות בדיני המס.

המשמעות עשויה להיות משמעותית מאוד בפרישה, מאחר שבהתקיים התנאים הקבועים בחוק, קצבה מוכרת יכולה ליהנות מפטור ממס.

לכן במסגרת תכנון פרישה מקצועי חשוב לבדוק לא רק כמה כסף נצבר, אלא גם מה מקור הכסף וכיצד הוא מסווג לצורכי מס.

שני פורשים בעלי אותו סכום צבירה יכולים להגיע לתוצאה שונה לחלוטין מבחינת ההכנסה נטו, בהתאם להרכב הכספים שלהם.

תגמולים קצבתיים

תגמולים קצבתיים הם כספים שנועדו, ככלל, לשמש לקבלת קצבה.

אלו כספים שהופקדו במהלך שנות העבודה למוצרים פנסיוניים והייעוד המרכזי שלהם הוא יצירת הכנסה חודשית בתקופת הפרישה.

בנקודת הפרישה יש לבדוק את סוג הכספים, מועד ההפקדות, המוצר שבו הם נמצאים והוראות המס החלות עליהם.

החלטה האם וכיצד להפוך את הכספים לקצבה היא חלק מתכנון ההכנסה הכולל של הפורש.

תגמולים הוניים

במוצרים ותיקים ניתן למצוא גם תגמולים הוניים – כספים שעל פי הכללים החלים עליהם עשויים להיות ניתנים למשיכה כסכום חד-פעמי, בכפוף לתנאים ולמועד שבו הופקדו.

מדובר בעיקר בכספים שנצברו בתקופות שבהן החקיקה אפשרה מסלולי חיסכון הוניים באופן שונה מהמקובל כיום.

חשוב מאוד שלא למהר למשוך כספים רק משום שקיימת אפשרות לעשות זאת.

לפני משיכה כדאי לשאול: האם הכסף דרוש למחיה? האם קיימים מקורות הכנסה אחרים? מהן השלכות המס? האם נכון להשאיר את הכספים בחיסכון? ומהי ההשפעה של המשיכה על הביטחון הכלכלי לשנים הבאות?

פיצויים הוניים

פיצויים הוניים הם כספי פיצויים שניתן, בהתאם לתנאים החלים עליהם, לקבל כסכום חד-פעמי.

אחת הטעויות הנפוצות היא להתייחס לפיצויים כאל "כסף נוסף" שניתן למשוך באופן אוטומטי בסיום העבודה.

בפועל, למשיכת פיצויים עשויות להיות השלכות משמעותיות.

משיכת פיצויים פטורים ממס בתקופות הרלוונטיות עשויה להשפיע על הפטור ממס על הקצבה העתידית במסגרת מנגנון קיבוע הזכויות. בנוסף, משיכת כספים מתוך החיסכון הפנסיוני מקטינה מטבע הדברים את הסכום שיישאר לצורך יצירת הכנסה בפרישה.

לכן לפני משיכת פיצויים מומלץ לבחון את ההשפעה המיידית ואת ההשפעה ארוכת הטווח.

פיצויים קצבתיים

פיצויים אינם חייבים תמיד להימשך במזומן.

במקרים המתאימים ניתן להשאיר כספי פיצויים בתוך המערכת הפנסיונית ולייעד אותם לצורך קבלת קצבה עתידית, בהתאם לדין ולהסדר החל על הכספים.

מהלך כזה עשוי להגדיל את הקצבה החודשית ולשנות את תוצאת המס בפרישה.

גם כאן אין תשובה אחת שמתאימה לכל אדם. פורש שזקוק לסכום חד-פעמי לצורך מסוים נמצא במצב שונה מפורש שמעוניין בעיקר להגדיל את ההכנסה החודשית הקבועה שלו.

הכנסה בפרישה – הרבה יותר מקרן הפנסיה

תכנון פרישה נכון אינו מתחיל ונגמר בשאלה "כמה פנסיה אקבל?".

צריך לבחון את כלל מקורות ההכנסה והנכסים של התא המשפחתי: קצבאות פנסיה, ביטוחי מנהלים, קופות גמל, קרנות השתלמות, חסכונות והשקעות, קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי, נכסים מניבים ומקורות נוספים.

לאחר מכן ניתן לבנות תזרים הכנסה לפרישה.

המטרה היא ליצור שילוב נכון בין הכנסה חודשית קבועה לבין כספים נזילים שיישארו זמינים לצרכים עתידיים.

פורש עשוי להזדקק לכספים חד-פעמיים לצורך סיוע לילדים, שיפוץ, החלפת רכב, חופשות או הוצאות רפואיות ואחרות. לכן לא תמיד נכון להפוך את כל החיסכון לקצבה – ומנגד, משיכה גדולה מדי בתחילת הפרישה עלולה לפגוע בביטחון הכלכלי בהמשך החיים.

תכנון פרישה הוא תכנון של העתיד

המטרה בתכנון פרישה אינה רק לחסוך מס.

המטרה היא לבנות מבנה כלכלי שיאפשר לפורש ולמשפחתו ליהנות מהחסכונות שנצברו במשך עשרות שנות עבודה, תוך איזון בין קצבה חודשית, נזילות, מיסוי, הגנה על בן או בת הזוג והעברה בין-דורית של נכסים.

לכן לפני ביצוע קיבוע זכויות, משיכת פיצויים או תגמולים, או התחלת קבלת קצבה, כדאי לראות את התמונה המלאה.

לעיתים החלטה שנראית נכונה היום משפיעה על ההכנסה ועל המס במשך שנים רבות.

תכנון מוקדם, הבנת סוגי הכספים ובחינת מספר חלופות מאפשרים לקבל החלטות בצורה מושכלת יותר ולהגיע לפרישה כאשר הכסף שנצבר עובד בהתאם לצרכים ולמטרות של הפורש.